הפוליטיקה ודו"ח מבקר המדינה - מה הקשר? / נמרוד נוי
12/5/2010
מדי שנה, פחות או יותר במועד זה, מפיק מבקר המדינה דו"ח על הגופים הציבוריים המבוקרים על ידו המוגש לכנסת ישראל. יום יומים לאחר מכן הארץ כולה גועשות ונרעשת לנוכח התמונה העגומה והלא מחמיאה שמצטיירת מבין דפי הדו"ח על אופני התנהלותם של הגופים המופקדים על הספרה הציבורית של חיינו. העיתונות מלאה בכותרות גדולות על מעשים שלא צריכים להעשות ועל עבירות חוק ומינהל התקין.
לאחרונה התייחס מבקר המדינה גם לכך שהגופים המבוקרים אינם מקפידים למלא אחר הערותיו ומתקיימת לה זילות הולכת וגדלה שלהם. כלומר, המדינה אינה ממלאת אחר החוקים שהיא עצמה מחוקקת. לפיכך, הוא מציע לקיים איזה מנגנון מעקב ראוי לשמו המלווה גם באמצעי אכיפה וענישה מתאימים.
כך, מדי שנה מתקיים לו בתוכנו מן ריטואל היטהרות כוזבת: האיש הטוב הזה, מבקר המדינה, 'מראה להם' - הפוליטיקאים הרעים המופקדים על השטת הספינה הזו הנקראת מדינת ישראל אל עבר חוף מבטחים. 'מראה להם' ושום דבר לא יוצא מזה.
לאחר שטבלנו במי המקווה הדלוחים האלה אנו חוזרים כולנו לסדר היום הרגיל שלנו של "מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין חדש תחת השמש". (קהלת א,ט). זה מה שאנו יודעים לעשותו הכי טוב ומצטיינים בו ביותר כאשר מדובר בחיינו הציבוריים. דריכה במקום. שמרנות אין כץ. חוסר בדמיון ובמקצוענות והעדר מוחלט ביוזמה ובתעוזת הרוח הזועקים לשמיים. בעיקר בולט הדבר באשר למערכת הפוליטית שלנו. כאן המחדל הדורי הוא עצום ורב. והתוצאות הגרועות המתקבלות לנוכח מצב מתמשך זה מייצרות אנרגיות שליליות המוקרנות אל עבר מרחבים חסרי אופק של חיינו, ומייצרים לנו מגמות קשות של שקיעה והתדרדרות שהפסדים למכביר בצקלונן, שממצאי דו"ח המבקר מחווירים לידם וכאילו לא היו.
לפני כמה חודשים פרסמתי כאן מכתב גלוי למבקר המדינה בו העליתי בפניו את הטענה שפרט לעניני כספים ומימון מפלגות מבקר המדינה מדיר כמעט לחלוטין את רגליו מן המפלגות והנעשה במערכת הפוליטית. וכך אני מנסח את הדברים: "הגיע העת לבחון ולבדוק את תהליכי העבודה וקבלת ההחלטות בארגונים הציבוריים של חיינו, ולא להתעלם מן ההבט ההתנהלותי שלהם, ולהסתפק בכך שנאמר שזו המערכת וכל שעלינו לבדוק הוא שהדברים נעשים באופן חוקי וכשר, אף כי הם מייצרים לנו תוצאות איומות. זו הסתכלות צרה, מצמצמת ובלתי מספקת היום כדי להתמודד עם מציאות חיים דינמית ומלאת אתגרים, הזדמניות וסיכונים. הגיע הזמן שנאמץ את הסיסמה האומרת כי התנהלות בלתי ראויה של המפלגות היא בחזקת מעשה שחיתות, שמישהו אחראי לה וצריך לתת עליה את הדין. והגיע הזמן שנבין כי התנהלות בלתי ראויה מהווה קרקע פוריה להיווצרותם בציבור של הלכי רוח ומחשבות קיצוניות, ודפוסי התנהגות בלתי ראויים הפוגעים בחוסנה של המדינה".
הנה לנו הקשר בין מבקר המדינה לפוליטיקה. על כך יש להוסיף גם כמה משפטים הנוגעים לתפיסת המנהיגות הלוקה והחסרה המאפיינת את ראשי הממשלות של דורינו, וחלקה של זו ביצירת השממה והתזנוחת המערכתית-התנהלותית בחיינו הציבוריים. תפיסה זו מתאפיינת בכך שמניהגינו רואים את עצמם כראשוני החכמים במדינה, שהכל נהיר וידוע להם ואין להם כל צורך לשתף, להקשיב וללמוד. שנית, תפיסת הפוליטיקה מצטיירת על ידם כניהול ענייני המדינה. בכך הם מלאימים למעשה את המערכת הפוליטית ומחסלים לחלוטין את קיומה האוטונומי ועימה גם את הצורך לרכז קשב ומאמץ בשיכלול מערכות חיינו.
כשעוסקים אך ורק בשלום ובטחון ובענייני חברה וכלכלה וכל היתר לא נספר ולא מופיע במסכי הראדר של הפוליטיקאים, כך אנו נראים. מנהיגות - אשר איננה משמשת כמשל וסמל ואיננה מהווה מקור השראה, ואשר איננה מתווה את כיווני הדרך הראשיים ומציינת את ההקשרים הכלליים שלהם ודואגת שהמערכות כולן תצעדנה קדימה - מנהיגות שכזו באופן טבעי מתעלמת ממערכות חיינו ומהצורך האקוטי להבטיח את איכות דרכי התנהלותן. כאן קבור הכלב. כאן לב ליבו של העניין וכאן גם הקשר למבקר המדינה ולפועלו החשוב כל כך אבל הבלתי מספיק ובלתי ממצה. כאשר אנו משליכים אל עבר החצר האחורית והמוזנחת של חיינו את הערך החשוב הזה של התנהלות חיינו הציבוריים ולא מקדישים לכך אפילו קמצוץ של תשומת לב - כך אנו נראים וכך גם נמשיך להראות.
