לוותר על החופש? תקשור קוד הקיום דרך השפע עבורך 

"אדם בוגר בעל מוסריות חברתית" מוכן לוותר על החופש שלו, האדם הבוגר יבדוק ויחקור באופן מדויק, לעומק כל פרט לאמת שהוא שומע או מרגיש, אדם שאינו "מעגל פינות", אדם סגור לא משתף ולא משתתף, אדם אשר פועל ומקדיש את חייו כדי שהאחר ירגיש טוב בתמורה להקרבת רצונותיו, אדם בוגר ויודע, אדם "המקשיב בנימוס לעצות חכמים" ומתעקש לראות וללכת רק בדרכו, אדם המתמוטט נפשית כשהוא נכשל, אדם אשר דורש "שקט ושלווה" כשמתקיימת סביבו שמחת ילדים רועשת ועוד...
לעומתו האדם הצעיר "פורץ גבולות" מובדל ומופרד מהאדם הבוגר שבו, האדם הצעיר בעל אומץ. רוצה יותר, ומרגיש חזק וכל יכול, האדם הצעיר שהצליח במבחנים למרות שלא למד, סיים בגרות למרות שנפקד מהלימודים, בילה במועדונים, חי את חייו בליצנות ורצון לחופש אישי, אומר "שהמזל" היה לצידו, האם זה באמת "המזל" או כוח החיות, התשוקה לחיים שהניעה אותו, הנעה מתוך עיקרון חיים שאת החיים הוא רוצה לחיות מתוך תשוקה מתוך שמחה, מתוך תעוזה ואומץ!
הוריו אמרו לאדם הצעיר שהוא ילד מבורך, ילד שמכניס אור ושמחה, אי אפשר לכעוס על הדבר המופלא הזה ועוד כל מיני משפטים, מדוע אמרו על האדם הצעיר את כל הדברים הללו, ומה גרם לאדם הצעיר את התחושה וההרגשה שהוא אכן כזה, שהכול אפשרי מבחינתו, חש וודאות שיידע להתמודד גם אם יכעסו עליו, ידע איך לגרום לאדם הכועס מולו לחייך ולוותר לו.
יכול להיות שהוא היה אחד מכמה אחים באותו ביית, אותם תנאים, הורים, הכול אותו הדבר. האם באמת זאת שאלה של מזל? מה הבדיל את האדם הצעיר מאחיו וגרם לו להיות פילוסוף "מתמרד" בכל הקשור למסגרות, לימודים, תיאוריה כזאת או אחרת שמול כל אלו הוא יתפלסף וגרם וויכוח, בהיותו אדם צעיר ואולי אפילו כיום האדם שהפך להיות "בוגר" מתנגד לחוקים וממציא חוקים משלו, משנה סדרי עולם כל רגע בחייו, הוא מביט ורואה איך רוב האנשים סביבו מקבלים או לא מקבלים את המוכתב להם, אבל אינם תוהים יתר על המידה מדוע לוותר על חופש החיים והחיות ואילו האדם הצעיר לוקח יוזמות, סיכונים, ואינו מפחד, חי את חייו כאן ועכשיו, ממצה כל רגע של חיות.
המשפט הנפוץ ביותר של האדם הצעיר לעצמו ולאחרים הוא:"מה כבר יכול לקרות", משפט זה כורך בתוכו מרחב של עשייה הגורסת כי גם אם התוצאה תהיה כשלון, זה לא יהיה כל כך נורא. תמיד אפשר לנסות שוב, או לא לנסות שוב, האם באמת הכול עניין של מזל? תכופות האדם ישמע את המשפט: "זה האופי שלך, אתה כזה וזהו" או שלחילופין יגרמו לו להרגיש אדם "לא שפוי", אך האם כשהאחר אומר: "זה האופי שלך", האם האחר מבין שחלק מההסבר לאופי האדם הצעיר, שהאדם הצעיר מתנהג באופן טבעי לו, טבעי לכוח החיות והתשוקה שבתוכו אינו מוכן לוותר עליה בעבור חוקי האדם הבוגר, המבוגר שחי את חייו בתכנון קפדני ומדוקדק למען החיצוני ולא למען עצמו גם בוויתור על חופש בחירה ורצון חופשי שטמונים בו הכוח היחידי המניע את האדם למימוש היצירה שבתוכו, מחכה לפרוץ את "האדם הבוגר" והיא ייעודו...
אין צורך להסיק מה טוב ומה רע, מה הוא הנכון או לא נכון הכול עניין של הסתכלות עמוקה אמתית פנימה לכוח החיות והתשוקה הפנימית הקיימת בכל אדם בשאלה האם היא ממומשת בצורה המקסימאלית.
פלטיאל אריה