636משרתם של שני אדונים-גולדוני-הקאמרי636 צילומים-התיאטרון קומדיה דל ארטה הנה סוג של קומדיה שהיתה נפוצה באיטליה לפני כ400 שנה בערך. הדמויות היו אופיניות והשמות זהים בכל הקומדיות. מי לא מכיר שמות כפנטלונה,טרופלדינו,ארלקינו, ואח'. קרלו גולדוני האיטלקי(1707-1793) כתב מעל ל 200 יצירות כמעט כולן קומדיות כשהמפורסמת ביותר הנה "משרתם של שני אדונים" קומדיה זו הוצגה בארץ פעמים מספר ובפעם האחרונה ב1993 בהבימה ולמרות זאת עדיין מלאת חן וכל תיאטרון הציג אותה לפחות פעם אחת ובבימוי שונה.הקאמרי הציג אותה בפעם הראשונה ב 1945. הפעם ביים את הקומדיה בתיאטרון הקאמרי מוני מושונוב כאשר בתפקיד הראשי משחק דרור קרן. ההצגה כולה עומדת על כתפיו כטרופלדינו המשרת. כל שאר השחקנים הם כלים משניים שהוא המניע אותם,הוא המקשר ביניהם והוא במעשיו הפותר את בעיותיהם. קרן הנו גם תמים,גם חכם,גם טיפש וגם פיקח.גם ישר וגם ערמומי.הוא כובש בקלות את אהדת הקהל. התוכן בקיצור נמרץ הוא פלורינדו--אסף פריינטא רצח את אחיה של ביאטריצ'ה אהובתו-מיכל בלנקשטיין ובורח לוונציה .היא מחופשת כגבר מחפשת אותו . גם פלורינדו וגם ביאטריצ'ה שוכרים את טרופלדינו כמשרת מבלי שיודעים זאת.מצב זה יוצר מצבים קומיים שונים עד שכרגיל בקומדיה הכל מתישב היטב,יש שלוש חתונות וסוף לשביעות רצון כולם. הבימוי של מושונוב מעולה.שונה מכל ההפקות שראיתי עד כה.זו קומדיה מטורפת המבוצעת טוב מאוד על ידי כל צוות השחקנים. מושונוב מלא המצאות בימוי.שומר על קצב מטורף אך סביר. התפאורה-אלכסנדרה נרדי פסטלית צבעונית, נראית כציורים נאיביים כאשר הבמה כל הזמן ריקה מחפצים. הכל בדמיון. הכל מתואר בפנטומימה מתוזמנת היטב ובסינכרוניזציה מלאה בין הרעש והתנועה השזורים לכל אורך ההצגה . הרעיון יפה,מבוצע מצויין,מוסיף נדבך נוסף לקומדיה ומתקבל יפה ,אך לדעתי נראה לי שיש הרבה תנועות ורעשים החוזרים על עצמם שאפשר היה אולי לותר עליהם. כאשר בסוף מגיעה עוגה אמיתית אל הבמה אומר קרן לצחוקו הרם של כל הקהל"סוף סוף מגיע משהו שרואים" התלבושות-עפרה קונפינו הצבעוניות נהדרות ומוסיפות רבות לרעננות ההצגה. ההצגה מלווה לכל ארכה בפזמונים טובים מאוד -מוסיקה ועריכה רן נגנו. התרגום הנהדר של נסים אלוני מלא חידודי לשון ואקטואליה כגון"יפה לך הכיפה"(על כובע קטנטן של המשרתת) או"אדון עם ציצים" או "בושה עם בושה זה לא בושה". על התנועה הרבה הגובלת בריקוד אחראי צחי פטיש ועל התאורה השובבה והמתאימה ביותר להפקה- עמיר ברנר. משתתפים עוד בהצגה שירי גדני,איציק כהן-שחקן מאוד מוערך שראיתי בתפקידים מרשימים יותר,נדב אסולין,יניב ביטון המלא חינניות וזריז כשד וטל בלקנשטיין.טובים מאוד ומשעשעים ביותר היו גם זיו קלייר וקובי מורסיאנו בתפקידיהם השונים. לראות או לא לראות:הצגה רעננה,צעירה,בימוי מיוחד השומר על קצב רצחני מלא הפתעות.רעשים מתואמים עם פנטומימה , תנועה בלתי פוסקת וביצוע וירטואוזי של דרור קרן.הפקה בהחלט מומלצת. נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון , 25/4/2010 23:10
