כיצד לכתוב עבודה אקדמית באוניברסיטה?טיפים 

כיצד לבנות עבודה אקדמית-כללי כתיבה-הדרכה ביבליוגרפית

מבוא

 

הצגת העבודה : איך מציגים את העבודה - על מה - על מה / במה עוסקת העבודה ?

 

שאלת המחקר. שאלת המחקר העיקרית-שאלה מאוד כללית. לאן רוצים ללכת. נגזרת מנושא העבודה. קודם כל צריכים לדעת מה הנושא ומזה צריכים לשאול מה שאלת המחקר. צריכים להיות ממוקדים בשאלה. יש להתמקד גם בטווח השנים. הכותרת היא בעצם קטע שיווקי.

בספרים אנחנו נראה כותר ראשי וכותר משנה. הכותר הראשי מטרתו למכור, למשוך את העין ולכן לא תמיד יש קשר בין הכותרת של הספר לתוכן. הכותר המשנה לפעמים נותן את ההסבר היותר מעמיק.

שאלת המחקר בעבודה זו הינה .....

* חשוב להכניס קצת רקע לפני אותם שנים בהם עוסקת העבודה וזאת ע"מ להכניס את הקורא לעניינים.

משתנים. נושא זה נמצא אותו בפירוט בקורס שיטות מחקר. קיימים שני סוגי משתנים תלויים ובלתי תלויים. תלוי - מושפע, בלתי תלוי - לא מושפע.

טענה / הנחה - עליה אני מבסס את המחקר.

לדוגמא: מה הגורם למחלות לב ?

            סיגריות + קפה. המשתנים פה הם תלויים. זוהי הנחת היסוד.

המושפע - הלב.

המשפיע - סיגריות, קפה.

צריך להגדיר מהו התקף לב. מסבירים את נושא העישון, כמה אותו אדם מעשן (מעשן כבד, בינוני, קל)

איזה סוגי קפה קיימים, כמה שותים

אחרי ההגדרות נכנסים למחקר.

השערה / היפותזה. השערת המחקר נגזרת מהטענה. לאושש או להפריח דבר מסוים.

ככל ששותים יותר קפה הסיכוי לחלות במחלות לב גבר.

אפשר לתת השערה שמשקפת את שתי השאלות וניתן לפרק כל השערה בנפרד.

שאלת המחקר - הנחה או טענה - משתנה תלוי ובלתי תלוי

השערה : אם .... אז.....

  ככל ש....... אז.......

שיטת המחקר. איך אני מוכיח את ההשערה. מחקר זה הינו מחקר כמותי / איכותי. על מה המחקר מתבסס - נתונים מספריים או ספרות ותיאוריה. יכול להיות גם וגם.

דרך המחקר. האם זה מחקר של חקר מקרה בודד (Case study), השוואתי, האם זה מחקר המבוסס על שאלונים, סקרים, ראיונות, ארכיונים.

מבנה העבודה יתחלק ל: א, ב, ג, (לא מחייב).

לוגיקה של המחקר. רציונאל של המחקר.

כל זה במבוא. אין צורך גם במבוא וגם בפתח דבר.

הקדמה. קיצור של המבוא. בהקדמה יש דברים יותר אישיים: ברצוני להודות ל.... על התמיכה / ההדפסה / הסיוע וכו'... הנימה היא נימה יותר אישית.

במבוא זה יותר פורמאלי.

כתבי עת. שפיטים/מדעיים. הינם כתבי עת מוכרים ומבוססים. בד"כ מאוניברסיטאות מוכרות.

הנחה. בסיס לעבודה ונקודת מוצא לעבודה.

במבוא מביאים ספרות מחקר אותו התחום.

השוואה בין מחקר כמותי לאיכותי

 

מס"ד

הנושא

מחקר כמותי

מחקר איכותי

1.  

גישה

הגישה מהכלל אל הפרט. הייחודי. גישה דדוקטיבית

הגישה היא דדוקטיבית. מהפרט אל הכלל.

1.  

דרך התייחסות

המחקר מתייחס בד"כ לדברים אובייקטיביים

מתייחס גם לדברים סובייקטיביים

1.  

יחידת ההתייחסות

הולכים על הכללה - מקרו

מיקרו

1.  

מטרת המחקר

ראיונות, תיאוריות, הצגת עובדות, גיבוש חוקים כלליים להסביר. להבין ולנבא את העתיד

יצירת תיאוריות מפורשות. ניתוח מודעות. הבנת מושגים. תיאור פנים שונות של המציאות.

1.  

מוקדי התעניינות

הקשרים בין המשתנים הניתנים להפעלה או למדידה. סיבתיות, תוצרים סופיים.

התופעה בשלמותה. משמעויות ובחינת תהליכים.

1.  

אתר המחקר

שדה או מעבדה או שטח

הסביבה הטבעית (נטורליסטית).

1.  

מעמד המחקר

בניסוי הוא מתנהג בסקר, מגיב לשאלון

פועל ומפרש

1.  

מעמד החוקר

החוקר אובייקטיבי יותר, שמור מרחק

יותר סובייקטיבי. יותר עוסק בתיאור ובפירוש ההתרחשויות.

1.  

הצגת הממצאים

ממצאים יותר כמותיים וסטטיסטיים.

יותר תיאורי, דיסקרסטיביים יותר ניתוח תוכן. מיון לקטגוריות ופרשנות

1.  

מקום התיאוריה

בסיס להשערות. אישוש או הפרחה בסיום המחקר.

אפשר לבנות תיאוריות מעוגנות. ליווי החוקר בניתוח הממצאים ובפרשנות

1.  

השערות מראש

השערות שנגזרות מהתיאוריה

אין

1.  

טכניקת איסוף הנתונים

ניסויים, מדידות, סקרים, שאלונים, רעיונות מובנים

תצפיות, ראיונות (לא מובנים), תיעוד, מסמכים, יומנים, פרוטוקולים, ביוגרפיה, רישומים, הקלטות ועוד....

1.  

כיצד נתפס האדם

תוצר החברה. מתנהג נהנה לנורמות מסתגל קונפורמי או סוטה. הולך לפי הכלל או סוטה מהכלל

האדם כיוצר החברה. פועל, מעניק משמעות, בעל מודעות עצמית

1.  

המדגם

גדול, אקראי ומייצג

בד"כ קטן, לא אקראי ולרוב ייחודי

1.  

מערך המחקר

מובנה, מוקשה, קבוע מראש ומפורט.

בד"כ גמיש, כללי, מותאם לנסיבות

 

במחקר כמותי - אוסף מידע וחלוקה לקטגוריות.

במחקר איכותי - להראות בקיאות בתיאוריות של החוקרים המרכזיים.

לדוגמא אני מראה תיאוריות של הריאליזם ע"פ 3 חוקרים ובהמשך אני אומר עפ"י התיאוריה של חוקר X נראה כי.... מתחיל מהכלל ויורד למטה.

* חשוב להשתמש בשפה מקצועית המתאימה לאותו נושא: משבר, פרדיגמה....

* אסור להשתמש במילה לדעתי במחקר שלנו !

בד"כ במדעי החברה עוסקים בטקסט עיוני ייצוגי.

 

טקסט עיוני - ייצוגי

אינפורמטיבי: מדע, חוק, הדרכה, לימוד, מחקר.

המגמה: מסירת מידע מדויק באמצעות הלשון ומבנה הטקסט.

הלשון: ייצוגית, מדויקת, אובייקטיבית, מילונית

יש: קהל היעד מכתיב מידת ריגושיות בטקסט אינפורמטיבי שאישיותו של הדובר או הכותב, או

     הטמפרמנט שלו ויחסו לנושא מכתיבים ריגושיות.

 

טקסט עיוני - ריגושי (קומוניקטיבי)

פוליטי, אידיאולוגי, פרסומי, תעמולתי, נאום.

המגמה: שכנוע הקורא לקנות מוצר, רעיון מוצר, רעיון, דעה. מכוון לרגשותיו של הקורא - הנמען.

הלשון: ריגושית.

יש חשיבות: שהקורא יבין הפנייה

                 שהקורא יבין משמעות, ישתכנע.

 

טקסט אומנותי ספרותי

בדיוני Fiction

ריגושי

המגמה: הנאה אסטטית.

            חוויה אומנותית.

הלשון:   אומנותית

            ריגושית

אין: לדרוש מהטקס הספרותי דיוק ואמת היסטורית

      לא מייצג באמת. מעמיד פנים. משאיר הקורא בחוסר וודאות.

 

טקסט אקספרסיבי - אישי ריגושי

מכתבים אישיים, יומנים פרטיים.

המגמה: מימוש צורך לביטוי אישי של רגשות, חוויות, רעיונות.

הלשון: ריגושית

אין: לצפות לייצוגיות של עובדות מדויקות

מותר: להשאיר הקורא באי וודאות לגבי תוכן הכתוב, כוונת הכתוב ומשמעות הטקסט.

 

ספרים

דוגמא 1: בילסקי בן חור ר.         כל יחיד הוא מלך (ת"א.               זמורה ביתן.            1988)

            שם משפחה  שם פרטי     שם הספר                     (מקום ההוצאה. שם הוצאת הספרים. שנת ההוצאה)

                              (לא מלא)

דוגמא 2: שביט י. מרוב למדינה (ת"א. יריב-הדר. 1978)

בספרים אפשר גם:

אריאן א. (1977) הרפובליקה הישראלית השנייה לקראת המאה ה- 21. חיפה: זמורה ביתן.

 

מאמרים

דוגמא 1:

ז'בוטינסקי ז. "הבוררות הלאומית", ז'בוטינסקי ע. (עורך) כרך נאומים 1927-1940 (י"ם, ערי ז'בוטינסקי, תשי"ח)

מחבר, שם המאמר(עם גרשיים), שם העורך, שם הספר (עם קו תחתי)

ז'בוטינסקי זאב הוא המחבר שכתב את המאמר הבוררות הלאומית שנמצא בספר כרך נאומים שערך ז'בוטינסקי ע. בהוצאה בירושלים, שם ההוצאה ערי ז'בוטינסקי שנת ההוצאה תשי"ח.

דוגמא 2: ז'בוטינסקי ז. "אנו הבורגנים",     הצפון      8.5.27

                                                שם כתב העת, שם עיתון

דוגמא 3: נחמיאס ד. סנד א., "משילות ומדיניות ציבורית". נחמיאס ד. מנחם ג. (עורכים)

            שם המחברים                  שם המאמר                     עורכים

 

המדיניות הציבורית בישראל (י"ם. המכון הישראלי לדמוקרטיה 1999).

שם הספר                          (מקום ההוצאה. שם ההוצאה. שנת ההוצאה).

 

נחמיאס ד. וסנד א. הם המחברים של המאמר. משילות ומדיניות ציבורית שנמצא בספר שערכו נחמיאס ד. ומנחם ג. המדיניות הציבורית בישראל שיצא בירושלים בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה בשנת 1999.

* כשיש שני מחברים או יותר צריך לרשום לפי סדר א"ב.

‏3 פברואר, 2006

העבודה מתחלקת ל- 3 חלקים

א' - מבוא וסקירת ספרות. מה בכלל רוצים.

ב' - המחקר. כלי המחקר ומדגם

ג' - מסקנות ותוצאות.

 

במבוא - אומרים מה רוצים, למה עושים את המחקר, מה המיוחד שבמחקר.

המבוא הוא הבסיס הרעיוני לעבודה.

ההנחה שמי שיקרא את העבודה הוא אדם סביר (הדיוט).

בחינת התיאוריה תהיה על מקרה, אירוע בודד Case Study)).

עבודה תיאורטית - מה היה, סיפור חיים או השתלשלות של ההיסטוריה.

במדעי המדינה מביאים יותר דוגמאות מרחבי העולם.

במבוא העבודה נועדה לבחון אינטראקציה בין משתנים.

קבוצות אינטרס - ביטוח לאומי (שנים ?)

הנחות

שאלות

השערות

קבוצות אינטרס מוגדרות ב....

קבוצות אינטרס : מה זה.... (מראה מקום)

ביטוח לאומי: מה זה ..... עפ"י חוק הביטוח הלאומי.

כאשר יש הרבה הגדרות חשוב לקחת את ההגדרה הכי מתאימה לעבודה וחשוב לציין כי יש עוד הגדרות וזאת שנבחרה נבחרה בגלל....

הכתיבה העיתונאית מתאפיינת בכתיבה עכשווית, סנסציונית, אישית.

הכתיבה נעשית באמצעות הבעת דעות (פובליציסטיקה)

בעבודה סמינריונית מקובל לשים ראיונות, קטעי עיתונות.

לדוגמא בעבודה על סיעות, נגדיר מה זה סיעה. נגדיר את המפלגה. נסביר על סוגי הסיעות. ואח"כ נגיד שבעבודה זו אבחן את סוגי הסיעות השונות על המפלגה.

 

כתבי עת

מקצועיים: עורכי דין, רואי חשבון, רפואי, ....

תחומים: מדעי החברה, פוליטיקה, ....

קיימים מספר סוגי ירחונים:

שנתיים, ירחון (אחת לחודש), רבעון (אחת לשלושה חודשים).

‏8 פברואר, 2006

ההבדל בין כתיבה עיתונאית לכתיבה אקדמאית.

כתיבה עיתונאית - כלי אינפורמטיבי לחקור, עיתונאים כותבים מאמרים קצרים, פו בליסטים.

לא נימה אישית אלא יותר נתונים.

הכתיבה האובייקטיבית היא יותר מדעית.

הכתיבה הסובייקטיבית היא יותר כתיבה עיתונאית.

גם בכתיבה האקדמאית מדי פעם יש נימה אישית אולם צריך לאסור זאת.

הכתיבה האקדמאית חייבת להיות בעלת כותר פיקנטי על מנת למשוך את הקוראים. אבל גם היא מושפעת מהעיתונאות.

ראיונות.

לעיתים בראיונות שמראיינים נוטים להוציא את הדברים מהקשרם.

האנשים נוטים "לקמט" את הנתונים.

צריכים להשתדל להימנע מהתהייה והטעיה.

עיתונאים לעיתים נוטים לסלף את הדברים ולשנות אותם לאור ראיון עם אנשים בכירים ולהטות את הכף לכיוון המרואיין.

כאשר מראיינים חשוב לדעת על איזה שנה מדברים בראיון.

המסמכים המתועדים לעיתים יותר חשובים מהראיון.

בספרים אחרי מספר כרכים ניתן למצוא אינדקס מרכז שיש בו מפתחות.

מאמרים "פו בליסטיים" - המאמרים הם יפים וכתובים בשפה יפה.

היום המאמרים כתובים בשפה יותר עיתונאית.

ארכיונים. נפתחים לקהל אחרי 30 שנה. הארכיונים נועדו לתעד מסמכים אותנטיים.

הצנזורה עוברת ומסננת דברים בעיקר בכתבות שמתפרסמות לציבור. הצנזורה נועדה לצנזר דברים שהם חסויים. הארכיונים עובדים על פי חוק הארכיונים. היום הארכיונים הופכים להיות ממוחשבים על מנת שיהיה קל יותר לאתר מסמכים.

קיימים שני סוגי מקורות. מקור ראשוני ומקור משני.

מקור ראשוני. בד"כ מופיע בארכיונים. מהימנות הנתונים גבוהה.

מקור משני. בד"כ עיתונים או ספר שנכתבו על המקור הראשוני.

עבודות לתואר ראשון נכתבות בד"כ על בסיס מקורות משניים.