השארת כתה? חזרה לחשכת ימי הביניים,ימים של אפלה
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

השארת כתה? חזרה לחשכת ימי הביניים,ימים של אפלה 

מאת    [ 26/04/2010 ]
מילים במאמר: 1104   [ נצפה 3169 פעמים ]

 
 

הישארות כיתה , זה הפיתרון - -

 

כשקראתי את הידיעה בעיתון "ישראל היום" על הכוונה של משרד החינוך להחזיר " עטרה ליושנה " היינו להחזיר את האופציה ה"גאונית " שתביא מזור לכל תחלואי מערכת החינוך כלומר השארת כיתה , הפך עורי חידודין חידודין.

 

נפלא מבינתי כיצד אנשים במערכת החינוך תקועים עדיין בסגנון חשיבה של חשכת ימי הביניים וכוונתי לסגנון חשיבה של "או ואו" היינו -או שהמורים אשמים במצבם הלימודי העגום של תלמידיהם או שהתלמידים אשמים בכך.

 

אם לפני עשרים שנה ויותר הטילו את כל האשמה על התלמידים והוריהם, בהישגיהם הלימודיים הנמוכים, וחשבו שהישארות כיתה היא מין "תרופת פלא" שתפתור את כל הבעיות באחת, וכשראו שהבעיה לא נפתרת אלא אף מועצמת ,ויוצרת פגיעה חמורה בדימוי העצמי של התלמיד, החליטו באופן לא מודע  להסיט את מוקדי האשמה מהתלמידים והוריהם אל המורים , שבאופן התנהלותם ובאופן התייחסותם אל התלמידים המתקשים הם הם האשמים במצבם הלימודי העגום .

 

 ועכשיו כשמערכת החינוך מגלה שגם הטלת האשמה על המורים לא ממש הועילה והמצב הלימודי של ילדי ישראל בכי רע החליטה במסגרת ההערצה ל"רטרו " , שבאה לידי ביטוי בהחזרת התלבושת האחידה ועוד , להחזיר את הכלי החבוט והמסמורטט מהבוידם בשם הישארות כיתה שהוא הוא יפתור אותנו מכל החוליים של מערכת החינוך .

 

 מדהים אותי שבעידן המחקרים המדעיים המתקדמים ש"מציצים למוח" בקלילות רבה באמצעות  M.R.I ועוד מכשירים מופלאים בצד תפיסה הוליסטית  כוללנית המאמתת את הקשר החד חד ערכי בין גוף לנפש ,עדיין מתקיימות במערכת החינוך חשיבה דיכוטומית של "או ואו" ועדיין לא עברו מהפך לחשיבה של "גם וגם".

 

כבר שנים רבות שסיפור תפקודם הלימודי של תלמידים באשר הם נפרש לעינינו כמניפה מורכבת ביותר של סינרגיה בין תפקודים נוירו - פסיכולוגיים, תפקודים רגשיים ותפקודים חברתיים .

כשגם מערכות היחסים בין סוגי התפקודים השונים נפרמים בהדרגה כמו שפורמים סוודר שנסרג בצורה לא טובה ומגלים את " העין " החסרה.

 

בעידן כזה עם הידע המעמיק והיסודי של אנשי החינוך והטיפול אודות לקויות הלמידה לסוגיהם והפרעות הקשב לגוניהם וניסיון המצטבר של הטיפול בהם, להעלות מהבוידם את הרעיון הפשטני והאנכרוניסטי של " הישארות כיתה " היא ממש לעג וזלזול בכל המאמצים שנעשו עד כה.

 

במקום להתבונן באומץ במערכת היחסים המורכבת בין מורים לתלמידיהם ובין מורים להורי תלמידיהם ובין מורים למנהלים ולאנשי הפיקוח, ולגשר על פני הפערים וחוסר ההבנות, בוחרים קברניטי מערכת החינוך ,בצעד ריאקציונרי בעליל, לברוח לפיתרון קל שהם הספיקו לשכוח את המחיר הכבד שהוא גבה ממאות ילדים שהושארו כיתה.

 

בפסילה הגורפת שלי אני לא באה לומר שיש פיתרון קסם אחד שאני יודעת ואתם לא.

 

אני מתכוונת לומר שיש מגוון רחב של פיתרונות שכבר קיימים והוכיחו את עצמם, החל במערכת אבחונים יסודית ומקיפה שיש ביכולתה לזהות את מוקדי הקושי, ולאפשר יצירת תוכנית פעולה הרותמת את חוזקותיו של הלומד על מנת להתמודד בצורה יעילה ושמחה עם חולשותיו ,כלה בתוכניות מערכתיות שמאפשרות יצירת מרחב פעולה תומך למורים ולהורים, על מנת לאפשר לתלמיד להביא לידי ביטוי את מגוון יכולותיו.

 

המחשבה העומדת בבסיס הרעיון של השארת כיתה הוא הרעיון שעל ידי מערכת איומים משומנת היטב ניתן יהיה להגביר את המוטיבציה של התלמיד ולשפר את תיפקודו הלימודי.

והרי אנחנו יודעים שאיומים והפחדות רק יצרו חרדות למידה ויעמיקו את הדימוי העצמי  הירוד בלאו הכי.

 

·       אז אני שואלת מה הועילו " חכמים " בתקנתם -

·       להיכן כל הידע וההבנה המצטברת הלכו להם לאיבוד ?

 

או אולי חשיבה כלכלית טהורה עומדת מאחורי הרעיון הארכאי הזה , כי הרבה יותר זול להשאיר ילד כיתה מאשר לטפל באופן אמיץ , ישיר וממוקד בקשייו.

 

אכן אבחונים, הוראה מתקנת , טיפול בחרדות למידה וטיפול בחרדות מבחנים הרבה יותר יקרים מהשארת כיתה.

 

גם פיתרונות מערכתיים כגון :

  • הקטנת מספר הילדים בכיתה
  • או לחילופין הוספת מורים מסייעים בכיתות
  • או למידה בקבוצות קטנות לתלמידים המתקשים

 

 גם הם יקרים הרבה יותר מהשארת הילד כיתה.

 

אלא שהחשיבה לטווח קצר יוצרת בעיות חמורת לטווח ארוך .

 

הפגיעה שלעיתים בלתי הפיכה בתפיסת הערך העצמי של התלמיד נשארת לאורך זמן ומונעת ממנו לממש באמת ובתמים את מגוון יכולותיו בעתיד .

 

הפגיעה חסרת הרחמים תמנע ממנו להמשיך בלימודים אקדמאיים או בלימודים אחרים והוא עלול לצבור תסכול וכעס בכמויות מסחריות,  שבאופן מופלא יחלחל גם למערכת היחסים: בינו ובין ילדיו ,ו/או בינו לבין בת זוגו "שתחיה " , ו/או בינו לבין מעסיקו ובינו לבין האחר ככלל .

 

בקיצור גם אם הפיתרון הקלוקל הזה יועיל ברמה המיידית ויגייס את המוטיבציה של התלמיד ללמוד על דרך השלילה מדוע לא לגייס את המוטיבציה שלו על דרך החיוב ?   

 

כתבה :חדווה נבון

מנהלת מרכז נבון

4758852 054

WWW.NAVONCENTER.COM

 

חדוה נבון, מנהלת מרכז נבון למידה פורצת דרך. עוסקת זה 28 שנה בחקירת האפיונים וההשלכות הרגשיות שיש ללקויות למידה ולקשיים בקשב וריכוז ובפיתוח כלים טיפוליים הוליסטייים הן בלקויות עצמן והן במחיר הריגשי הכבד שהן גובות. מנחה קבוצות הורים לילדים ולמתבגרים עם לקויות למידה ומנחה לזוגות שלאחד מבני הזוג הפרעות קשב וקשיים בהתארגנות. אתר: http://www.navoncenter.com טל: 054-4758852, 0777-800050

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב