אימון אישי למתבגרים: מתלות לעצמאות בגיל ההתבגרות - האמנם מרד? 

עד גיל מסוים,  פחות או יותר 12, ילדים נמצאים בחסות ההורים תלויים בהם, כפופים לסמכותם ועצמאותם מוגבלת. מגיל מסוים, בארץ נהוג לנקוב בגיל השירות הצבאי או השחרור מהצבא, מצפים מהאדם להיות בוגר, עצמאי, בעל אישיות משלו, אחראי לעצמו לפרנסתו (לפחות חלקית), להתחיל לתכנן את עתידו ולפעול למימושו.

מה קורה בין לבין? איך חוצים את הפער העצום בין תלות לעצמאות ובין ילד לבוגר. זה כמובן גיל ההתבגרות. גיל נפלא למתבגרים ולהורים שיודעים ליהנות מהיופי שבו ויש בו המון יופי. גיל מרגיז שמלווה לעיתים קרובות במריבות בין מתבגרים להורים, בין ההורים לבין עצמם ובמידה רבה בין מתבגרים לעצמם. גיל קשה, מאתגר ומורכב - עבור הנערים הנמצאים בגיל ההתבגרות ועבור כל הסובבים אותם.

גיל ההתבגרות נחשב בעיני רבים כתקופת מרד, "מרד גיל ההתבגרות".  תקופה בה מתבגרים מורדים בסמכות ההורית ומכבדים יותר ויותר את דעתם של ה"חברה" בני גילם, "קבוצת השווים" (שווים תרתי משמע למתבגרים). למה בעצם מרד? כפי שציינתי בפתיחה, הפער העצום בין תלות לעצמאות הוא פער שחייב להצטמצם במהלך גיל ההתבגרות, כלומר, למתבגרים יש פרק זמן קצוב אותו הם חייבים לנצל על מנת לפתח עצמאות ולהכשיר עצמם לחיי אדם בוגר -  אז למה המאבק לעצמאות נקרא מרד?

מה בין מרד לפיתוח-עצמאות? מרד מתרחש כשבפועל אין הסכמה לגבי מהות המטרה. אם החברה בכלל וההורים למתבגרים בפרט מכירים בזכותם/חובתם של המתבגרים לפתח עצמאות, אין מקום לדבר על מרד. יש הסכמה לגבי הצורך בשינוי וייתכנו הרבה חילוקי דעות לגבי קצב השינוי, שמירת הגבולות וחלוקת האחריות במהלכו. ההבדל? חילוקי דעות לגבי אופן הביצוע של שינוי לגיטימי ומוסכם הם פתח למשא ומתן, מרד הוא מלחמה ומריבות בלתי פוסקות ממצב של חוסר לגיטימציה לעצם התהליך.

האם לגיטימציה לתהליך משמעותה אנרכיה וחוסר גבולות? חד משמעית לא!! גם מתבגרים זקוקים לגבולות, לאהבה ולפינוק - גם אם אינם נוטים לבטא זאת. הם זקוקים לא פחות גם לקבלה וללגיטימציה. חילוקי דעות, קשים ככל שיהיו, לגבי ה"איך", מובילים למשא ומתן עם ההורים והם הכנה נפלאה לבגרות ועצמאות, אותה עצמאות שכולנו מסכימים שבדרך כזאת או אחרת חייבת להתפתח.

לעיתים קרובות נשמע מתבגרים מתבטאים בנוסח "הם לא סומכים עלי בכלל ולכן לא אקבל מהם כל סמכות". "לסמוך על" הוא אחד הביטויים של הכרה בעצמאות כלשהי וביכולת להתחיל ולקבל אחריות. ללא ההכרה מתחיל המרד. הורים למתבגרים יאמרו לעומת זאת "איך אני יכול לסמוך עליו/ה כשהוא/היא כל הזמן במצב של מרד ומלחמה בלתי פוסקת ולא הגיונית?".

אז מה כבר בקשנו? לעיתים קרובות כל מה שנחוץ הוא תקשורת שמסיימת את הלוחמה ופותחת משא ומתן שגם אם הוא לא תמיד פשוט הוא מהווה שיעור נפלא לכל החיים, הן למתבגרים והן להורים. אימון  אישי למתבגרים ואימון הורים למתבגרים עוסק בעיקר בבניית היכולות לפתח תקשורת טובה בין המתבגרים להוריהם, אותה תקשורת שמאפשרת לנהל משא ומתן תוך הבנה והתחשבות הדדית.