לא אחת עולה השאלה ע"י לקוחות המשרד להיכן כדאי להפריש את כספי הפנסיה. האם עדיף להפקידם בביטוח מנהלים, או שמא בקרן פנסיה. לפני שניתן תשובה לשאלה יש לבחון את היתרונות והחסרונות של כל מסלול.
ביטוח מנהלים. זהו למעשה חוזה בין המבוטח לחברת הביטוח ומתוקף חוזה זה מפקיד המבוטח כספים כל חודש בדרך כלל להבטחת זכויותיו הפנסיוניות בגיל פרישה, ובמילים אחרות להבטיח לעצמו ולשאריו במקרה פטירה מוקדמת, תשלום חודשי קבוע בדרך כלל.
יש לזכור במסלול זה ניתן לרכוש ביטוח מפני מוות, אובדן כושר עבודה, נכות מתאונה וכדומה. ביטוחי המנהלים, בניגוד לקופות הפנסיה, יישלמו למבוטח קיצבה ללא קשר לקבלת תשלום נוסף בגין פגיעה בעבודה מאת המוסד לביטוח לאומי, דבר שלא ישולם בקרנות הפנסיה.
ביטוח המנהלים ייתן הטבת מס עד להכנסה מזכה, המתעדכנת כול שנה, בשעור של 25% מהסכומים שהפקיד המבוטח. בתום התקופה, כאשר המבוטח יפרוש לגמלאות, ניתן, בתנאים מסויימים למשוך כספי פיצויים פטורים (עד גובה שכר אחרון כפול שנות וותק) ללא תשלום מס.
קרן הפנסיה, בניגוד לביטוח המנהלים, היא אינה חוזה בין הצדדים, אלא פועלת מכוחו של תקנון והחסרון הוא היכולת החד צדדית של הקרן לשנות את התקנון באופן קל יחסית. קרן הפנסיה אינה מעודדת את העמיתים למשוך כספים בסכום אחד בתום התקופה (החלק ההוני עד לשינוי החוק), אלא כשמה כן היא ומעודדת את העמיתים לקבל קצבה חודשית קבועה. יתרון המיסוי בה הוא בנתינת זיכוי ממס בגובה של 35% בגין ההפרשות לקצבה מקיפה, לעומת 25% בביטוח המנהלים.
בכול מקרה, לפני שבוחרים מסלול הפקדות, ראוי לבחון עם כול עובד את הצרכים, אורך חיים, והפרופיל האישי שלו בטרם מתקבלת ההחלטה.
