לא להיבהל, הפעם לא מדובר בכסף.
מסתבר שמילים והתייחסות חיובית הם תשלום חשוב אשר עוזר לפתח את הדימוי והביטחון העצמי של הילדים.
ישנם 2 מוקדי התייחסות עיקריים ביחס לילדים ולהתנהלות מולם:
- הערות חוזרות ונשנות המלוות בביקורת וכעס.
- מחמאות רבות אשר אפקטיביות לזמן מוגבל - בד"כ עד שהילד מחליט שנמאס לו.
ילדים לומדים, במרוצת הזמן, להתנהל מול ההורים בדרך חכמה, עקבית ואף מניפולטיבית. כאשר אנו חוזרים על עצמנו בדרישות חוזרות ונשנות והם אינם משתפים פעולה, זה מפני שהם יודעים שנמשיך לדרוש ולחזור על דברנו פעם אחר פעם. מבחינת הילד, שווה לחכות ל"בקשה הנוספת" או אולי להיענות לבקשות רק כשההורים יוצאים מהכלים.
גם כאשר הילדים מתנהלים ועושים את המוטל עליהם, זה (לפעמים) ממקום של ריצוי, פחד או אולי כדי לשמוע מחמאות כמו "כל הכבוד" / "אתה מדהים ומקסים" / "איזו ילדה טובה" וכדומה. זה אומנם עובד אך תלוי במצב רוחו של הילד ולא נמשך לאורך זמן.
הילד, בשונה מאיתנו ההורים, רואה את העולם מזווית אחרת - שונה.
התנהלות מזווית הורית: מה עושים כאשר הילד צופה בטלוויזיה או משחק רבע שעה עם עצמו? אנו אולי מנקים, מסדרים, מבשלים, מתקלחים ואפילו צופים יחד בטלוויזיה. מבחינתנו התנהגות הילד מובנת מאליה – הוא עסוק בשלו.
לאומת זאת, כיצד אנו מתנהלים כאשר הילד בוכה, זורק חפצים, משתולל, מרביץ, מקלל ושלל התנהגויות בלתי רצויות? מגיבים כמובן. בכעס, ענישה או אפילו בהתעלמות. מבחינתנו זה הזמן לחנך ולתקן את ההתנהגות השלילית.
הילד מבין וחווה אחרת: מבחינתו, צפייה בטלוויזיה או התעסקות עם משחק לבדו משול לחוסר התייחסות ואף לתחושה של "אני לא קיים" או "לא אוהבים אותי". את מירב תשומת הלב וההתייחסות ואת המקום בו הוא מרגיש קיים ורצוי הוא משיג רק כאשר הוא "עושה סצנות". מדוע? כי רק אז קוראים בשמו ומתייחסים אליו והרבה יותר מפעם אחת.
תשלום פירושו להתייחס בחיוב לזמן ולהתנהלות כאשר הילד מעסיק את עצמו. "בזמן שאתה ציירת אני שטפתי כלים, למעשה את/ה עזרת לי ולכן אני פנויה כעת לשחק איתך".
ההתייחסות החיובית, מהמקומות הכי לא צפויים בהתנהגות הילדים מגבירה אצלם את הצורך והרצון להמשיך ולהתנהל כמקובל – כמי שעוזר ונותן. כאשר מתמידים ועושים זאת באופן עקבי תחושת השייכות גדלה וגם הדימוי והביטחון העצמי עולים.
זה אומנם נשמע פשוט אבל זו בהחלט משימה לא קלה. החוכמה היא לדעת לזהות מתי קיימת כוונה להתנהגות חיובית ומייד להתייחס אליה ולשלם בעבורה. במילים אחרות, כל התנהגות והתנהלות שגרתית מקובלת ומובנת מעליה, הופכת להיות סיבה טובה להתייחסות חיובית. הגדולה היא לדעת להעצים את יכולותיו של הילד ולשייכם לעזרה ולתרומה האישית או המשפחתית. אגב, להתנהגויות השליליות מומלץ להתייחס פחות ולא לתת להם במה מיותרת.
הארה חשובה: לא מדובר במחמאות אלא בהדגשת ההתנהגות החיובית כמי שתורמת ועוזרת לי (להורה) להתנהל.
מתי התשלום מניב רווחים? כאשר תראו שהילדים מתחילים לשלם לכם בחזרה. זה עובד!
המלצה- נסו לשלם לבני/ות הזוג. זה משנה את כל מערך היחסים בבית. בהצלחה!
