האמנם דין ירושלים כדין נצרים? 

האם דין ירושלים כדין נצרים?/ ד"ר יחיאל שבי

האם דין ירושלים כדין נצרים? האמנם יפונו המתנחלים מרמות ומעלה אדומים?

ראש הממשלה הצהיר לאחרונה כי ימשיך לבנות בירושלים כפי שקודמיו בנו ב- 42 השנים האחרונות, וכפי שאנו בונים בתל אביב.

עם כניסתו לתפקיד הצהיר נתניהו כי ידבוק בעמדותיו –  אולם, בנאום בר-אילן, הוא הכיר בקיומו של עם פלסטיני בעל זכויות לאומיות, הזכאי למדינה, אמנם מפורזת, ורק לאחר הכרה של הפלסטינים בישראל כמדינה יהודית, אך מדינה.

גם היום, תוך הכרזה כי ירושלים היא בירת ישראל המאוחדת הוא ויתר על בנייה ביהודה ושומרון, אפילו בגושי ההתיישבות.

לעומתו, הפלסטינים, לא ויתרו על דבר. הם דורשים חזרת פליטים, את ירושלים המזרחית, את הסרת המחסומים ואת פינוי היישובים. הם לא מכירים בזכותו של העם היהודי למולדת בפלסטין ומתייחסים לישראלים כאל חבורת קולוניאליסטים פולשניים.

מזכירת המדינה קלינטון הבהירה לאן חותר הממשל הנוכחי: להסכם המתבסס על גבולות 67', לניהול בינלאומי של המקומות הקדושים ולויתור על בידוד החמאס ועל הביתור הביטחוני הגדה בדרישתה לשיפור רווחתם של התושבים.

ראש הממשלה עובר סיכול ממוקד. הוא נדרש לוותר על כל עיקרון המנוגד לתפיסה האמריקנית. בכך שהציב את הקו הקדמי בירושלים, הזמין את מכבש הלחצים אל חצרו האחורית. בתים הנמצאים במרחק נגיעה ממעונו הרשמי מיועדים על ידי "הדוד סם" להוות חלק מבירת פלסטין. כל אישור בנייה בבירה מקבל מיד איסור פרסום, ורבה לה הבוקה והמבוכה.

האם הצבענו ביבי וקיבלנו ציפי? תוהים אנשי הימין, האם דין ירושלים כדין נצרים, האמנם נפנה "מתנחלים" מליבה של בירתנו הנצחית?

הפלסטינים מתקדמים לעבר מטרתם בשתי דרכים: מחד הם דורשים הכל תמורת כלום, ומאידך הם מבליטים בכל עת דרישה אחרת אליה הם מכוונים את כל התותחים.

הם שמו את ירושלים על ראש שמחתם, הבהירו כי אין בה מקום לבנייה יהודית, רתמו את ערביי ישראל למאבקם ורכבו על עגלת התנועה האסלאמית הצפונית והכחישו כי "בית אל-מקדס" הנו בית המקדש, וכי ישנה קדושה יהודית לכותל המערבי.

הם הבהירו כי אין מקום למדינה יהודית בפלסטין, ומכאן שאין מקום מצדם לויתור על שאיפות לאומיות עתידיות בשטחי ישראל הריבונית. הם דורשים את חזרת הפליטים הערביים ליישוביהם ומצפים למסירת יישובים ולפינוי המתנחלים, לצד שחרור האסירים והסרת המחסומים.

הם הולכים על כל הקופה. ובינתיים זה הולך להם.

ביבי נתפס בעיני הציבור כראש ממשלה לחיץ ומבולבל, שמונהג על ידי השרים ומפחד מאחרים.

כל הצהרה תקשורתית שלו כי ימשיך לבנות במזרח ירושלים זוכה ללחץ אמריקני באמצעי התקשורת אשר גורם לויתור הסמוי מעין המצלמות, בחדרי חדרים סגלגלים.

האם ישראל היא מדינה וסאלית? רפובליקת בננות? האם אנחנו נערים בני 14 שאם לא יתנהגו יפה ירביצו בסרגל על ידיהם? שאל מנחם בגין את השגריר לואיס ברגע של משבר. נבנה הר של חומה בדרומה של הבירה, אמר הביבי ההוא, ונחבר בסוף את ירושלים למעלה אדומים אמר אולמרט. דין נצרים כדין תל אביב אמר שרון. נבנה בירושלים כפי שאנו בונים בתל אביב אומר הביבי הזה.

אם יש לראש הממשלה קווים אדומים, זה הזמן לשמור עליהם. כי זה ה- "מאני טיים". ראש הממשלה צריך לנפנף בכל עת על מה שכבר מסר, אמנם תוך ייסורים קשים אך בפה מלא– חזון ארץ ישראל השלמה ובנייה בהתנחלויות.

בכל פעם שמזכירים בנייה בשיח' ג'ראח, צריכים להזכיר את ההקפאה במעלה אדומים. ובכל פעם שנשמעת הדרישה להסרת מחסומים צריכים להזכיר את דרישתו להכיר בישראל כבמדינה יהודית.

כי יש הדדיות בעולם אמר פעם ביבי.  ויתור על עיקרון מקודש צריך להוביל להיפרדות מחזון אוטופי של הצד השני.

משברים היו ויהיו, אך צריך לזכור שכל משבר הוא פוטנציאל ללידה, לידה של תקווה, לידה של הסכמה. כך נוהגים במשא ומתן, שני הצדדים נושאים ונותנים. שני הצדדים מוותרים ומקבלים.