כיצד הופכת עוגת חנק מיתוגית למעדן מיתוק-המיתוג? 

לא תמיד מיתוג הוא ביטוי של מה שאנחנו רוצים ומה שאנחנו בכלל. "הייתי צריכה להגיד את זה ולא אמרתי" "איך שכחתי לציין את העניין ההוא?" "כמה טיפש הייתי יכול להיות?" "אופס, עוד פעם נפלטה לי המילה הזאת". "עוד פעם אמרתי את הדבר הלא נכון בזמן הלא נכון במקום הלא מתאים" מכירים? אלו מחשבות שבאות אחרי שתפסנו עצמנו ממתגים את עצמנו באופן שהאויבים שלנו היו מתגאים בו. מיתוג חנק. דיבור עצמי, שאינו משרת אותנו, אלא אוזק אותנו לשיתוק, שבא אחריו... ו... הכאה עצמית... והנמכת ההערכה העצמית... ונפילת הדימוי העצמי.

מיתוג עצמי יכול להפוך למעדן מיתוק-המיתוג, אולם כדי להגיע לשם, זה דורש מאיתנו תחילה לפתח... את תשומת הלב. תשומת לב לדיבור הפנימי שלנו, תשומת לב למחשבות שלנו, תשומת לב למכאניקה של הדו-שיח הלא מסודר הפנימי שלנו, המתבטא לבסוף דרך הדיבור.

"החיים והמוות ביד הלשון", כולנו גדלנו על המשפט הזה. אולם... אף אחד מאיתנו לא תפס אותו ברצינות להפוך אותו לצו החיים, להפוך אותו לחוק החיים, המחייב. מחייב עשייה פנימית, הכרה פנימית, משמעת פנימית, חיזוק שרירים פנימיים, תפיסת ה'נפילות התקשורתיות שלנו בינינו ובין עצמנו ובינינו לבין המציאות החיצונית' כבר כשהיא נוצרת מבפנים. לתפוס את התופעה ולעוצרה מהשורש ולשנות את כל מערכי הפנימיות שלנו (חשיבה, רגש והקשר בין שניהם) כך שיוציאו עוגיות מיתוק-המיתוג במקום עוגות חנק. מיתוג עצמי אינו רק שינון 'סיפור אישי' וציטוטו בכל רגע אפשרי. הוא צריך להיות נטוע בתוך עצמנו, הוא צריך לצאת באוטנטיות, הוא צריך להיות חי ולא מנותק מההוויה הפנימית שלנו. שאם לא כן, הוא יהיה יבש, נטול חיים וישמע ... מזויף. מיתוג מוצר פיזי הוא אריזה מלאכותית. מיתוג עצמי אנושי הוא עבודה פנימית אינסופית, שבאה לידי ביטוי ברמה בסיסית והראשונית באופן היצירתי, הקוסם, המהפנט, המשכנע, מלא האמונה, שבו אנו מדברים את עצמנו לעולם. איך עושים את זה? והי עוגייה קטנטנה מסדנת 'במאות תקשורת 2- אומנות השיווק והמיתוג העצמי', של 'תשע – במאות תקשורת'. כנסו ותתרשמו!