שחייה - לחולי טרשת נפוצה
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

שחייה - לחולי טרשת נפוצה 

מאת    [ 06/04/2010 ]
מילים במאמר: 470   [ נצפה 2210 פעמים ]

 
 

הבריכה הינה מקום מבטחם של הסובלים מעודף משקל, כמו גם פגועי שלד, שידרה ושרירים, שמנועים מלפעול בחדר כושר, ימצאו כאן את הפתרון לרצונם לשמור על סבולת לב-ריאה.

כל מי שמתבייש במגבלה קיימת או דמיונית בגופו, יאמץ את המים כמקום בטוח לעשות ולא להיראות.

כל הסובלים ממחלות נוירולוגיות, שפוגעות ביכולתם ללכת, לשמור על שיווי משקל, לבצע תנועות מהירות וזריזות, ימצאו בהידרותרפיה ובשחייה השיקומית את הפתרון לבעייתם.

אמנם יזדקקו לבריכה טיפולית, כי חם המים קריטי עבורם, אך הפער בין הבריא לחולה מצטמצם, והאחרון יכול ליטול חלק בפעילויות קבוצתיות כמו התעמלות אקוואטית, אימוני שחייה לסניורים, ומשחקי מים חברתיים.

למים יש תכונות פיסיקליות המאפשרות את שיקומם המנטלי והפיסי.

הלחץ ההידרוסטטי מציף אותם, ושומר, שבאיבוד שיווי משקל, יצליחו להשתלט על היציאה מהאיזון, בגלל האיטיות שבנפילה.

השחייה השיקומית  מתקיימת במנח הוריזונטלי על הבטן, על הגב או על הצד, מה שמקטין את העומס על מפרקי הגוף.

איבוד המשקל לכדי 2/3, יאפשר לחולי הטרשת להעביר עצמם ביתר קלות ממצב למצב, לאורך דרך, ולהשתמש במיומנות השחייה, כפלטפורמה להאטת  ההידרדרות, כמו גם מלחמה בניוון השרירי, הסרבול התנועתי, ונסיונם לפתח את חוש האיזון בדמיון מודרך, כדי שהרעה בראייה, לא תשפיע על תפקודם.

לא שכחנו, שמי שמזלו לא עזבו לגמרי, ויש לו אפשרות לנצל את מרחב המים, ולעבוד בו, אם בלימוד שחייה, אמון שחייה או הידרותרפיה, ירגיש מעט מאד את השפעת המחלה על סביבת העבודה שלו.

ההמלצה היא לדאוג, מייד לאחר אבחון המחלה לשלוט בשחייה, ולהתחבר למרחב המים. זה הוא תהליך איטי, הקשור גם בחלק הנפשי של הגוף. רצוי  למצוא מקום מתאים, שהגישה אליו נוחה, שהינו אינטימי, והשוחים בו הינם בריאים ברוחם, ולהתרכז בשחיית חתירה או גב, בהן עבודת הרגליים היא במישור הסגיטלי, ואינה גורמת נזק לאגן,לירך, לברך ולקרסול.

יש לקחת בחשבון 2 גורמים מרכזיים, כשעולם השחייה מתחבר עם עולמו של חולה הטרשת:

•1.     ככל שהשליטה במיומנות השחייה גבוהה יותר, אחוז השימוש בפלג גוף תחתון יורד.

•2.     שרירי הרגליים מתנוונים, בגלל קושי וסרבול בהליכה.

כלומר, החולה יכול לשחות בביטחון, ולשפר את מרכיבי הכושר שלו, גם אם רגליו אינן במיטבן.

אלא שבד בבד, קורה תהליך, שאיננו מודעים לו. ככל שתנועותיו של השחיין אוטומטיות יותר, כך הן מתואמות האחת עם השנייה, ותלויות זו בזו. אדם הבריא יוכל לנצל זאת להקטין את צריכת האנרגיה למאמץ העומד בפניו, או לחילופין לשפר את מהירותו והישגיו.

החולה, יזכה בגרוי מתמיד של פלג גוף תחתון לתנועתיות, על מנת להתקדם במרחב המים. התנועה הגלית של הגב, כמו דולפין, מעלה ומטה, החשובה לחציית המים, תכריח את מפרקי האגן והירך להגיב בהתאם. הם יסתובבו קדימה ואחורה, כמו גם לצדדים, וישמרו על טווחי התנועה שלהם, שמועדים להיפגע לפי מהלך המחלה.

גם השרירים מסביב למפרק יעבדו פאסיבית, ותהליך הניוון יואט.

לסיום, הפתגם "נפש בריאה בגוף בריא", לעולם תתקיים, אם חולה הטרשת יאמץ את המרחב ההידרותרפי, כמקום פעילות קבוע, כי כשהגוף נע, הוא אינו מאבד תקווה.

 

גבי טפרברג, מנכ"ל גלגל הצלה, המרכז ללימודי שחייה, הידרותרפיה   טלפון: 09-7679623 09-7664529 פקס: 09-7668475 הידרותרפיה

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב