ממשק המשתמש של מוצרים הוא פרמטר מרכזי בסיכויי הצלחתם, זו כבר מוסכמה בקרב קהילת ההייטק. הצלחתה של Apple מיוחסת במידה רבה לדגש שמייחסת החברה לתחום חווית המשתמש וממשק המשתמש, וכמובן לכשרון וההקפדה שהיא מפגינה בתחום זה. השאלה שנדון בה במאמר זה הינה כיצד יכולות חברות הייטק להשיג חווית משתמש וממשק משתמש ברמה הגבוהה ביותר, האם:
1. בדרך של שכירת עובדים קבועים לצורך אפיון ממשק המשתמש, תכנון ממשק המשתמש ועיצוב ממשק המשתמש.
2. או בדרך של שכירת שרותיה של חברת ממשק משתמש.
כדי שנוכל לשפוט איזו אפשרות הולמת יותר, חשוב שנבחן מיהם האנשים המתאימים למלאכת היצירה של חווית המשתמש. ובכן, דעתי בנושא זה ידועה, ואף פורסמה במספר מאמרים: תכנון ממשק משתמש אינו עוד מקצוע טכני (או כפי שאכנה זאת - עיסוק מוטה טכניקה), כמו נאמר תכנות או הנדסה, אלא זהו עיסוק מוטה כשרון. מה שמאפיין מקצועות מוטי טכניקה הוא שאפשר לייחס להם את האמירה הבאה: "אחוז ניכר מהעוסקים במקצועות אלה מסוגל להגיע לתוצאות משביעות רצון, בהינתן לו זמן מספיק". לדוגמא, גם תוכניתן בינוני הוא בעל ערך לחברה כל עוד הוא מקבל הנחיה מתוכניתן טוב ממנו, ובהינתן לו מספיק זמן כדי להגיע לתוצאה. כך גם לגבי איש שיווק בינוני, מהנדס אפליקציות בינוני. לעומת זאת, תכנון ממשק משתמש הוא מאותם עיסוקים שהם מוטי כשרון. מה שמאפיין עיסוקים כאלה הוא שכדי להצליח בהם דרושה מנה גדושה ונדירה של כשרון ייחודי לעניין. מי שלא ניחן באותו כשרון ייחודי, מולד, יכול ללמוד את המקצוע שנים, לעסוק בו שנים, להיעזר בטובים ממנו, ועדיין להגיע לתוצאות שאינן שונות באופן מובהק, באופן מספיק מבחינה עסקית, לתוצאות שישיג סתם איש הייטק טוב וחרוץ שמעולם לא למד את רזי המקצוע. ציור, למשל, הוא עיסוק מוטה כשרון, בעוד ששרטוט הוא עיסוק מוטה טכניקה. אנו מבינים אינטואיטיבית שגם אם רובנו נירשם לבית ספר גבוה לציור, נתנסה כשוליות אצל טובי הציירים, הסיכוי שנהפוך לציירים טובים הוא נמוך, נמוך מאד. ברור לנו שנדרשת כאן מנה גדושה ונדירה של כשרון, כשרון מולד. בדומה, אם נלמד ספרות באוניברסיטה וגם נשתלם בסדנאות כתיבה אצל עמוס עוז או א. ב. יהושע, הסיכוי שכתיבתנו תהא בעלת רמה דומה לסופרים מהשורה הראשונה הוא נמוך מאד, גם זאת אנו מבינים אינטואיטיבית. במילים אחרות, אנו מבינים כי הציור והכתיבה הספרותית הינם עיסוקים מוטי כשרון. ובכן תכנון ממשק משתמש (User Interface Design) גם הוא עיסוק מוטה כשרון.
הלא כולנו מכירים אין ספור דוגמאות של מוצרים המציגים חווית משתמש מביכה, ורק מעט דוגמאות (facebook ?iPhone?) לחווית משתמש מדהימה. מדוע? מאותה סיבה בגללה אנו מכירים מעט מאד כתיבות ספרותיות ראויות (עמוס עוז? James Joyce?), והרבה מאד "כתיבות" שמשיגות אולי כל מיני מטרות, אך אינן ראויות ספרותית. מדוע אנו מבינים היטב, אינטואיטיבית, את הכשרון הנחוץ בציור וכתיבה, איך איננו מבינים אינטואיטיבית את הכשרון הנחוץ בתכנון ממשק משתמש? אולי בגלל שכולנו התנסינו עוד בגן ובבית הספר בציור ובכתיבה, וגם אם כילדים רכים אולי חשבנו שהציורים שלנו נפלאים (הלא אמא אמרה לנו), לאורך זמן התנסינו והתפקחנו וראינו שפיקאסו או טולסטוי אנחנו לא. כל אחד יכול לצייר, אבל רק אחד מרבבה יכול להציג בגלריה. ייתכן שאילו היינו מתנסים ב- user interface design באופן דומה באותם גילאים (...) היינו מתפקחים גם ביחס לכך, ומפנימים ששכל אחד יכול לתכנן, אבל רק בודדים מסוגלים לתוצאות טובות באמת. אני סבור שכמות אנשי ממשק המשתמש הטובים דומה לכמות הציירים הטובים, לכמות הסופרים הטובים; למשל בארץ אני מאמין שיש פחות מעשרה אנשי ממשק משתמש טובים באמת (ואם הייתי נועז הייתי בוחר במספר קטן יותר).
אם נחזור לשתי האפשרויות שתיארתי, שכירת עובדים קבועים או שכירת שרותיה של חברת ממשק משתמש, אני מציע להרהר מה הסיכוי שנצליח לגייס אחד מ"עשרת הטובים" כעובדים קבועים בחברת הייטק. הסיכוי הוא נמוך מאד, משתי סיבות:
א. ההסתברות שאחד מ"עשרת הטובים" יהיה פנוי בדיוק ברגע הנכון היא מטבעה נמוכה מאד, ואם נכפיל זאת בהסתברות שנשכיל לאתרו מבין מבול קורות החיים שנקבל, הוא אפסי.
ב. הסיכוי שאחד מ"עשרת הטובים" ירצה מלכתחילה לעבוד כשכיר בחברת הייטק נמוך מאד, שכן אז הוא יגביל את עצמו לעיסוק במוצר יחיד (כמו צייר של תמונה אחת) או מוצרים בודדים וקשורים. מעבר לזה, המוכשר יודע שלמוצר יש מחזור חיים: בשלבים מסויימים עבודתו תהיה מאד רצויה ונחוצה, אך בזמנים אחרים, נניח בעת ההשקה, הדבר האחרון שהמנכ"ל ירצה הוא לשמוע על שיפורים אפשריים בממשק. בקיצור, הסיכוי שאחד מהמוכשרים יגיע לסיפוק המקצועי הראוי לו ולהכרה ההולמת בעבודה שכירה בחברת הייטק הוא נמוך מאד. (נכון: יש חברת, כמו Apple שהוזכרה כבר, שמצליחה להשיג מוכשרים כאלה, אבל יש לה מאפיינים מאד מיוחדים. האם אתם Apple?).
על כן, דומני שהאפשרות השניה, שכירת שרותיה של חברת ממשק משתמש היא סבירה יותר. המוכשרים באמת נוטים לעבוד בחברות לממשק משתמש (לא בכולן, אלא בחברות מוטות כשרון), שם הם יכולים להשפיע על מנעד רחב של מוצרים, ולהביא לכלל מיצוי את יכולותיהם. יש בשוק חברות לא מעטות העוסקות בממשק משתמש, וכמובן השאלה המכרעת הבאה היא כיצד לבחור מבינהן, או במילים אחרות, כיצד לזהות במי מביניהן עובדים המוכשרים באמת. על כך במאמר הבא.
יורם רוזנר ארכיטקט ממשק משתמש 5IVE | pure user experience חברת 5IVE מתמחה ב- ממשק משתמש ובחווית משתמש (user interface ו- user experience) www.5ive.co.il
