גם אם אנו ,ההורים, לא ממש מסבירים לילדים על נושאים עצובים וקשים כמו יום השואה ויום הזיכרון הרי שהם שומעים, רואים, לומדים וחשופים לאינפורמציה רבה מהסביבה החיצונית (גן/בי"ס/חברים/משפחה/מדיה).
לא פעם הורים מתלבטים בשאלות כמו: האם לספר ולדבר על הנושאים הקשים הללו?, מה לומר?, איך?, באיזה גיל?, כיצד להתייחס לתגובות שלהם?, האם אני כהורה מסוגל להתמודד עם המצב או אולי הקושי הוא שלי?, האם להימנע מלחשוף את הילדים לחדשות ולמקורות מידע?, האם להרבות בהסברים או שכדאי לתת לדברים לעבור ללא כל התייחסות ואפילו באדישות, הומור וקלילות?
ההתייחסות הראשונית לנושא, עוד לפני שמתמודדים מול הילדים, צריכה להיות ברמה האישית. הורה שחווה קושי, מעביר (באופן לא מודע...) את הקושי לילדים (ילדים קולטים היטב דרך מבט, טון דיבור ואפילו דרך תנועות הגוף...). שיתוף הילדים בקושי האישי או בקשת עזרה מבן משפחה קרוב יכולים לסייע בהתמודדות ולהפחית חרדות.
ילדים (בכל גיל, כמעט) מתייחסים ומגיבים בהתאם להתנהגות ולתגובות ההורים. היכולת להתמודד ולהתגבר בצורה נכונה עם המצב, תתייחס ותושפע מהמידה בה ההורה יתייחס ויגיב.
בהתאם לגילו ולרמת הבנתו של הילד, חשוב לענות על כל שאלה שנשאלת על-ידם ובכנות (ילדים מזהים היטב אם אנו כנים או לא...). "תשובות מתחמקות" (כמו "כשתגדל תבין") יוצרות חששות, סקרנות יתר ואפילו חרדות ופחדים.
כהורים, מותר לנו לא לדעת הכל (כן, אנחנו אנושיים ולא מושלמים... וחשוב שהילדים ידעו זאת !). חיפוש משותף של מקורות מידע, שיתוף הדדי באינפורמציה ולמידה משותפת עוזרים בהתמודדות ומפחיתים חרדות ופחדים. למעשה, בהתנהלות משותפת ההורה יכול לפקח ולבחון את תחושות הילד ולשלוט על רמת המסרים והתכנים אותם הוא מקבל.
לילדים שהנושא וההתמודדות קשים להם ( חווים עצב, סגירות, שינוי התנהגותי, פחד וחרדה) מומלץ להיות "רגישים לרגשות", כלומר לכבד את הקושי ולתת לגיטימציה לתחושות. (לא לומר "זה לא מפחיד"/"זה היה מזמן"/"ממה אתה מפחד? זה לא נורא" אלא להבין את המצב ולומר "זה באמת לא נעים", "גם אני עצוב/ה ביום כזה", "מותר לבכות" וכו'..). ההתמודדות הופכת לקלה יותר כאשר "יש מי שמבין אותי".
לעיתים חשוב להתייעץ ולתת לילד לבחור כיצד להתמודד עם המצב, לא לפתור עבורו את הקושי ולא לנסות לשכנעו שיגיב אחרת. חלק חשוב ביכולת להתגבר הוא לתת את הזמן ולכבד קצב ההתמודדות האישי.
זכרו, חלק נכבד מהתפקיד ההורי (מעבר לאהבה, חום, הקשבה, קניות, בגדים, לימודים, חוגים, חינוך, גבולות ו...בטח שכחתי משהו....) זו היכולת להכין את הילדים לחיים וללמד אותם להתמודד. התמודדות משותפת מקלה ועוזרת. (קשה, הא?)
רחל לוי- יועצת זוגית ומשפחתית, מנכ"ל "משפחה פלוס" - המרכז לייעוץ זוגי ומשפחתי - סדנאות, הדרכות, הרצאות וגישור
