על פי ידיעות שהתפרסמו בגלובס וב- TheMarker, ביצעה יחידת המחקר ומידע של הכנסת (לבקשת מספר חברי כנסת) עבודה על שיטת שכר העידוד הנהוגה במס הכנסה והשלכותיה הציבוריות.
על פי המחקר המצוטט, עולים ממצאים הניתנים להגדרה כ"מדאיגים". הסיבה היא שמעבר לפרקטיקה הסבירה לשכר עידוד (מספר תיקים שטופלו, מספק ביקורות שבוצעו וכד') יש גם מדדים כספיים פרובלמטיים.
על פי נתוני המחקר, משרדי השומה נבחנים על פי "תשואת המס" המחושבת כתוספת המס הנגבית לכל שעת עבודה של מפקח. אמנם, הבחינה היא ברמת המשרד ולא לכל מפקח בנפרד, אולם ידוע הוא שהשדר המגיע מהנהלת המשרד משפיע על כלל העובדים (רוח המפקד).
בדו"ח מוצג האופן, שבו מדד זה אכן משמש גם לבחינה אישית שכזו, וכיצד הוא עלול להשפיע על קידומם בעבודה של מפקחי המס. אחת כזו אף פוטרה, לאחר שהציגה תשואת מס נמוכה. מפקחי מס, עמם שוחח הכלכלן תמר, סיפרו לו, שבשנת 2009 עמד יעד התשואה במשרד מסוים על 2,500 שקל לשעה. עובדים שלא עמדו ביעד זה, זכו להתראה. (מקור: גלובס).
שיטה נוספת היא קיומה של "ליגה" בה מתחרים משרדי המס השונים שבה כל אחד ממשרדי מס הכנסה (פקיד שומה) מתחרה במשרדים האחרים על הישגים מקצועיים הנמדדים, בין השאר, בתשואת המס וכד'. שוב המדובר בהישג של משרד ולא של עובד ולכאורה ביצועיו של עובד התורמים או פוגמים בהישגי משרדו לא אמורים להשפיע על קידומו האישי. האם זה אכן כך?
"מאחר שהתשואה היא אינטרס מובנה של כל המערכת - המפקחים, הרכזים ופקידי השומה - כולם מתגייסים להגדיל שומה", נכתב בדו"ח. בין השיטות הננקטות כדי להגדיל את השומות לפי הדו"ח: עיכוב שידורי פסקי דין עד שתחלוף שנה קלנדרית ותתקבל כפל תשואה - מאחר שהתיק טופל במשך שנתיים; הפעלת לחץ על נישומים כדי להגדיל תשואה; הסטת הכנסות בין שנים שונות ובין נישומים קרובים כדי לנפח את מספר הפעולות באופן שהמחשב לא יכול לעקוב אחריהן - וכך יכול המפקח לקבל תגמול גבוה יותר, ועוד. (מקור: TheMarker).
מה נותר לנו להגיד לאחר פרסומים אלו בעיתונות? רק לצטט את הנביא עמוס "לכן, המשכיל בעת ההיא יידום" (ה' י"ג).
יוסי נתנזון הוא השותף מנהל במשרד משה נתנזון ושות'. אשמח לקבל הערות והארות על המאמר או בכל נושא אחר לכתובת: articles@natanson.co.il
