קרוב למחצית מכלל תלמידי התיכון בישראל אינם זכאים לתעודת בגרות עם סיום לימודיהם. לרוב הדבר נובע מחוסר במקצוע אחד או שניים לקבלת התעודה, אך קיימים גם מקרים רבים של תלמידים אשר מסיימים את לימודיהם מבלי לגשת לאף אחת מבחינות הבגרות, או כאלה שנושרים מבית הספר לפני סיום הלימודים.
אך פעמים רבות תעודת בגרות מלאה מהווה תנאי הכרחי לקבלה לעבודה מסוימת, ליחידה בצבא וכמובן ללימודים גבוהים, ואנשים רבים מוצאים עצמם נרשמים לקורסי השלמת בגרויות לאחר סיום בית הספר התיכון במטרה לקבל את התעודה החשובה. מהם הקורסים הנפוצים ביותר?
אין פלא שבמקום הראשון אנו מוצאים את מקצוע המתמטיקה, עם שלל תלמידים החרדים ממערכות מספרים מופשטות, ליקויי למידה כאלו ואחרים, או פשוט סלידה כוללת ממקצוע שעוסק בתחום שנראה לנו כל כך לא רלוונטי לחיים.
במקום השני נמצאת הבגרות באנגלית, אשר דורשת מכל תלמיד בישראל לגשת לבחינה בהיקף מינימלי של 3 יחידות לימוד. לימוד שפה שניה הוא דבר שבא לחלק מהאנשים באופן טבעי ולאחרים בקושי רב, ולכן רבים מוצאים עצמם מתרגלים אנסינים וכותבים חיבורים גם שנים אחרי סיום התיכון.
השלמת בגרות בלשון
עברית קשה שפה, במיוחד כאשר יש צורך למצוא את שורשו של כל פועל ולזכור מה זה בכלל כיווץ דיפתונג. אמנם משקלה של בחינה זו קטן בחישוב הכולל של ממוצע הבגרות, אך היא עדיין נחשבת למקצוע חובה לבגרות והיקף החומר בה רב ביותר.
השלמת בגרות באזרחות
להיות אזרחים בישראל ולהכיר את המערכות שעליהן מושתתת המדינה הם שני דברים שונים בהחלט. אלפי תלמידים ניגשים לבחינת הבגרות באזרחות יותר מפעם אחת.
אולם למרות שמטלת השלמת הבגרויות עשויה להיות קשה ומעייפת, מרבית התלמידים הניגשים לבגרות מחוץ למסגרת בית ספרית עומדים במשימה בהצלחה רבה. עם קצת מאמץ, מורה טוב והרבה נחישות אפשר לעבור את הבגרות בהליכה.
