ב 08.03 הצהיר שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס שתמ"א 38 נכשלה וצריך לתת תמריצים יותר משתלמים ליזמים על מנת שהתוכנית תצא לדרך. אחרי זה התייחס השר לפריפריה ואמר שאינה באה בחשבון בתוכנית. השר התחיב לחזק מתקציב הממשלה כ 70 אלף דירות שנמצאות באזור עם סיכון גבוהה לרעידת אדמה, מתוכן דירות רבות שנמצאות באזור הפריפריה כמו בית שאן לדוגמא.
בנוסף הצהיר השר שידחוף לכך שהממשלה תסבסד את חיזוק יתר איזור הפריפריה והממשלה תשתדל להקטין את ההליכים הבירוקרטים במרכז על מנת להקל על היזמים.
לפני חודשיים בערך החליטה הממשלה לאשר ליזמים בפריפריה תוספת 2.5 קומות לבניין וליזמים בבניינים במרכז תוספת של קומה וחצי. בתוכנית המקורית של תמ"א הייתה תוספת של קומה כך שהמצב השתפר מבחינתם.
לדעתי הצעדים של השר הם דבר מבורך אך לא מספיק. ההתייחסות אל הפריפריה היא דבר חשוב ובמאמרי הקודמים כבר ציינתי את העובדה שהתוכנית המקורית מתעלמת מהפריפריה והדבר הוא אבסורד מכיוון שאזורי הפריפריה הם המסוכנים ביותר מבחינה גיאולוגית. אבל על שני דברים לא ענה השר בצורה ברורה:
הראשון הבעיה של הסכמת הדיירים. במדינת ישראל אנשים נוטים להרגיש כל הזמן כאילו גונבים מהם ולכן מתעורר אנטגוניזם לחברות היזמיות שבאות לבצע את התמ"א. נכון להיום לפי התוכנית לא צריך אישור של מאה אחוז מתושבי הבניין אבל גם כך יזמים או חברות קבלניות מעדיפים לשכנע מאה אחוז מדיירי הבניין על מנת שלא יהיו בעיות בהמשך. זהו הליך ארוך ומסורבל שלא תמיד מצליח. אי אפשר להמשיך ולחכות ביצוע התוכנית צריך להיות מהיר וחלק על מנת שיהיה המוני. אי לכך הפתרון פשוט, יש לחייב את דירי הבניינים שצריכים לעבור חיזוק, לבצע אותו תוך פרק זמן שתקבע המדינה, עומדות לידם שתי אופציות: הראשונה לבצע את תוכנית בעצמם והשנייה לבצע את החיזוק באמצעות יזם. הדבר הגיוני וזהו בדיוק הכלל לגבי בניין שנמצא בסכנת כריסה. אין סיבה שבמקרה של תמ"א 38 ננהג באופן שונה.
הבעיה השנייה שלא ברור אופן הפתרון שלה בדברי השר היא הבירוקרטיה והמועצות המקומיות. בארץ כל מועצה פתחה לעצמה את התקנות שלה באשר לתמ"א 38. סעיף 23 לתמ"א נותן למועצות כוח רב בהחלטה מי יבצע את התוכנית ומי יישאר על הנייר. לדוגמא עירית גבעתיים החליטה שאם לא נמצא פתרון של חנייה בתחום הבניין אין לאשר את התוכנית, עירית תל אביב החליטה שאין להרחיב את הדירות מעבר לחזית הבניין, זאת בעוד שהתוכנית עצמה מתירה הרחבה של 2 עד 3 מטרים. המצב הזה מעקב את התוכניות והעובדות מדברות בעד עצמן, כמות התוכניות שמחכות לאישורים גדולה בהרבה מכמות התוכניות שמבוצעות בפועל כרגע. לכן יש לקבוע תקנות מחייבות לכל המועצות ולהקציב זמן מסוים לאישור התוכנית שיהיה נכון לגבי כל המועצות. לסכום אני מקווה שהשר יתחשב בשתי הבעיות החשובות הללו.
איל פטרן
