מדוע נכשלים בתנ''ך?
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

מדוע נכשלים בתנ''ך? 

מאת    [ 18/03/2010 ]
מילים במאמר: 2238   [ נצפה 3207 פעמים ]

 
 

ם הדומיננטי הגורם לכישלון במבחן? היש כמה גורמים הדואגים לכישלון? האם המורה, התכנים, המתודה, הטקסט, המבחן? ועוד.

מילת המפתח בכל הצלחה היא "אחריות", כאשר איש החינוך מקבל על עצמו האחריות להצלחה, התוצאות תהיינה חיוביות ומצוינות. האם האחריות להצלחה בתנ"ך קיימת, מוטמעת בתוכם של מובילי הדרך? בפנימיותם של מנהיגי החינוך?

שמא היבט נוסף קיים והוא הגורם לכישלון, המורים ממקדים עמלם החינוכי – בעיקר ואולי רק בתחום החינוכי, הערכי, החברתי, מזלזלים בתחום ההישגי.

או שמא יתכן שההישגים הלימודיים במגוון התחומים הנבדקים בתנ"ך נובעים ממורים שאינם יודעים תנ"ך, שהידע הדיסציפלינארי של המורים נמוך, חלש? אף החומר קשה? לא מובן? לא ניתן להבנה? חשוב להדגיש כי ישנם תלמידים מצטיינים במתמטיקה, במדעים, בפיסיקה, באזרחות ובלשון אך נכשלים בתנ"ך – מדוע? היש סיבה הגורמת למצליחנים בתחום הוראה מסוים להצטיין ולהיכשל בתנ"ך?

משהו אישי מעברי , כאשר ילדיי למדו בחטיבה המלצתי בפני הרב נריה והרב צוקרמן, ראשי ישיבות כפר הרוא"ה, לשמש כיו"ר ועד ההורים ולהוסיף כמובן חברים נוספים לוועד חשוב זה. שאלוני הרבנים הדגולים, לשם מה וועד הורים? הבהרתי להם כי לדעתי התלמידים כולל ילדיי שלי, יודעים ואוהבים ללמוד תלמוד, מדעים ואף אנגלית, אך הם אינם יודעים כמעט תנ"ך. מה הסיבה לדעתך שאלוני הרבנים נריה וצוקרמן, הנכבדים והחכמים. השיבותי, כי לדעתי הם - ילדיי לא יודעים תנ"ך כי המורים אינם יודעים תנ"ך, הם יודעים מתמטיקה, מדעים ואף תלמוד כמובן מכיוון שמוריהם מלמדיהם יודעים את שהם מלמדים, בעל ידע אישי רחב וגם משתמשים בדידקטיקה נכונה, באמצעים מתודיים מרתקים ומעניינים.

נו.. אז מה הינך מציע לעשות כיו"ר ועד הורים? שאלוני מוריי. השיבותי בביטחון, בנחישות ובנחרצות, עלינו יחדיו לדאוג שהמורים המלמדים תנ"ך ילמדו תנ"ך ויהיו בקיאים בחומר ובאמצעים הדידקטיים. והמשכתי- ממליץ אנוכי להזמין את איש התנ"ך והדידקטיקן הטוב שהנני מכיר, את פרופ' נחמה ליבוביץ', שהיא תבוא ותלמד את הר"מים, את מורי התנ"ך – תנ"ך.

אכן, אחת לשבועיים הופיעה הפרופ' נחמה ליבוביץ' בישיבה ולימדה את המורים תנ"ך. ילדיי טובים מאד כיום בתנ"ך, בידע, באהבה, ביחס ובכבוד לתנ"ך, בבקיאות ובערכים לתנ"ך. בזכות מורים מצוינים שלמדו את ה"מה" ואת ה"איך". מורים שלמדו תנ"ך והשכילו ללמוד גם אמצעים להנחלת תורה לדור הבא.

בהיותי מפקח, הדגשתי ופעלתי רבות למען שיפור והעלאת הרמה ההישגית בלימודים, האמנתי מאז ועד היום שתלמיד הממצה יכולתו, המביא לידיי ביטוי מיטב כישוריו, הספוג בידע, בעל הישגים, הרי הביטחון העצמי שלו גבוה, הדימוי העצמי חיובי ומעולה, הידען זקוף קומה, מאושר ושמח. תלמידים בעלי הישגים אינם אלימים, הם מאד חברותיים, ולהם, לתלמידים חכמים, קל מאד להקנות מידות ובניינים. הערכים יוטמעו בתוך כל ילד חכם ונבון ביתר עוצמה והבנה. ילד בעל הישגים חש כי הוא מצליחן, והוא ערוך לכל תוספת מהותית של ערכים ואמונה. אהבת תורה, בקיאות והבנה יבואו לידיי ביטוי מעשי ביתר קלות אצל תלמידים בעלי ידע, הישגים. הפעולה החינוכית החשובה ביותר של המנהיגים המובילים, המפקחים והמדריכים היא לדאוג למורים חכמים, מורים הספוגים בידע. הכלל המהותי בהצלחה נובע מראשי המערכת. מפקח משכיל אקדמאי בעל תואר שני לפחות מבין טוב יותר חשיבות הידע בעולמנו המתקדם והמתחדש.

כל חיי בעמלי החינוכי דגלתי כאמור בהישגים, אף קידמתי וטיפחתי המנהיגות להיות חכמים. דאגתי שכל המפקחים וכל המנהלים יהיו בעלי תואר שני לפחות, שאלתי וחקרתי כל מנהל, באילו תחומים הוא מעצים המורים בהשכלתם, בהישגיהם, בחוכמתם, האם המנהל יוזם ומעודד מורים ללמוד ולהשכיל, המנהל חייב לעשות משימה זו כשלב ראשון בעבודתו, שהרי ההצלחה היא נחלתם של המצליחים . מנהל משכיל יפריח מורה משכיל, מורה חכם יגדל תלמידי חכמים. ביקשתי מכל המנהלים לדעת ואף ליזום השתלמויות למורים, נהגתי לשאול כמה גמולי השתלמות יש לכל מורה, כן.. כן... זה תפקידו  הראשון והעיקרי של המנהל – להעצים מורים קל יותר לבצע כל מטרה, להשיג כל יעד כאשר המנהל והמורים חכמים יותר.

נכחתי לפני מספר שנים בשיעורה של סגנית מנהל מעולה, נדהמתי שהיא רק בעלת תואר "מורה בכירה", כעסתי,,, היתכן שמורה כמוך לא תלמד?מדוע אינך לומדת באקדמיה?

כעבור מספר שנים פגשתיה, מתוך חדווה וגיל ביקשה היא לספר לי "משהו". לאחר שגערת בי על השכלתי הנמוכה, בכיתי שלושה ימים עד שבעלי שאלני מה המפקח כבר אמר לך – ללכת ללמוד, אז לכי ללמוד! הוציאה היא תעודה בה הודגש, כי "הסגנית" סיימה תואר שני "בהצטיינות", כן אמרה היא, הודות לך, להערותיך, לדרישותיך. חשבתי כל השנים כי האחריות לקידומם האישי של המורים ולשיפור מתמיד של הישגי התלמידים היא עלי: "אנוכי אחראי להישגים". כאשר משפט זה היה מונח על כתפי כל חיי – מצאתי כל הכלים כדי ליישמו הלכה למעשה.

כמפקח מחוזי דאגתי העיקרית היתה ---ההישגים. תוך מספר שנים של עמל עם חבריי המפקחים, המדריכים והמנהלים, העפלנו מעלה מעלה לראש הפסגה, הגיענו ל- 81% זכאים לבגרות. במבחני המיצ"ב היו תלמידינו הטובים ביותר בכל הפרמטרים, הלימודיים, ההתנהגותיים ובאקלים המיטבי. שהרי בעלי ההישגים הלימודיים המצוינים יוצרים אקלים מיטבי מעולה.

בעבודתי כמפקח מחוזי דאגתי כאמור שכל המפקחים, המדריכים והמנהלים יהיו בעלי תואר שני. השפה בינינו הובנה, השכלתם הגבוהה הגבירה בהם את חכמתם, כל דיון על כל נושא הפך לוויכוח, לשקלא וטריא, למחלוקת. תענוג להגיע להחלטות סופיות לביצוע, לאחר לבטים, שאילת שאלות ודיונים עם אנשים חכמים. הרמה הגבוהה נבעה מחכמתם של המשכילים, הנבונים, בעלי הידע, האקדמאיים, ההישגיים.

המה מפקחי ומדריכי הבינו היטב כי האחריות להצלחה היא עלינו. כל אחד מהם איתר ומצא הכלים הנכונים המתאימים לו כדי להחכים את המנהלים והמורים, כאשר כולם ידעו כי כל תלמיד יימצא יכולתו וכישוריו, האחריות היא עלינו, מערכת הכשרת המורים וההשתלמויות היתה בשיאה. כאשר המורים המלמדים תנ"ך יודעים תנ"ך מנצחים.

באחת הערים הגדולות עליה פיקחתי בראשית דרכי, כאמור עם שפע מדריכים במגוון במקצועות, כדי ללמד המורים ולחכימם ,הגיע אלי המדריך למתמטיקה ותאר לפני דילמה מציאותית. לאחר שערכנו כהרגלנו מבחנים מחוזיים, הערכה מתמשכת, התברר כי בעיר זאת, הישגי התלמידים בחשבון בכיתות ד'-ה' נמוכים מאד. המדריך בהשתלמות הראשונה שהעביר לכל המורים המלמדים מקצוע זה, העביר מבחן למורים, הבהיר הוא כי אין צורך אף לרשום שמות, באשר הוא רוצה לדעת באיזה רמה ללמד ולהדריך. מתוך כ-35 מורים שהשתתפו, רק שתיים כתבו שמותיהן, רק "הן" הצליחו.

מעולם לא הפצנו זאת, אך הבנו כי ההישגים הנמוכים נובעים  ממורים ש"אינם יודעים" החומר הנלמד. דאגנו שכל המורים המלמדים חשבון (כל המורים לא היו נעדרים) למדו במשך השנה בהשתלמות ידע מתמטי, אכן בהמשך הדרך – ההישגים נסקו מעלה מעלה. המורים היו מאושרים, מורה ידען, משכיל, חכם ומאושר.

בתיכון גדול במחוזותינו – נתגלה כי בבחינת הבגרות בביולוגיה – 5 יחידות, היו ההישגים כ- 80% כאשר בעבר היו ההישגים גבוהים יותר. בבדיקה שערך מנהל ביה"ס לאחר דיונים, התברר שהכישלון נבע בעיקר מאי ידיעת נושא "הגנטיקה". המורים המעולים קיבלו השתלמות ממרצה בכיר ולמדו היטב תחומי הגנטיקה לעומק. ההישגים בעתיד היו מצוינים.

כל מורי המחוז זכו להרצאות הפיקוח במסגרת בית ספרית, כל מורה שמע את המפקח מדבר ומבהיר בהרצאותיו את נושא "האחריות". הגברת ההישגים הלימודיים בכל מקצוע ובכל כיתה תלויה רק אך ורק בנו המורים, אנו והמורים נושאים באחריות להצלחה, כאשר המילה "אחריות" העמיקה וחדרה למוחו של כל מורה – ההצלחה נסקה והמריאה מעלה. המורים למדו ולמדו, את ה"מה" ואת ה"איך" והצליחו.

באחת הישיבות התיכוניות שבמחוזי, היו ההישגים הלימודיים בבחינות הבגרות חלשות ביותר, 33% זכאות לבגרות. אצתי רצתי למוסד חינוכי זה, אגב- מוסד שכולם היו גאים בו ובראש הישיבה, ראש העיר, כל אנשי אגף החינוך, הקהילה ועוד. מדוע ההישגים נמוכים? שאלתי את ראש הישיבה. היתכן? השיב לי המנהל ראש הישיבה בביטחון ובשלווה, כן זו הרמה של התלמידים, לא נורא, העיקר המשיך בחיוך ובאושר הנסוך על פניו, שכל התלמידים הבוגרים ממשיכים לישיבות ההסדר ולמכינות הקדם צבאיות.

היתכן? נזעקתי, שתלמידי "התיכון" בעירך בהם לומדים התלמידים הנחשבים לפחות טובים מגיעים לכדי 75% זכאות, האם אינך מאמין ביכולתם של תלמידייך? שאלתי. הוספתי האם אינך מבין שהאחריות להצלחה היא רק עליך ועל מוריך? לא נורא הבהיר לי ראש הישיבה הם תמיד יוכלו להשלים בגרויות. היה לי קשה להגיע עם המפקחים אל המורים כאשר העומד בראש המערכת המנהל אינו נושא על גבו האחריות להישגים. המשכתי לשכנעו הפעם גם בכתב. בו הבהרתי במסמך כתוב חשיבות ההישגים והצדק האנושי שעלינו לנהוג בתלמידינו ובמיצוי יכולתם וכישוריהם.

כן כן הצלחנו כעבור שנה לאחר ישיבות עם כל המורים, על נושא "האחריות" וחשיבות ההישגים, נסקו ההישגים והגיעו לכדי 92% זכאות לבגרות. הילדים וההורים היו מאושרים ושמחים, כולם המשיכו ללכת לישיבות הסדר ולמכינות, אך עם ראש זקוף, דימוי עצמי גבוה ותחושת מצליחנות.

ישנם עדיין ראשי אולפנות וראשי מוסדות חינוך – מנהלים שאינם מנהיגים, המשדרים חשיבות "הערכים" ללא הישגים. האם ידע -הישגים בתנ"ך, במחשבת ישראל, במשנה, בדינים – אינם חשובים? האם לא נשכיל להאהיב יותר תנ"ך לבעלי מוח חריף וחכם, עם מורה שיש בו ידע?

אם כן, מי האחראי העיקרי לכישלון בתנ"ך? אם נחקור היטב בטוחני כי נמצא שהמורים שאצלם הכישלון, הם בעלי ידע נמוך בתנ"ך, השכלתם בתנ"ך ירודה. בטוחני שנמצא גם שהפן הדידקטי לקוי, בטוחני שהם אינם משלבים בהוראה אמצעים חינוכיים חיוניים בהצלחה, כמו חיבה, אהבה, יחס, כבוד, שיתופיות, תחושת שייכות, אמפתיה, סובלנות, הקשבה, מתן זמן לשאילת שאלות, עידוד, חיזוקים חיוביים, יצירת בסיס של אקלים מוטיבי, עזרה הדדית, פיתוח כל אחד על יכולתו וכישוריו, העצמת המצטיינים, הצלחה והצלחה כל הזמן ללא כישלונות, כאשר החוויות של הצלחה הם הגורם הדומיננטי להצליח עוד ועוד. בניית תרבות של מחלוקת בכיתה, תרבות של אכפתיות, תרבות של הקשבה, לימוד משולב בדרמה, רטוריקה, אומנות וכל יצירתיות נבונה, ובעיקר בעיקר בנייה ויצירה של חברת תלמידים, כל הזמן חיי חברה הבנויים והמושתתים בעיקר על מנהיגות נוער בכל כיתה. מנהיגות נוער שתשפיע על ההישגים ועל האהבה, הכבוד ועל הוראת עמיתים. מנהיגות נוער שתקבל על עצמה "האחריות" להצלחה. מנהיגות נוער שתקנה לכולם דוגמא אישית של אהבת תנ"ך, ידע בתנ"ך המשולב בערכים, ידע הספוג באמונה, ידע שיצור תלמידים מאושרים ושמחים.

הכל הכל מתחיל במורה ידען, משכיל ויודע תנ"ך. "האחריות" העיקרית להפוך מורה למשכיל לידען, היא על המפקחים. האם השדר מירושלים ברור לכל מובילי הדרך, המנהיגים , המפקחים, כי יש חשיבות למנות מדריכים לתנ"ך, לבצע השתלמויות, כי ראוי לבדוק בכל מקום הסיבות לכישלונות ולמצוא כל דרך, כל נתיב כדי להתגבר על הכישלונות ולהצליח.הכל תלוי במפקח...

האם כל מפקח וכל מנהל ישבו ודנו על כל "כישלון" עם כל מורה, כדי לנסות לתקן ולשפר? התנ"ך שלנו מעוזנו מאז ומתמיד. לא יתכן, שיהיו הישגים טובים במתמטיקה ובמדעים ולא בתנ"ך. פיתוח חכמתם של התלמידים תלוי במורים חכמים, בעלי ידע והישגים, כאשר המנהלים והמפקחים ייקחו בזרועות פתוחות את "האחריות" להצלחה, כן נזכה לראות פרי בעמלנו ההישגי, החינוכי והערכי. כאשר המסר יעבור גם "לירושלים" – לכל מנתבי הדרך הארציים, הרי ההצלחה בוא תבוא.

כאשר "הבניין" ההישגי יהיה נחלתנו העיקרי, הרי נזכה להצלחה הישגית שתביא להצלחה ערכית חינוכית ותורנית. לדעתי, מיקוד העשייה בתחום החינוכי, הערכי, התורני תוך הזנחת התחום הלימודי היא בריחה מ"אחריות" וממאמץ אינטלקטואלי. מילוי המצבר המוחי בידע דורש מהאדם פיתוח רצון, מוטיבציה, נחרצות, נחישות כדי להפעיל המוח ולמלאו בחכמה.

לומדי הדף היומי נהנים לשמוע חברינו ה"מלומדים" המשקיעים עמל בהכנה כדי ללמדנו, תענוג להקשיב וללמוד מהם, כי הם ספוגים בידע תורני, הם יודעים הגמרא, כאשר הידע המקיף והמרחבי ספוג במוחם, השיעור מצוין. הניתן ללמוד תלמוד ממורה שיש בו המון יראת שמיים בעל ערכים דתיים ותורניים אך אין בו הידע התלמודי? כך בשיעורי התנ"ך שאנו לומדים בקהילתינו, המרצה ספוג כולו בערכים, אך הוא בעל יידע אדיר בתנ"ך. 

ההצלחה בתנ"ך תלויה במורה בעל הידע המשלב שפע אמצעים דידקטיים. תלמיד ידען בתנ"ך ירכוש ערכים דתיים וחינוכיים ביתר עוצמה. מחקריהם של פרופ' ריץ' וד"ר שרה אילוז מאוניברסיטת בר אילן, בקרב מורים, סטודנטים להוראה ותלמידים, מבהירים תפיסה חד מימדית ופשטנית לדבריהם שאינה מכילה את המורכבות והשילוב בין יעדים חינוכיים ליעדים לימודיים. נמצא במחקריהם כי נטייה להעצים את ערכן של פעולות חינוכיות שמטרתן לעצב את אישיותו של התלמיד תוך כדי הפחתה בערכם של הידע והלמידה, של ההבנה המעמיקה של טקסטים ותכנים, של הערכה  לספר, להצטיינות לימודית ואף להישגים היא הגורם הדומיננטי לכשלון... גישה זו משתקפת לדעתם במגוון מחקרים בהעדפת החינוך הדתי, בהבנת תפקיד המורה ובתפיסת דמות התלמיד ועבודת ההוראה.

מניסיוני הרב המערכת החינוך, בטוחני שהמחקרים אכן קולעים למטרה, היינו מעצבי מטרות החינוך הדתי המה נושאי "האחריות" לכישלון בתנ"ך. כאמור, מחוזי פעל הפוך מדרך זו, מוסדות החינוך עליהם הייתי מופקד הדגישו ההישגים, הידע והלמידה ושילבו חינוך חברתי באותה עוצמה, שני פרמטרים חינוכיים אלה ידע וחיי חברה, בנו תלמידים ומורים איכותיים שקלטו ביתר נחישות רצון ומוטיבציה את הערכים התורניים והדתיים. ההיסטוריה של העם היהודי לדורותיו "סוד המוח היהודי" מאז ומתמיד ,עפ"י ספרו של ערן כץ, מראה כי החכמה שהיתה מנת חלקם של היהודים בכל התפוצות נבעה מלמידה, מידע ומהישגים. כך הגיעו היהודים "לארון הספרים היהודי" – שאין לו אח ורע באף אומה בעולם, וכך הגענו ל- 20% מבין מקבלי פרסי הנובל.

חובה על מעצבי הדרך של החינוך הדתי ללמוד מהמחקרים ולהקשיב לניסיונם של מפקחים שפעלו אחרת והצליחו. הצלחה בהישגים, בחיי חברה, בערכים תורניים ודתיים. אסור לנו לוותר, יש לנסות ולשכנע את המנהיגים במערכת החינוך שחלקם מנהלי מוסדות חינוך, כי ההצלחה חשובה ביותר, ההצלחה בנויה ממורכבות התקופה והדור ודווקא בדור זה יש לשלב את ההישגים בתחומי הלימוד עם יצירת חיי חברה, אינטליגנציה רגשית וחיזוק האמונה, שילוב למידה, חברה ורגש. התמקדות בבניית אישיות הלומד, בביסוס ערכים ובחינוך האמונה, ללא הישגים לימודיים היא בריחה מהוראה מודרכת וחכמה. העם היהודי ישרוד לנצח אם נשכיל לטפח עוד ועוד "והגדת לבניך", נהיה הטובים ביותר כמו בעברנו רק אם נשלב הוראת תכנים, ידע, לימוד תורה כדי להבין הפסוקים, הסוגיות והשקלא וטריא, תוך הקניית מיומנויות ופיתוח יכולתו וכישוריו של כל תלמיד. שילוב של מורה מקצוען בתחומו המשלב אנושיות, חום, פתיחות הקשבה ואהבת אדם. התחברות לתלמיד תתקיים ביתר שאת אם בתלמיד קיימת חכמה, תבונה וידע.

צריך המורה החכם ובעל הידע לאתר הכלים המתאימים לנו לדורנו כפי שמציין הרב קוק כדי להגיע לכל תלמיד משום "חנוך לנער על פי דרכו" שלימדנו החכם מכל אדם.

חשוב לי להדגיש כי כדי להצליח בתנ"ך ובכל מקצוע אחר, עלינו לפתח מורים איכותיים הספוגים הם עצמם בידע, מורה כזה יצליח להנחיל תורה לתלמידים ולהאדירה כדי להצליח.

הפיקוח והמדריכים חייבים לשאת בעול האחריות להיות הטובים ביותר.למצוא כל דרך וכל נתיב כדי לאתר את הכלים המתאימים לכל דור, אך גם לכל מוסד ולכל מורה.

אפשר ואפשר להצליח ולהצטיין.

הכל תלוי באמונה---באמונה בנו ביכולתנו שלנו בכשורנו שלנו, ככל שנשקיע אמונה ולהט ,אמונה וביטחון עצמי,אמונה וזקיפות קומה, כן נזכה לראות פרי בעמלנו החינוכי. 
 
 
 

- תואר ראשון ושני במדעי הטבע-ביולוגיה

- תואר שלישי בחינוך במנהיגות

משרות במשרד החינוך:
- 3 שנים מפקח על מדעי הטבע
- 12 שנים מפקח כולל
- 10 שנים מפקח מחוזי

בכל תחום פיתח מנהלים כמנהיגים, אשר הגיעו להישגים הטובים בארץ באזורם

ב6 שנים האחרונות מרכז את הקורס המכשיר מנהלים בבר אילן, וכמובן מלמד חינוך ומנהיגות באוניברסיטה ובעוד 3 מכללות.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב