עיקרי הלוח העברי- שנים פשוטות ושנים מעוברות
דף הבית  >> 
 >> 
הרשם  |  התחבר
מאמרים

עיקרי הלוח העברי- שנים פשוטות ושנים מעוברות 

מאת    [ 17/03/2010 ]
מילים במאמר: 998   [ נצפה 3548 פעמים ]

 
 

כל תקופת זמן בלוח העברי מייצגת מציאות אסטרונומית. כך, ה"יממה" (לילה ויום) מייצגת את סיבובו של כדור הארץ סביב עצמו, ו"החודש" מייצג את סיבובה של הלבנה מסביב לכדור הארץ. בדרך דומה ה"שנה" העברית מייצגת את סיבובו של כדור הארץ סביב השמש. הזמן שלוקח לכדור הארץ להקיף את השמש הוא 365 יממות ו6 שעות (ישנן דעות המחסירות מזה כמה דקות, אולם למען קלות החישוב לא נדון בהן במאמר הנוכחי).

לכאורה, היינו צריכים לקבוע את אורכה ההלכתי של כל שנה כ365 יום ו6 שעות בדיוק, כמו אורכה האסטרונומי. כך למשל, אם שנה מסוימת התחילה ביום שלישי בשבוע בשעה 6 בבוקר, הרי שהשנה הבאה צריכה להתחיל כעבור 365 יממות ו6 שעות בדיוק, כלומר אחרי 52 שבועות, ביום רביעי באותו שבוע בשעה 12 בצהריים, בדיוק בזמן שבו כדור הארץ השלים עוד הקפה סביב השמש והתחיל חדשה.  לפי זה, שנה הייתה יכולה להתחלף אפילו באמצע חודש, או אפילו יותר מזה- באמצע יממה.

אולם בפרשת "בא" התורה ציוותה על ראש חודש ניסן "החודש הזה לכם ראש חודשים, ראשון הוא לכם לחדשי השנה", מזה שכתוב "חודשי השנה" ולא ראשון הוא לכם לחדשים" למדו חז"ל ששנה הלכתית חייבת להיות מורכבת מחדשים שלמים, גם אם זה אומר שהיא לא תהיה באורך מדויק כמו שנה אסטרונומית. בשלב זה של הדיון היינו יכולים לחשוב שנוכל לקבוע מספר כלשהו קבוע של חדשים שמהן תהיה מורכבת כל שנה, ושאין חיוב שבאופן כללי שנה הלכתית תקביל לשנה אסטרונומית בכלל, אלא שהתורה אמרה על חודש ניסן ציווי נוסף: "שמור את חודש האביב", ומכאן למדו חז"ל שהאביב חייב תמיד לחול בחודש ניסן. כלומר, אף על פי ששנה ספציפית לא חייבת להיות בדיוק 365 יממות ו6 שעות, ממוצע השנים צריך לשאוף ל365 יממות ו6 שעות, ככה האביב יצא תמיד בחודש ניסן.

אלא שכאן או נתקלים בבעיה- אם כל השנים יהיו באורך של 12 חודשים (שזה בערך 354 יום), תהיה שנת החמה ארוכה בכ11 יום משנה הלכתית. אם כל השנים יהיו באורך של 13 חודשים (שזה בערך 384 יום), תהיה השנה ההלכתית ארוכה בכ19 יום משנת החמה. מה הפיתרון לזה? חלק מהשנים הן פשוטות, כלומר, בנות 12 חודשים, וחלק מהשנים מעוברות, כלומר, בנות 13 חודשים. ככה הממוצע של השנים העבריות ישאף לאורכה של שנת החמה האסטרונומית.

בזמן שהייתה הסנהדרין נוהגת, הייתה "ברירת המחדל" של שנה 12 חודשים, שנקראת כאמור "שנה פשוטה". אם במהלך חודש אדר, שהוא החודש האחרון שלפני ניסן, (שכאמור לעיל, חייב לחול בתקופת האביב ע"פ ציווי התורה), היו חברי הסהדרין סבורים שחודש ניסן עתיד להיות מוקדם מדי, לפני האביב, והאביב ייצא באייר, הם היו מכנסים ישיבה מיוחדת של הסנהדרין לדון בעיבור השנה. במקרה שהשתכנעו שיש בכך צורך, הם הוסיפו חודש, וחודש אדר הפך להיות אדר הראשון, בעוד החודש שאחריו הפך להיות אדר השני, ורק החודש שאח"כ- ניסן.שנה כזו נקראה "שנה מעוברת". 

בהיות שהסמכות הפורמלית הלכתית לעבר את השנה היא של הסנהדרין בלבד, לפני שבטלה הסנהדרין היא עיברה מראש את כל השנים המעוברות, עד ביאת המשיח. בהיות שמדובר על קביעה לדורות, נקבעו אז חוקי העיבור של הלוח העברי הקבוע, עד ביאת המשיח. חברי הסנהדרין שבאותו הדור קבעו שהשנים יעוברו לפי "מחזורים" של 19 שנים- בכל "מחזור" של 19 שנים יהיו 12 שנים פשוטות ו7 מעוברות. חשוב להדגיש שלמרות שהמחזורים הונהגו לקראת ביטולה של הסנהדרין אחרי חורבן הבית  השני, הם חושבו רטרואקטיבית החל מבריאת העולם.  מחזורים אלו נקראים בלשון חז"ל "מחזור קטן".

ולמה הסהדרין בחרו דווקא ביחס הזה שעל כל 7 שנים מעוברות יהיו 12 שנים פשוטות, ושנחשב את זה רטרואקטיבית החל מבריאת העולם?

אורכה של שנת החמה הוא 365 יממות ו6 שעות. אורכן של 19 שנות חמה הוא:

(365*19)ימים+(6*19)שעות=6935 ימים+114 שעות=6939 ימים ו18 שעות.

אורכו האסטרונומי של חודש, הנקבע ע"פ הזמן שבו מקיפה הלבנה את כדור הארץ, הוא 29 יממות, 12 שעות ו793/1080 של שעה. כל אחד מ793 יחידות הזמן הללו נקראים בלשון חז"ל "חלקים" (בשעה יש בדיוק 1080 "חלקים"). במחזור של 19 שנים, שב12 מתוכן יש 12 חודשים, וב7 מתוכן יש 13 חודשים יש (12*12)+(7*13)=235 חודשים. 

כלומר, ב19 שנים ע"פ הלוח העברי הקבוע יש 235 חודשי לבנה. 235 חודשי לבנה יוצאים:

(29*235)ימים+(12*235)שעות+(793*235)חלקים=6815 ימים+ 2820 שעות+186355 "חלקים"=6815 ימים+ 2820 שעות+ (172 שעות+595 חלקים)=6815 ימים+(124 ימים)+16 שעות+595 חלקים=6939 ימים, 16 שעות ו595 חלקים.

כלומר 19 שנות חמה (שנים אסטרונומיות) גדולים מ19 שנים הלכתיות (235 חודשים) בשעה ו485 חלקים בלבד. מבין כל היחסים שאפשר לקבוע בין שנים מעוברות ופשוטות, היחס של 12 פשוטות על כל 7 מעוברות יוצר את ההפרש הקטן ביותר בין השנים האסטרונומיות לאלו ההלכתיות. בהתחשב בכך שהדרישה לכך ששנה הלכתית תהיה קרובה ככל הניתן לשנה אסטרונומית היא על מנת להבטיח שהאביב יצא תמיד בחודש ניסן, ובהתחשב בכך שע"פ היהדות העולם מתקיים, עד ביאת המשיח, לא יותר מ6000 שנה, פער זה בין השנה האסטרונומית לשנה ההלכתית זניח. ולמה?

 אם כל 19 שנה הלכתיות אנו מקדימים 19 שנות חמה אסטרונומיות בשעה ו485 חלקים, הרי שב316 מחזורים, קרי 6004 שנים (שזה יותר מ6000 שנה), שנת ההלכה תקדים את השנה האסטרונומית ב- (1*316)שעות+(485*316)חלקים=316 שעות+153260 חלקים=316 שעות+(141 שעות+980 חלקים)=19 יממות+1 שעה+980 חלקים. כלומר, בכל 6000 השנה של קיום העולם לא יווצר פער של יותר מ19 יממות ושעתיים בין השנה ההלכתית לשנה האסטרונומית, כך שהאביב יצא עדין בתוך תחומי חודש ניסן

הסדר של השנים המעוברות בתוך כל מחזור של 19 שנים גם הוא קבוע: השנים ה3,6,8,11,14,17,19 מתוך כל מחזור הן מעוברות, ושאר השנים הן פשוטות. אם ברצוננו לחשב אם שנה מסוימת מעוברת או פשוטה, עלינו לדעת את מספרה של אותה שנה במחזור שאליו היא שייכת.

אם איננו יודעים את מספרה של אותה שנה במחזור אליו היא שייכת- עלינו לחשב ראשית כמה מחזורים שלמים עברו עד לאותה שנה, החל מבריאת העולם. זאת נעשה ע"י זה שנחלק את מספרה של השנה ל19, ניקח רק את המספר השלם ונשמיט את השארית.

כך למשל, עד שנת ה'תש"ע עברו 303 מחזורים. 5770 חלקי 19 נותן 303.68.

לאחר מכן, נגלה מהי השנה שהתחילה את המחזור שבו נמצאת השנה המבוקשת. זאת נעשה ע"י הכפלה של מספר המחזורים המלאים שעברו ב19 והוספת 1. בדוגמא של שנת ה'תש"ע, הנמצאת במחזור ה304, השנה שהתחילה את המחזור היא: (303*19)+1= 5758, כלומר שנת ה'תשנ"ח.

בשלב הבא נחשב את מספרה של השה שלנו במחזור שלה. אם ה'תשנ"ח היא השנה הראשונה במחזור, הרי שה'תש"ע היא השנה ה13.

בשלב האחרון בדוק האם מספרה של השנה הוא אחד מ7 השנים המעוברות בכל מחזור, ונדע האם השה מעוברת או פשוטה. במקרה של ה'תש"ע היא פשוטה, משום ש13 איננו אחת מ7 השים המעוברות. לעומתה, שנת ה'תשע"א, שהיא ה14 במחזור, תהיה מעוברת.

הרב אלדד יונה הוא רב מוסמך מטעם הרבנות הראשית לישראל, ולשעבר סגן חתן התנ"ך הארצי לבתי ספר דתיים.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב