שליח מארץ רחוקה
פתיח ומסגרת להרצאה ולשיח משתתפים על חולשת המערכת הפוליטית בישראל ועל מפלגת קדימה
15/4/2009
בילדותי הרחוקה בקיבוץ - עוד בטרם היות טלוויזיה בישראל והרבה לפני הפלא האינטרנטי, ובימים בה תמונת עולמנו כולה הסתגרה לה בין דפי המגזינים המצולמים לייף ונאשיונאל גיאוגראפיק - שליחי הקיבוץ בארצות הרחוקות בחוזרם הביתה, מנהג כזה היה, סיפרו לחברים ולנו הילדים בערב שנערך בחדר האוכל הקיבוצי בליווי שקופיות, על הארצות הרחוקות בהן שהו.
ערב טוב
אני שליח שבא מארץ רחוקה לספר לכם עליה
הארץ הרחוקה היא ישראל
מה שאספר לכם אינכם רואים ואינכם יודעים
זו אינה שאלה שמישהו חכם יותר מאחרים
אלו הם המשקפיים עם הפילטר המיוחד שאינו מאפשר לנו לראות בעדם את הדברים כהוויתם.
על הארץ הרחוקה הזאת ועל משקפי הפילטר באנו לדבר כאן
לפעמים צריך ללכת רחוק כדי להגיע קרוב, ואל המסע הזה אנו יוצאים עכשיו.
עיניננו כאן היא הפוליטיקה. לא מצב האומה, לא אסטרטגיה רבתי לישראל, וגם לא נעסוק בשאלות השלום והבטחון ובבעיות חברה וכלכלה.
המסגרת הכללית של שיחתנו מוגדרת על ידי כ'חולשת המערכת הפוליטית בישראל'. היא העומדת ביסוד הדברים הלא טובים שקורים לנו במדינה, והמייצרת לה ולחברה הישראלית הפסדים עצומים, שכבר מזמן הם בעלי משמעות אסטרטגית מן המעלה הראשונה הנוגעת לאושיות חיינו. אנו נעסוק בכך בהרחבה בהמשך המפגש.
זהו מושג-על שתכולתו רבה ושלא הכל בה ברור ונהיר לי דיו, אך הוא מספיק טוב וחזק ככלי עבודה שאפשר לצאת עימו לדרך.
אני בא לטעון בפניכם שעיקרם של יסודות חולשה אלו נובעים יותר מסיבות וגורמים תרבותיים-חברתיים-התנהלותיים מאשר הסדריים-מוסדיים-חוקתיים (קרי, שינוי שיטת הממשל). מאוד חשוב להדגיש זאת, כי מרביתנו רצים לכיוון של החלת שינויים מוסדיים-הסדריים-חוקתיים ותולים בהם תקוות לגאולה, ומתעלמים לחלוטין מההבטים התרבותיים-חברתיים-התנהלותיים שבמרכזם של הדברים.
ואני גם בא לטעון בפניכם כי למעשה לא מתקיימים חיים פוליטיים אמיתיים במדינת ישראל, ושהפוליטיקאים הלאימו אותם והמדינה בלעה אותם אל תוככי קרביה החמים.
ונתחיל דוקא באמירת הסיכום של המפגש - הסייפא שלו: חולשת המערכת הפוליטית בישראל, ואת שנגזר ממנה ומהשלכותיה הרבות, היא שאלת היסוד של חיינו כיום. הכל מתחיל ונגמר בעניין זה. לא אידאולוגיה, לא מצע רעיוני ולא ויכוח סרק על ערכים. זירת האידאולוגיה כבר הוכרעה. זירת האינטרסים נחלשה ונשארה רק זירת ההתנהלות. זהו שם המשחק החדש. ועל רקע מציאות חיינו העכשווית דברים אלה נתפסים כ'מהפכה קורפרניקאית' של ממש. נתנהל נכון - נוכל להמשיך ולהבטיח את בטחוננו ורווחתנו ולתת תשובה הולמת גם לשאלות ערכיות, מוסריות ותרבותיות המעסיקות אותנו כבני אדם ויהודים בארץ הזאת. וכדי שנתנהל נכון עלינו להטמיע אל תוככי המערכת הפוליטית תשומות של מקצוענות ארגונית וחוכמת הניהול ולהסתייע בתעוזת הרוח ......נצא לדרך.
לחולשת המערכת הפוליטית בישראל שורשים עמוקים ומוקדי חולשה רבים.
חולשת הדור, חולשת האליטות וחולשת הציבור הנאור במדינה הם ההסתכלות הרחבה ביותר היכולה להסביר את מקורותיה של חולשת המערכת הפוליטית בישראל. לא נלך עד כדי כך רחוק בענין זה וגם אין באפשרותי לעשות כן. אך במהלך פגישתנו בכל מקום שיופיע משהו המתקשר לאותן חולשות נציין זאת.
למשל, נתחקה אחר החברה הישראלית שעם היעלמות דור החלוצים, חלה בה טרנספוזיציה תרבותית. היא הפכה מ'חברה פותרת הבעיות', כפי שהקימו כאן האבות המייסדים, המתמודדת עם המציאות על דרך היצירה, ובמובנים רבים גם על פי יסודות השיח והאתוס הליברלי ועקרונותיו, לחברה המרוממת את עצמה בשרוכי הנעלים של אידאולוגיות וערכים מימין, משמאל ומשמיים - חברה מוטה יתר ערכית ואידאולוגית. תחת לקום כל בוקר ולשאול את עצמנו מה אנו יכולים לעשות טוב יותר כך שנוכל לחיות כאן יחד לאורך ימים בביטחון, רווחה ושגשוג, אנו מקדשים את האידיאולוגיות והערכים על חשבון הטיפול במרכיבי ההתנהלות השונים של חיינו ומערכותיהם.
נשאל את עצמנו איך קורה שבכל מקום בארץ הזאת בו אנו רחוקים מיידיהן הארוכות של המדינה, הממשלה והמערכת הפוליטית אנו מצליחים ובגדול: ההיי טק הישראלי הוא דוגמה מצויינת לכך; התפתחות החברה האזרחית גם כן; כך גם האקדמיה, אף שהיא קשורה בתקציבים לממשלה; האומנות והתרבות בארץ וסיפור ההצלחה הפנומנלי שלה בחו"ל בשנים האחרונות; התפתחות העסקים הקטנים והבינוניים בארץ וגם הצלחתה הגדולה של התעשייה הישראלית בכללותה...
נצביע על כך שברמה האישית והמקצועית אנו מגיעים להשגים עצומים בארץ בכל תחומי החיים, ואילו בכל האמור להיותנו חברה וקהילה אנו נכשלים. בכל האמור לחוכמה ולתבונה הקולקטיבית אנחנו נשארים מאחור. בכל האמור לדרכי התנהלותינו ואורחותינו הציבוריים אנו משדרים חולשה גדולה.
'פיתוח עוצמה של חיים דמקורטיים בישראל' היא לעניות דעתי ההגדרה הפרגמטית הרחבה והמייצגת ביותר שיכולתי למצוא כדי לתאר את נושא שיחתנו ואת המטרה אליה אנו שואפים בדברנו על התמודדות עם חולשת המערכת הפוליטית בישראל.
ככך, ננסה להראות ששינוי שיטת הבחירות והממשל בישראל הוא רק צעד אחד בכיוון הנכון ובשום פנים ואופן הוא איננו חזות הכל ולא פתרון של קסם. היא מבטיחה בעיקר את יציבות השלטון ויכולת המשילות שלו, אך לא בהכרח את טיב פעולתו, ויש בה גם מעט מאוד מהדבר החשוב הזה והמהותי כל כך המכונה בפינו 'פיתוח עוצמה של חיים דמוקרטיים' במדינה. ניתן לעשות רבות בנדון עוד בטרם משנים את השיטה וללא כל קשר לשינוי זה.
בנקודה זו נראה לנו, כי נכון יותר ואף נשיג יותר לבסס תחילה בתהליך חברתי-תרבותי-התנהלותי מערכת פוליטית הנשענת על שתי מפלגות גדולות חדשות ועל תרבות פוליטית חדשה - ובשביל זה הוקמה קדימה - ואח"כ לעגן מציאות זו בחקיקה מתאימה.
מעולם קודם לכן לא הייתי פעיל מן השורה באף מפלגה. כן הייתי מעורב עד מאוד בנעשה במדינה. קדימה משמשת עבורי מעבדה ומשל וסמל למערכת הפוליטית כולה.
מציאות הזויה. זה מה שנגלה לנגד עיניי שהגעתי לראשונה לקדימה לפני כארבע שנים והתחלתי בפעילות בה. אף שקדימה היא מפלגה חדשה אורחותיה כולן ישנות המה והיא נושאת עימה את חוליי המערכת הפוליטית כולה. שום מערכת בארץ לא מרשה לעצמה להתנהל באופן כל כך בלתי מקצועי וחסר אחריות שכזה. לא שואלים שאלות. הכל מובן מאליו. כאילו שהדברים מסתדרים מאליהם ולא צריך לתת את הדעת עליהם. ומה שהיה הוא שיהיה. והדבר הבולט ביותר הוא העדרם של גבולות ברורים במערכת הפוליטית והעדרם של יסודות החוכמה והמקצוענות הארגונית והניהולית.
כשאין גבולות הכל מטשטש לעיסה אחת גדולה, אי אפשר לנהל דיון מושכל ואיכותי על פוליטיקה בישראל ואי אפשר לנהל חיים פוליטיים איכותיים. אנחנו נצביע בהמשך, כי חסרונם של גבולות ברורים במערכת הפוליטית היא תופעה רחבה ומרכזית ביותר. ונדגיש כי מצב של חוסר גבולות נתפס במערכת הדתית היהודית כחטא מטאפיסי. זהו מצב המזמין צרות ומייצר בעיות מיסודו. לא חשוב מה שייעשה דבר לא יעלה ולא יצלח בידינו אם נמשיך להתנהל במערכת חסרת גבולות.
התובנות שלי על קדימה ועל המערכת הפוליטית כולה בישראל הם תוצר של תהליך ארוך וממושך שעברתי. תהליך של הכרות רחבה עם מציאות החיים הישראלית, של שיח שקט עם רקמת דעות על החברה הישראלית ומדינת ישראל, של קריאת ספרים נרחבת ומאמרים העוסקים בשאלות חברה ומדינה ובתחומים רלוונטיים נוספים, ואף השתתפתי בפורומים ציבורים העוסקים בעניינים אלה.
לקדימה הגעתי משום שחיפשתי מסגרת פוליטית שתתמודד בהצלחה עם חולשת המערכת הפוליטית בישראל.
באופן טבעי מיצבתי עצמי בקדימה, מיומי הראשון, כגורם מקצועי המביט עליה בעיניים קצת יותר מקצועיות.
פרסמתי כמאה ושבעים מאמרים באתר החברים של קדימה 'יאללה קדימה', וכן הכנתי עבודה מקצועית בשם 'קדימה: יישום תוכנית אסטרטגית'. המיטב של מאמריי, כ- 90 במספר, מרוכזים כיום בשני אתרים ארציים 'מאמרים' ו-'רידר', וניתן בקלות רבה להגיע אליהם דרך הקשת שמי המלא בגוגל. כולם נשענים על החומר המקצועי הרב שנאסף על ידי במהלך שלוש וחצי השנים בהן אני פעיל בקדימה, ועל התשתית הרחבה שהבאתי עימי. על כל זאת, כדי לגבש תובנות מושכלות, הלבשתי דפוס מקצועי המעוגן בהבטים שונים מתחומי הדיסיפלינה הניהולית והתכנון האסטרטגי והסתייעתי בגישה רב תחומית ויצירתית לדברים.
פגיעה ביכולת המשילות במדינה וחוסר יציבותו של השלטון בה הן רק תוצאה רעה אחת של חולשת המערכת הפוליטית שמרביתנו מתייחסים רק אליה. אנו ננסה יחד בהמשך למפות את תמונת ההפסדים כולה (ראה מסמך קדימה: יישום תוכנית אסטרטגית).
הצבת גבול מסוג ראשון: עלינו לעשות הבחנה בין 'היגיון המדינה' ל'היגיון הפוליטיקה'. מה שלמדינה למדינה ומה שלפוליטיקה לפוליטיקה. זה מאוד חשוב. אנו נוטים לערבב בין השתיים שלא לצורך, דבר המקשה עלינו להתייחס עניינית ומקצועית לפוליטיקה, ומונע מאיתנו מלזהות את מוקדי הבעיות הלאומיות האמיתיות שלנו ולעסוק בשאלות יסוד. כמובן שיש קשר בין השניים אך הוא בעיקרו קשר עקיף. במיוחד בולטת תופעה זו אצל הפוליטיקאים. לדידם ניהול המדינה היא היא הפוליטיקה האמתית, ולא היא.
ככך, אנו מרבים לדרוש בשם טובת המדינה ומוכנים לצורך כך להקריב את המערכת הפוליטית כל העת. הגיע העת שנבין כי טובת המדינה איננה יכולה לבוא על חורבותיה של המערכת הפוליטית, וכי טובת המערכת הפוליטית חשובה לא פחות. מי שחושב שאפשר לנהל מדינה ברמת איכות מתקבלת על הדעת כשהמערכת הפוליטית שלנו מתנהלת בצורה כושלת כל כך הוא טועה ומטעה. ומי תוקע לידינו שהפוליטקאים אשר נכשלים בניהול חיינו הפוליטיים יצליחו לנהל היטב את המדינה.
הצבת גבול מסוג שני: בפגישתנו זו נתמקד בעיקר בתיאור דרכי התנהלותן של המפלגות בישראל, המהוות אבן יסוד בחיים הפוליטיים ולהן תפקיד חשוב ומרכזי ביותר בכל מדינה דמוקרטית מתוקנת:
נצביע על כך שהתנהלותן של המפלגות בישראל והמערכת הפוליטית כולה איננה עונה אפילו על אמות מידה מינימליות של התנהלות איכותית ומקצועית נורמטיבית כלשהי. שום דבר טוב לא יכול לנבוע ממערכת שכזו. המפלגות אינן נתפסות כארגונים וככך אין להן גבולות והגדרות ברורים ומקובלים. הן משולות לאמבות חסרות צורה ולבית ללא מסד וטפחות ומעולם הן לא ספגו אל תוכן תפוקות מקצועיות של חוכמת הארגון והניהול. הן מתגלמות ומתמצות בפוליטיקאים בלבד - אשר שליטתם במפלגות היא חסרת כל רסן וללא גבולות, ואין מנגנוני איזונים מתאימים ומערכות בקרה נדרשות שיכוונו את הדברים כראוי - ומשמשות כפלטפורמה למתן שירותים להם ותו לא. (ראה מסמך 'קדימה: יישום תוכנית אסטרטגית').
נדגיש כי המערכת הפוליטית מהווה את זירת החיים הדמוקרטיים העיקרית של חיינו. תפקידה לעסוק ב'פיתוח עוצמה של חיים דמוקרטיים' בקרבנו, תוך הבאה לידי ביטוי מכסימאלי את עקרונות 'שיתוף הרבים' ומתן 'עדיפות עליונה לחוכמה הקולקטיבית'. על הפוליטיקה להבטיח את קיומו של שיח ציבורי פורה, העוסק באופן מושכל ומקצועי יותר בעיקריי הבעיות המעסיקות אותנו כחברה ומדינה, להבטיח את התנהלותן האיכותית של מערכותינו הציבוריות ובראשן המערכת הפוליטית והמערכת השלטונית, ולהכשיר קאדר איכותי של פוליטיקאים שינהלו את המדינה.
הצבת גבול מסוג שלישי: נצביע על כך שאחד הכשלים הגדולים בפניהם אנו עומדים, בבואנו להתמודד עם תהליכי ההבנייה מחדש של המערכת הפוליטית, הוא ניסיוננו להמשיך במסורת העבר בהן מפלגות התגדרו באמצעות השימוש במצע הרעיוני שלהן (ראה מסמך 'קדימה: יישום תוכנית אסטרטגית').
הצבת גבול מסוג רביעי: הפגם הראשוני, המשפיע לרעה על אורחותינו הציבוריים, הוא עובדת היותה של הכנסת מייצגת הריבונות הישראלית שאין בילתה: שאין מעליה חוקה הקובעת סייגים, גבולות, ערכים, עקרונות ועיקרים להתנהלותה. ברור מעליו שיש להסדיר בחוקה גם את נושא היחסים בין הרשויות השונות במדינה ודרכי פעולתן, כמו גם עיצובם מחדש של שיטת הבחירות והממשל בישראל.
נתאר מציאות בה המערכת הפוליטית, על סמלה בניין הכנסת, מצטיירת כמצודה של שמרנות וארכאיות בלב החברה הישראלית.
נשאל את השאלה מדוע המקום היחידי במדינה בו אנו מוכנים לחשוב ולהתנהג 'כמטומטמים' היא המערכת הפוליטית.
נתהה אחר התופעה המתקיימת לה בישראל, תופעה מיוחדת במינה, בה הפוליטיקה נהפכה לשמורת טבע של ילדותנו הנשכחת. מן אינפנטיליזציה שכזו של חיינו הציבוריים.
יש בנו צורך קדום לחזור אל ילדותנו, ואנו עושים זאת בישראל מצויין באמצעות המערכת הפוליטית. זהו המקום בו אנו חוזרים אל מחוזות ילדותנו האישית והלאומית. אל ימי תנועת הנוער ואולי אף אל ימי המדינה בדרך: המחתרות, הקומזיצים, סחיבת העופות מן הלולים, היי הג'יפ היי הג'יפ ואל תדאג יא סחבי הכל יהיה בסדר.
נצביע על כך שאנרכיה היא התוצאה של חוסר רצוננו לראות במפלגות בישראל ארגונים לכל עניין ודבר, אשר עליהם, כאמור, לפעול על פי אמות מידה מקובלים.
נראה כיצד הפוליטיקאים במעשיהם ובמחדליהם, ובעצם שליטתם חסרת הרסן והגבולות במפלגות, הלאימו למעשה את המערכת הפוליטית ובכך שמו קץ לתפקידה כזירת החיים הדמוקרטיים העיקרית במדינה, השוקדת על פיתוח עוצמה דמוקרטית בה ומביאה לידי ביטוי עליון את עקרונות 'שיתוף הרבים' ו'עליונות התבונה הקולקטיבית'.
נסמן מציאות בה הפוליטיקה שלנו הפכה למעשה מפוליטיקה ייצוגית לפוליטיקה של כיכרות. נציג מציאות הזוייה בה הפוליטיקאים למעשה (1) מסיתים ומדיחים את הציבור במלל תפל, בלתי מושכל ומקצועי, (2) בורחים מאחריותם למצב הקשה שנוצר, (3) כושלים בדרכי התנהלותם והתנהלות המערכת הפוליטית כולה. מציאות שבכל מקום אחר משמעותה הבסיסית היא הפרת אמונים יסודית שיש לתת עליה את הדין ומעשה שחיתות.
נבדוק יחד את הברית המשולשת: פוליטיקאים - אליטות - תקשורת והיותה מחסום בלתי חדיר בפני כל נסיון לשינויים ולתמורות במערכת הפוליטית. נראה כיצד הברית הזו ייצרה במדינה אוליגרכיה שלטת שלא תיתן לאיש שאיננו מחבריה לעשות פה משהו חדש. אפילו התקשורת תהיה נעולה כלפי מי שלא 'משלנו'.
על בסיס המסד שהנחנו כאן, ועל רקע ובהקשר של חולשת המערכת הפוליטית בישראל, נטפל במכלול המרכיבים האסטרטגיים של קדימה שהיא כה חסרה אותם: (1) נמצב את קדימה ונגדיר את זהותה באופן מקצועי ומושכל, (2) נעסוק במכלול ההבטים ההתנהלותיים של המפלגה.
אך לפני שאנחנו נכנסים לפרטים להלן שתי הערות מסגרת כלליות על קדימה על רקע חולשת המערכת הפוליטית בישראל:
אחת: קדימה ניצבת כיום בפני פרשת דרכים חשובה ועליה להחליט על דרכה ועתידה. לפניה עומדות שתי פרדיגמות גדולות שהן שתי אפשרויות הכרעה שונות ושני אופני התמודדות עם המציאות: (1) המשך המצב הקיים שמשמעותו לעשות עוד מאותו הדבר ומה שהיה הוא שיהיה; (2) לפנות לדרך חדשה המחייבת חדשנות רבה, מקצוענות, יצירתיות ותעוזת הרוח, ומנהיגות מכוננת.
שתיים: המציאות הציבה מחסום לרוחב הדרך. הפרדיגמה של המשך המצב הקיים ועשיית עוד מאותו הדבר איננה יכולה להימשך יותר ויש להחליפה בפרדיגמה של חדשנות ושל עשייה מנהיגותית מכוננת. זוהי קריאה לשאלת השאלות הגדולות באמת, ולהצבת יעדים אתגריים בלתי שיגרתיים ויוצאי דופן כמתחייב מן המצב. אין אלה ימים כתיקונם. הזמן דוחק ואנו נדרשים לתהליך של תיקון המתבסס על תנופה רבת היקף והאצה גדולה בתהליכי ההבנייה מחדש של המערכת הפוליטית בישראל על כל צדדיה והבטיה. לדוגמה: (1) התחלת השיח עם מפלגת העבודה על הצורך להתגבש לכלל מפלגה אחת גדולה חדשה ועם גורמים נוספים; (2) התחלת השינויים האסטרטגיים הנדרשים בתוך קדימה עצמה - בנושא זהותה ובדרכי התנהלותה.
נ מ ר ו ד נ ו י - פיתוח עיסקי וייעוץ ארגוני ואסטרטגי - 3611500 052
