עיקרי הלוח העברי- חודשים
דף הבית  >> 
 >> 
הרשם  |  התחבר
מאמרים

עיקרי הלוח העברי- חודשים 

מאת    [ 15/03/2010 ]
מילים במאמר: 719   [ נצפה 4276 פעמים ]

 
 

כל תקופת זמן בלוח העברי מייצגת מציאות אסטרונומית. כך, ה"יממה" (לילה ויום) מייצגת את סיבובו של כדור הארץ סביב עצמו, וה"שנה" את סיבוב כדור הארץ סביב השמש. באותה דרך החודש העברי מייצג את סיבובה של הלבנה מסביב לכדור הארץ.

הקב"ה ציווה את משה רבינו לצוות לעם ישראל, בראש חודש ניסן, שבועיים לפי יציאת מצריים: "החודש הזה לכם ראש חודשים, ראשון הוא לכם לחודשי השנה". חז"ל מלמדים אותנו שהקב"ה הראה למשה רבינו את צורת הלבנה כפי שהיא נראית מכדור הארץ בתחילת כל חודש עברי, ברגע שנקרא "מולד הלבנה", וציווה עליו שכל פעם שרואים צורה כזו יש לקדש את אותו היום בו הופיעה הצורה, ולהפוך אותו לראש חודש של החודש החדש. באותו מעמד משה רבינו קיבל מהקב"ה את הידיעה האסטרונומית שמסלולה הקבוע של הלבנה סביב כדור הארץ לוקח (דהיינו הזמן בין "מולד הלבנה" אחד למשנהו) בדיוק כ"ט יממות, י"ב שעות ותשצ"ג חלקים (מתוך 1080 חלקים שיש בשעה). כלומר, אם נתרגם את זה לזמנים של היום: 29 יממות, 12 שעות וכ44 דקות.  

בהיות שמחזור הלבנה אינו אורך יממות שלימות, היינו יכולים להגיע למצב שחלק מיממה מסוימת (עד רגע המולד) נחשב לחודש הקודם, וחלקה האחר (מרגע המולד והלאה) נחשב לתחילת החודש החדש, אלא שהתורה כתבה לנו במקום אחר שחודש חייב להיות מורכב מיממות שלימות. בפרשת בהעלותך, כשעם ישראל ביקשו בשר במדבר, אמר ה' יתברך למשה רבו שעם ישראל יקבלו בשר "לא יום אחד ולא יומיים ולא עשרה ימים ולא עשרים יום, עד חודש ימים עד אשר יצא מאפכם". מזה שהתורה אמרה "עד חודש ימים"  ולא סתם "עד חודש", למדנו שחודש חייב להיות מורכב מיממות שלימות.

אז מה עושים אם אורכו האסטרונומי של החודש הוא 29 וחצי יממות ועוד קצת ומצד שני אורכו ההלכתי של החודש צריך להיות ביממות שלימות? עושים קצת יותר מחצי מהחודשים בני 30 יממות (מעגלים למעלה), וקצת פחות מחצי מהחודשים בני 29 יממות (מעגלים למטה). ואיך קובעים אילו חודשים לעשות 30 יום ואילו 29 יום?

כל זמן שהייתה הסנהדרין יושבת, החל מזמן משה רבינו ועד לביטול הסנהדרין, היו הולכים לפי צורת מולד הלבנה שהראה ה' למשה רבינו בראש חודש ניסן בשנה של יציאת מצרים. אם בלילה הנחשב 30 של החודש היוצא היו עדים שראו את הצורה הזו, קרי, את מולד הלבנה, הם היו באים למחרת (יום ה30) בפני הסנהדרין שהיו חוקרים אותם, ואם אכן הגיעו למסקנה שהעדות נכונה, היו דייני הסנהדרין אומרים "מקודש החודש, מקודש" ואותו היום היה הופך מל' של החודש היוצא לא' של החודש החדש, ולמחרת היה כבר ב' בחודש החדש. במידה ולא באו עדים במהלך כל יום ה30 עד שקיעת החמה, נשאר יום ה30 כל' של החודש היוצא, ולמחרת היה א' של החודש הבא.

בימי א' שבכל חודש, ימי ראש החודש, ציווה התורה להקריב קורבן מיוחד בשם "מוסף של ראש חודש" וכן היו מנהגים מסוימים לא לעשות בו חלק מהמלאכות. בכל פעם שהגיע יום 30 לחודש היוצא התחילו לשמור דיני ראש חודש מיד עם כניסת היום, שמא יבואו היום עדים והיום יהפוך לראש החודש של החודש הבא. במקרה שבאו עדים ידעו שלמחרת הוא יום רגיל (ב' בחודש) וחגגו את ראש החודש רק יום אחד (יום ה30 לחודש הקודם). במידה ולא באו עדים כל יום ה30, הבינו שראש החודש האמיתי הוא מחר, וממילא שמרו יומיים- גם את יום ה30 (שחשבו שאולי יהפוך לא') וגם את יום ה31 (יום הא' האמיתי של החודש החדש). לכן, למעשה, עד היום, לפעמים ראש חודש יום אחד ולפעמים יומיים.

כאמור לעיל, קידוש החודש תלוי פורמלית בסנהדרין, ובהיעדר סנהדרין אין כל אפשרות הלכתית לקדש את ראש החודש, אפילו אם רואים את מולד הלבנה בפועל. בכדי לעקוף בעייה זו, לפני שבטלה הסנהדרין, חבריה קידשו את כל ראשי החודשים העתידים עד ביאת המשיח. מכיוון שמדובר על קידוש לדורות, קבעו אז את כללי הלוח העברי הנוהג עד ימינו אלו,  ועד ביאת המשיח במהירה בימינו.

הלוח הקבוע מתייחס לצורך הברור שממוצע אורך החודשים בלוח העברי יהיה קרוב ככל הניתן לאורך מחזור הלבנה האסטרונומי. לשם כך מעט יותר מחצי מהחודשים מלאים, קרי, בני ל' יום, ומעט פחות מחצי מהחודשים חסרים, קרי, בני כ"ט יום.

המפתח הוא כזה:תשרי תמיד מלא, טבת חסר, שבט מלא, אדר (ובשנים מעוברות אדר ב') חסר, ניסן מלא, אייר חסר, סיוון מלא, תמוז חסר, אב מלא, אלול חסר.

החודשים חשוון וכסלו: שניהם מלאים בחלק מהשנים, שניהם חסרים בחלק מהשנים, ובחלק אחר מהשנים חשוון חסר וכסלו מלא. החוקים לקביעה מה קורה בכל שנה ספציפית גם הם קבועים מראש ומדוייקים, ומכילים  חישובים מורכבים יותר.

ולסיום- בשנה שבה יש שני חודשי אדר, חודש אדר א' תמיד מלא, שהרי כמו שאמרנו למעלה, צריך שיהיו יותר חודשים מלאים מאשר חסרים, שהרי מחזור הלבנה קצת ארוך יותר מ29 וחצי יממות.

הרב אלדד יונה הוא רב מוסמך מטעם הרבנות הראשית לישראל, ולשעבר סגן חתן התנ"ך הארצי לנוער לבתי ספר דתיים. 

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב