לקחי האסון מהאיטי ושל אסונות קודמים ברחבי העולם, מחייבים השקעה ומחשבה רעיונית בשיפור המצב של חילוץ והצלה מהירים כדי להציל מה שיותר חיי בני אדם. חייבת להיות התארגנות בין- לאומית בחסות האו"ם, שתאפשר שיפור המצב בהגעה מהירה יותר של כוחות חילוץ והצלה למקום האסון, כי נכונו לנו לצערנו, גם בעתיד עוד אסונות המוניים ופגעי טבע ואחרים ברחבי העולם.
מאת:*גרשון אקשטיין
ראשית דבר
האסון הנורא בהאיטי כתוצאה מרעידת אדמה הוא מחריד בהיקפו במדינה מוכת אסונות טבע . גם כאן למרות ההתארגנות המהירה של כוחות הצלה חילוץ וסיוע רפואי מרחבי העולם וגם מישראל, הם הגיעו לשטח האסון כעבור מספר ימים.
אין מחלוקת על כך, שמטרת ההצלה והחילוץ באזור מוכה אסון, הינה להציל חיים וכמה שיותר, ונראה שגם הפעם הגיעו הכוחות באיחור לשטח, בעיקר האמריקנים הקרובים שבתחילה "גררו רגליים". אך השתפרו עם הזמן.
כחלק עיקרי ממסקנות רעידת האדמה בהאיטי וגם מרעידות אדמה אחרות , אפשר כבר לסכם את העובדה, שכאשר כוחות החילוץ וההצלה מגיעים למקום האסון רק אחרי מספר ימים - הסיכויים למצוא ניצולים בחיים הם נמוכים ביותר, מאחר שנדירים המקרים - אם בכלל - בהם לכודים תחת ההריסות נותרו בחיים והחזיקו מעמד יותר משישה ימים, שעם חלוף הזמן של שעות וימים עולה בהתמדה מספר החללים וקטן מספר הניצולים עד לאפס ביחס הפוך לצבירת הכוחות מרחבי העולם לחילוצם..
לכן, הזנקת כוחות ההצלה והחילוץ, והגעתם תוך פחות מ- 24 שעות לכל המאוחר לאזור המוכה יש להן חשיבות עליונה מאחר שהן מאפשרות:
להתחיל בפעולות החילוץ ובהצלת חיים מוקדם ככל האפשר.
להסתייע בלכודים עצמם שעדיין בחיים בחילוץ על-ידי איתור, קריאה לעזרה וסיוע מצידם לחילוצם.
להוות בסיס למידע וארגון לכוחות הצלה נוספים ואחרים.
הצורך העקרוני וההומאני
מאז ומתמיד במקרה של אסונות טבע, נחלצו בני אדם להציל חיים בין בין שבטים שנחלצו לעזרה ומאוחר יותר בין עמים ומדינות ארגונים ופרטיים,זה הטבע האנושי.
לצורך כך, מאחר שסביר להניח שאסונות הטבע בעולם יימשכו, ומטבעם ללא כל התרעה מוקדמת והם צפויים לכלול :רעידות אדמה, צונאמי, סופות וטורנדו, או וכתוצאה פעילות טרור הרסנית בקנה מידה נרחב ועוד , ולכן רצוי להיערך לכך יותר טוב מהמצב הקיים כיום.
אמנם יש התארגנות במרבית המדינות העולם, ישנם כוחות חילוץ והצלה במבנה כזה או אחר,אך יש בהחלט מקום לארגון כלל עולמי למשימות חילוץ והצלה בלוח זמנים קצר יותר ועם תאום ושליטה מרכזית.
תא"ל (מיל') שלום בן אריה בפריסה בהאיטי ,כל הזכויות שמורות לביטאון "צוות"
תמצית הרעיון המרכזי
שינוי המצב הקיים על ידי כך , שהאו"ם יערך לארגון תורנות בינלאומית לכוננות של חילוץ והצלה במדינות ברחבי העולם שניתן בהן, כאחת בכל יבשת, כדי לקצר טווחים,של זמן ומרחב.
מדינות אלה יחזיקו על-פי תור תקופתי שיפורסם מראש , יחידת כוח אדם חילוץ והצלה בהיקף של 200-250 איש כולל ציוד ייעודי . ובית חולים שדה מוטס.
כוחות חילוץ והצלה אלה ימצאו בכוננות הזנקה מידית, שיטוסו מיידית למקום האסון על פי קריאה ובקשה ויחלו בראש ובראשונה בפעולות של הצלת חיים. השאר יתארגנו ויגיעו מיד אחרי-כן.
ההיבט החוקי לרעיון המרכזי.
אסון המוני- הוא מצב של פגיעה באנשים וברכוש בהיקף, המחייב מאמצים לאומיים ובין –לאומיים לטיפול במצב.
פעולות צבאיות לא-מלחמתיות (בר "ת ) פצל"מ; באנגלית : Military Operations Other Than War, ר"ת: MOOTW) הן פעולות הנעשות על ידי הצבא ואינן קשורות, באופן ישיר או עקיף, לסיבת-הקיום שלו - הגנה על המדינה.
מדינת ישראל וצה"ל עסק בפצל"ם מראשית ימיו. אך רק בשנת 1995 תוקנה פקודת סדרי השלטון והמשפט, ונקבע בה כי הכוחות יוכלו לבצע גם פעולות לשם השגת יעדיה הביטחוניים והלאומיים של המדינה. בין היתר, עוסק הצבא בפעילויות בין היתר גם בפעולות חילוץ והצלה, בישראל ומחוץ לה.
מדוע דווקא האו"ם?
התדמית של האו"ם היא זו של ארגון ייצוגי ונרחב הפועל מתוך שיתוף פעולה והסכמה בין המדינות החברות בו והוא יכול להגיע להצלחה רק במידה והחברות בו מגיעות לכלל הסכמה ביניהן.
בין היתר מטרותיו של האו"ם, להגיע לשיתוף פעולה בין לאומי בנושאים שונים ולשמש מרכז לליכוד פעולותיהן של האומות. חברי הארגון מחויבים לעזור איש לרעהו לשם הפעלת מטרות אלו.
מועצת הביטחון – הינו הגוף שאחראי על שמירת השלום והביטחון העולמי עיצומים ואמברגו, וככזו דרושה שתהיה לה הרשאה למדינות החברות באו"ם להפעיל כוחות צבאיים גם לצורך הצלת חיי בני אדם.קיימת גם אפשרות שהאו"ם יקבע את הגוף הנקרא OCHA- שהיא הסוכנות לתאום סעד באסונות הומניטאריים ולתת לה סמכויות ואמצעים לביצוע משימה זו.,
הארגון הנדרש ליוזמה זו
מאחר ומדובר על רמה בין –לאומית והצורך בתאום, ראוי יהיה שגורם מוסמך באו"ם,קרי מועצת הביטחון ,או גוף בתוכו שיקבע, אשר ייטול על עצמו ארגון משימה זו,תוך תאום ושליטה ובקרה, יקבע תורנות בין -לאומית בין המדינות שיחויבו לכך אחרי קבלת הסכמתן.
כל מדינה בעולם באשר היא, למעט מדינות שאין ביכולתן לעמוד במשימה זו, יארגנואצלם ובתחומם כוח חילוץ והצלה, על פי תקן של כוח אדם וציוד חילוץ שיוסכם, אשר יוחזק בכוננות להזנקה מיידית למשך תקופה של כחודש ימים פעם בשנתיים לערך
.
כאשר בעקרון בכל יבשת קרי:אסיה, אפריקה, אירופה , אוסטרליה , קנדה ,אמריקה ואמריקה המרכזית והדרומית לצורך כך, תהיה מדינה אחת שתהיה אחת לשנתיים בממוצע בתורנות של חודש ימים בכוננות מיידית תוך זמן קצר להטסת כוח של חילוץ והצלה לכל מדינה באותה יבשת בה אירע אסון.או ליבשת אחרת.
כך שימצאו במערכת הבין -לאומית הגלובלית ,כ 8 או יותר כוחות חילוץ והצלה ברמה בין לאומית להזנקה מיידית לאזור מוכה אסון.ארגון האו"ם יכול גם להקצות מהכוחות שפיקודו גם כוח כוננות להצלה כאמור מבחינת" נאה דורש נאה מקיים".
הכוננות ומשמעותה
מאחר ומדובר בהצעה עקרונית השונה מהעבר, כל מדינה שיוטל עליה על פי תור משימת הכוננות המיידית להזנקה מיידית, נדרשת תוך שעת ספורות לכל המאוחר מרגע ההפעלה, לצאת למקום האסון. לצורך זאת היא נדרשת להקים (אם אין עדיין ברשותה) כוח חילוץ והצלה וכוח רפואי, למקם אותם במבנים או באוהלים סמוך לשדה תעופה במדינת ולשהות שם עד לתום תקופת הכוננות.
זה אומר, שאנשי כוח החילוץ וההצלה נמצאים כל היממה,24 שעות במיקום שיקבע, מצוותים, מצוידים ,מזוודים עם כל הציוד ומוכנים לתזוזה מיידית כן,ישנים עם בגדים ונעלים , ממש כך,עד תום תקופת הכוונות. מרבית הזמן שיוקדש אם הכוח לא מופעל יהיה : לתרגולים, אימונים השמשת הציוד ועיבוד והפקת פקלי"ם והוראות הפעלה.
צוות החלוץ וההצלה יכלול(הצעה ראשונית):
צוותי חילוץ והצלה כ-250 איש ואישה (גדוד יחלוץ מוקטן)
יחידת רפואית של כ 50 רופאים, 35 פרמדיקים, 30 אחיות ועוד12 חובשים וטכנאים. או לחלופין בית חולים שדה בחירום- מוטס.
ציוד החילוץ וההצלה וציוד ייעודי ורפואי נמצאים עימם בצמידות, כולל המטוסים המיועדים לכך.
בתום תקופת הכוננות הכוח יתפזר ויחזור לשגרה כמקודם.
עקרונות ההפעלה
בידי הגורם באו"ם, ירוכז המידע שיגיע ממקורות המדינה בה אירע האסון, ורק שיתבהר היקף האסון ודרישת אותה מדינה לסיוע, יפעיל ויזניק את הכוח הקרוב שנמצא במשימת כוננות לאותה מדינה בה אירע האסון ובהסכמתה ויתכן מעבר לכוח אחד.
הכוחות יופעלו אך ורק על ידי הגורם שיקבע באו"ם ,לאחר שידווח לו על האסון ולאחר שיקול דעת מרבי ותהיה בידו תמונת מצב לעדיפויות להפעלה .כאשר עדיפות תהיה לאסון שאירע במדינתם.
התכנון המקורי הוא על פי המקרה של האסון בהאיטי, ישוגר כוח חילוץ והצלה שבמשימת כוננות ורק לאחר מכן הכוח הרפואי. אולם, בעקבות בקשות שיגיעו מאזור האסון, יוחלט בעצה אחת עם משרד החוץ שהצורך המרכזי הוא בתגבור דחוף של המערכת הרפואית, מהסיבה שיתכן שכל בתי החולים באזור האסון נהרסו ברעידת האדמה- הם יטוסו ביחד.או לחילופין, בדומה לאסון בצ'ילה,יידרש רק כוח רפואי.
עלויות ותקציב
אין ספק שיש לכך משמעויות כספיות ולשם כך אפשר להיערך באופן הבא:
כל מדינה תשא בהוצאות הכוננות התקופתית שיוטל עליה על פי חוקיה, זו תהיה תרומתה הלאומית וההומאנית להצלת בני אדם.
במדינת ישראל למשל קיימת אפשרות של הצמדה לכוננות זו כולל מקרה של הפעלה בפועל- גיוס למילואים על פי צו 8. העלות המשוערכת להוצאה זו היא כ- 7 מליון שקל לתקופת כוננות אחת.
ההוצאות הן בגין שכ"ע של כוח האדם בתקופת הכוננות ואינו נמצא בעבודתו השוטפת ,כאשר והשימוש והשמשת הציוד שקיים במילא במערכת. כמעט בכל מדינה.
מוצע,שהאו"ם יתקצב את הוצאת ההפעלה במקרה של הפעלת הכוח למשימתו.ויקים קרנות בין לאומיות לצורך זאת.
היתרונות ליוזמת הצעה זו
בו זמנית יעמדו ברחבי העולם כ 8 או יותר כוחות חילוץ והצלה מוכנים להזנקה מיידית.
המערכת הכלל עולמית בנושא חילוץ והצלה תצא נשכרת מיישום הצעה זו, מכיוון שהיא תשתפר לעין ערוך את היכול במדינות שיהיו במשימת כוננות זו וכך תציל יותר חיים.
למקום האסון שיגיע כוח החילוץ הקרוב למשימתו, אפשרי שיגיעו תוך זמן קצר גם כוחות אחרים נוספים שנמצאים באותה כוננות.
יתרון נוסף לכך, שהמדינה בה אירע האסון וגם מחזיקה כוח כוננות להזנקה מיידית, מצבה בכך ישתפר בטיפול במקרה והאסון קורה אצלה בבית.
ברב מדינות העולם קיים כבר הציוד הייעודי כך שלא יהיה צורך בעלות הקמה זו. האו"ם ממקורותיו יוכל לסייע בהשלמתו.
לסיכום ההצעה
על משרדי הממשלה, הביטחון והחוץ להחליט באשור הממשלה כולה, שמאמצים את היוזמה הזו
ומעלים את ההצעה למוסדות האו"ם.
יהיה זה לכבוד למדינת ישראל, שעמדה יפה במשימה בהאיטי ובמשימות קודמות, אם היא זו שתציע זאת.
והיה ותרעד האדמה אצלנו - האם אנו מוכנים?
הכותב והיוזם :סא"ל (בדימוס) גרשון אקשטיין, רעננה
לשעבר ראש זירת העורף במטכ"ל, אג"מ מבצעים.
היה מופקד בין היתר בזמנו על הכנת תוכניות מבצעיות לטיפול באסון המוני.
