איי פד ומהפכת היציבה 

הטאבלט של אפל הוא לוח החמר האלקטרוני של הלבלר הפרעוני. על הרצפה,או בעמידה ותנועה. הוא גם המבשר של עידן חדש בעימות שבין טכנולוגיה ובין גוף האדם ותודעתו מאז הקמת הפירמידות ועד מהפיכת ההי ?טק.

עמדת המחשב בבית ובעבודה היא קונספט והתניה של הרגלי חשיבה והרגלי יציבה: שולחן מחשב כיסא ישיבה והקלדה בהקשה.

איי- פד משחרר אותנו מן הקיבעון הזה ושובר את הכפייה שברצף הפעולות מבט למסך מבט למקלדת. האותיות והסימנים מופיעים מתחת לאצבעות, ואינם תוצאה של הקשה-חבטה בישיבה אלא שיטוט ומגע. איסוף ודחיפה בתנועה.

לא עוד חד ממדיות של רצף פעולות קבוע  אלא תנועתיות של כל שרירי הגוף שמתמצת בריחוף של קצות האצבעות ותפיסתיות רב ממדית. השימוש באיי- פד לעומת הקלדה בפי.סי הוא כמו טאי צ'י במטריקס  לעומת אגרוף אמריקאי בנוסח ראשית המאה ה 19.

התחזית שלי: האיי- פד הוא שלב של חינוך היציבה מחדש לקראת האיי- פד הווירטואלי, שיהפוך כל משטח חלק פחות או יותר למשטח עבודה אפשרי. דמיינו לכם כמה משטחי עבודה יש במעלית או על הדפנות של המקרר.

אפשר להשוות את רגע הופעתו של האיי- פד לתמונת הפתיחה בסרט אודיסיאה בחלל, תנועת הניצחון של  הקדם אדם שלמד לאחוז ולחבוט במקל, ומכאן קפיצת הדרך של שיכלול או השחתה של תפקודי היציבה והתפתחות התודעה מול כל התפתחות טכנולוגית. לוח החמר של הלבלר על הרצפה בתקופת הפרעונים שרק להם מותר היה לשבת בכיסא ורק הם למדו לעשות זאת נכון נתחלף בחלוף מאות ואלפי שנים בדף נייר מתחת לאצבעות מכווצות סביב העיפרון של מיליארדי ילדים בכיתת הלימוד התעשייתית, בעמדת ישיבה מכווצת ולא מושכלת שיש לה פירות באושים בגיל מבוגר של כיווץ נפשי ורוחני,מופע זעם מחזורי, אובדניות והתמכרות.

המהפכה התעשייתית של ראשית המאה ה19 חברה לחוק חינוך חובה שהכשיר מיליארדים של פועלים בישיבה, אשר יציבתם ואיכות/תוחלת החיים שלהם נקבעה על פי חוקי הכלכלה הקפיטליסטית: כל דקה של ישיבה על כיסא או עמידה במקום או תנועה מדודה שווה סך של תפוקה תעשייתית. עבור תופרת במתפרה או תלמיד בכיתה, ישיבה שווה תפוקה וכל יציבה אחרת היא ביטול זמן. ניהול זמן אישי של קימה ותנועה, הליכה ועמידה מפריד את המנהל מן הפועל ,את המורה מן התלמיד, האמן מן הלבלר ונותן השרות מן הלקוח בעמדת קבלת הפנים. ההבדל בין מי שיש לו יכולת של תקשורת שליטה ומשחק בתנועה ובכל יציבה ובכל חלל עבודה על פי בחירתו מול כל מי שניהול הזמן שלו מחויב בחוק 'ישיבה שווה תפוקה'. ההבדל בין אולמות מלאים קלדניות בעמדת ישיבה מרותקות לעמדת מחשב ותקשורת וכל דקה נקובה ובין כל מי שיש לו איי- פד ונע בעולם של חוקים אחרים. להבדל הזה יש סיכום כולל של תוחלת חיים וכושר חיסוני.