פסיכותרפיה (פסיכו=נפש, תרפיה=טיפול) היא המונח הלועזי לטיפול פסיכולוגי. מטרתה של הפסיכותרפיה היא לטפל במשברים, במצוקות נפשיות ובהפרעות. הטיפול מתבסס ברובו על תקשורת מילולית בין המטפל למטופל. הפסיכותרפיסטים (המטפלים) יכולים להיות אחד מבעלי המקצועות הטיפוליים כמו פסיכולוג, פסיכיאטר ועובד סוציאלי. העקרונות הראשיים המנחים את השיטות השונות של הפסיכותרפיה הם ניטרליות והימצאות שם אך ורק בשביל המטופל.
פסיכותרפיה לא תוכל לקדם את המטופל אל עבר הפתרון אם לא יווצר יחס של אמון וקרבה בין המטפל למטופל. אמפתיה היא צורך בסיסי בפסיכותרפיה ורק לאחר שירגיש המטופל מספיק בטוח, יוכל לחשוף מעצמו ולהתקדם לעבר השינוי המיוחל. על אף שהפסיכותרפיסטים חלוקים בדעותיהם כיצד להתאים נכון את הטיפול לסוג ההפרעה ולחומרתה, רובם נוטים לשלב בטיפול שלהם מספר אלמנטים משיטות טיפול אחרות.
כיום קיימות מספר שיטות בולטות ומקובלות בפסיכותרפיה:
פסיכואנליזה – מאחורי שיטה זו ורבות מפיתוחיה עומד זיגמונד פרויד. על פי פרויד, אדם מדחיק לתת מודע תכנים כמו עובדות וזכרונות שקשה לו להתמודד איתם וגורמים לו אי נוחות וחרדה. אולם תכנים אלה אינם נעלמים אלא ממשיכים לפעול בתת מודע ולגרום לנוירוזות. תפקידו של המטפל הוא להעלות תכנים לא מודעים אלה למודע ולגרום למטופל להתמודד איתם כדי להביא להרמוניה נפשית. במהלך הטיפול המטופל שוכב על ספת הטיפולים, בזמן שהמטפל יושב מאחוריו ומאזין לו. בדרך כלל פסיכותרפיה מסוג זה נמשכת מספר שנים.
טיפול פסיכודינמי – מקורה של פסיכותרפיה זו בפסיכואנליזה של פרויד, לפיה הפרעה נפשית היא ביטוי להתחוללויות נפשיות עמוקות ולא מודעות שקשורות בעברו של המטופל. בשיטה זו המטופל מעלה אסוציאציות חופשיות ועל ידי כך נחשפים הקונפליקטים הפנימיים שלו. ההנחה היא שהבנת הקונפליטים תביא בסוף של דבר להיעלמות ההפרעה. ההבדל בין טיפול זה לפסיכואנליזה הוא במספר הפגישות בשבוע (כאן מסתפקים באחת לשבוע ואילו בפסיכואנליזה מספר פעמים).
טיפולים התנהגותיים וקוגניטיביים – פסיכותרפיה הפועלת בשני מישורים: 1. התנהגותי – ההנחה היא שבבסיס התנהגות בלתי מסתגלת עומד הרגל לקוי שנרכש בעבר. כדי לשנות הרגלים אלו יש לעבוד על התניות וחיזוקים. בפסיכותרפיה זו המטפל מתכנן אסטרטגיה של מערך למידה ולא רק מאזין ומעניק פרשנויות. לפי שיטה זו התמקדות בעבר היא שולית. 2. קוגניטיבי – טיפול קצר מועד שמטרתו לשנות את האופן שבו המטופל תופס את עצמו ואת עולמו. ברגע שהמטפל מזהה דפוסי חשיבה לקויים, הוא מציע למטופל אלטרנטיבה נוחה יותר. המטרה היא ללמד את המטפל לווסת אוטומטית מחשבות שיפוטיות מדי.
טיפול הממוקד במטופל – פסיכותרפיה זו, המבוססת על תורתו של קרל רוג'רס דוגלת בקבלה מלאה של המטופל ללא שיפוט כלשהו. תפקידו של המטפל לשקף את הנאמר ללא הענקת פרשנות אישית. פסיכותרפיה זו מאפשרת למטופל ללמוד איך להגיע לפתרונות בכוחות עצמו גם בעתיד ולא רק במהלך הטיפול.
טיפולים זוגיים וקבוצתיים – שיטות אלה הן התפתחות מודרנית של הפסיכותרפיה המוקדמת ומתאימה לטיפולים בהם המטפל נפגש עם זוג במצוקה או קבוצת מטופלים בעלי בעיה דומה.
טיפול בהבעה ויצירה – פסיכותרפיה נוספת המאפשרת למטופל לחוות טיפול בדרך שאינה מילולית ויותר סימבולית. בטיפול זה משולבת הבעה מילולית והבעה אומנותית, כאשר המטפלים בעלי הכשרה ייחודית בתחומם.
כותב המאמר הינו פסיכולוג מוביל מתחום בריאות הנפש המתמחה בנושאי פסיכולוגיה ופסיכותרפיה.
