דני דנקנר: הפרת אמונים אזרחית או עבירות פליליות
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

דני דנקנר: הפרת אמונים אזרחית או עבירות פליליות 

מאת    [ 08/03/2010 ]
מילים במאמר: 513   [ נצפה 3440 פעמים ]

 
 

דני דנקנר נחקר בחשד לעבירה של הפרת אמונים בתאגיד. זוהי אחת העבירות העמומות והקשות ביותר להוכחה בחוק העונשין. 

סעיף 425 לחוק העונשין קובע כי "מנהל ..אשר נהג אגב מילוי תפקידו במרמה או הפרת אמונים הפוגעת בתאגיד, דינו מאסר שלוש שנים" .

כאשר מדובר בפעולות של מנהל, דירקטור או יו"ר דירקטוריון, לא קל לשרטט את הקו המבחין בין מחדלים ניהוליים ועסקיים כגון: טעויות עסקיות, שיקול דעת מוטעה, המצאות בניגוד עניינים, חריגה מסמכות והתערבות בלתי תקינה בעבודה המקצועית של מנהלים אחרים, לבין התחום הפלילי של העבריינות.

 

העבירה של הפרת אמונים בתאגיד היא המקבילה של עבירת המרמה והפרת האמונים המוכרת בדרך כלל מהתחום של עובדי ונבחרי הציבור. זוהי למשל העבירה המיוחסת היום לראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט.

בתחום הציבורי, המדובר בהפרת אמונים הפוגעת בציבור הרחב, כלומר בניגוד עניינים בין האינטרס הציבורי לבין האינטרס הפרטי של הנאשם. בפסיקה של בית המשפט העליון, בפרשת שמעון שבס, נקבע במפורש כי העבירה של הפרת אמונים בתחום הציבורי כוללת גם פעולה של הנאשם במצבים של ניגוד עניינים שפגעה בטוהר המידות בלבד, ולא גרמה נזק אחר לציבור.  

בתחום המסחרי עדיין לא פסק בית המשפט את דברו. העבירה של הפרת אמונים בתאגיד כוללת במפורש פעולות של הפרת חובת האמון שחב המנהל לתאגיד, אך היקף העבירה הוא עמום ולא מתוחם.

העבירה אינה מדברת על פגיעה בציבור הרחב, או פגיעה בלקוחות, אלא על פגיעה בתאגיד עצמו, ובעיקר בבעלי המניות שלו. יש כאן הפללה של הפרת חובת האמון שחב דירקטור לתאגיד בו הוא מכהן. האינטרס המוגן בעבירה זו אינו טוהר המידות, אלא הניהול התקין של התאגיד, החוסן של התאגיד, וזכותם של בעלי המניות שהמנהלים, וחברי הדירקטוריון יפעלו אך ורק לטובת התאגיד, ולא למען אינטרסים אישיים, זרים ואחרים.

המקרה של דני דנקנר יכול להיות קשה במיוחד נוכח קשריו ההדוקים עם בעלי השליטה בבנק, ונוכח האפשרות כי ההתנהלות שלו כיו"ר היתה ידועה ומתואמת היטב עם בעלי השליטה.  

 

על מנת להוכיח עבירה פלילית של הפרת אמונים בתאגיד צריך להוכיח לא רק את הפגיעה בתאגיד, אלא גם את המחשבה הפלילית של הנאשם, כלומר שהוא ידע כי המעשים שלו הם הפרת אמונים הפוגעת בתאגיד. כאשר יש למנהל נימוקים כבדי משקל מדוע עשה את הפעולות, ומדוע חשב שיש בהן כדי לתרום לתאגיד, יהיה קשה מאוד להוכיח את היסוד הנפשי הדרוש להרשעה.

 

בכל אלה אין כדי לפגוע בצורך, במיוחד כאשר מדובר בהתנהלות של הבנק החשוב במדינה, לבדוק וגם לחקור פעולות תמוהות או בעיתיות של מנהלים או חברי דירקטוריון הנמצאים בניגוד עניינים. לא בטוח שהכלי הנכון לבדוק זאת, היא חקירת משטרה ושימוש בדין הפלילי. הדין המנהלי, הרגולציה, ודיני התאגידים המאפשרים לחברה וגם לבעלי המניות לתבוע יכולים לספק מענה לא פחות טוב לאלה שנפגעו ממעשיו של דנקנר. נדמה לי שאפשר לחכות בבטחון לתביעה נגזרת או יצוגית בפרשה.  

עו"ד ד"ר יובל קרניאל, מומחה למשפט ותקשורת, המרכז הבינתחומי הרצליה. יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה בלשכת עורכי הדין, יו"ר ועדת האתיקה של רשות השידור. ykarniel@idc.ac.il

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב