כלכלה פוליטית?
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

כלכלה פוליטית? 

מאת    [ 23/01/2007 ]
מילים במאמר: 945   [ נצפה 3472 פעמים ]

 
 
נראה, כי מדינת ישראל סובלת משלוש בעיות עיקריות בתחום הכלכלי. אומנם, חלק מהבעיות חופפות אך, ניתן לראותן כמשתנים של מקשה אחת.

למעשה, הכלכלה הישראלית במיוחד לאור התפיסה של האנתרופולוגיה הכלכלית, מאובחנת בבעיות הבאות:
א. כלכלה פוליטית
ב. המערכת הבנקאית
ג. מערכת המיסוי

על הכלכלה הפוליטית אין מה לאמור. זהו המחיר המינימלי שאנו כחברה דמוקרטית צריכים לשלם על מנת לחיות בכפיפה אחת.

הכוונה כאן מתייחסת אל ההשפעות של לוביסטית וקבוצות אינטרסים על חוקים ותקנות אשר גורמות לשינויים במעמד הכלכלי של קבוצות, ארגונים ופרטים לעומת אחרים.

הדבר בא לידי ביטוי חריף במאבק הפוליטי המתחולל בכל שנה ביחס ל"חוק ההסדרים". המאבק בא על מנת לשפר עמדותיהם של קבוצות אינטרסים מול אחרות. על השינוי במעמד הכלכלי של קבוצות כאלו, מעיד "חוק ההסדרים" במשק.

מכל מקום, התפיסה של הכלכלה האנתרופולוגית מצביעה על אופציה של שינוי מצב כלכלי במשק נתון כתוצאה מהמצאותו ו/או אי המצאותו בחברה של "חוק" נוהל" "מנהג" ו/או "תקנה".

למשל, נניח כי בכנסת חוקקו חוק הדורש מכל נהג לדווח את מספר הקילומטרים שעבר בשנת מס נתונה. חוק כזה, עשוי לשנות באופן משמעותי את המבנה הכלכלי.

למשל, יקומו מכונים המתמחים בקריאת ספידומטר. או לחילופין יקומו מכונים אשר יתמחו ב"זיוף" ספידומטר. במקביל, המשטרה תצטרך לאכוף מצב בו יש דיווח כוזב. כמובן, ניתן ל"התפרע" בדימיון ולהגיע למקומות מאוד רחוקים בחישוב ההתפתחות במשק כתוצאה מחוק "שטותי" שכזה.

המערכת הבנקטית בארץ מהווה את אחת מנקודות התורפה העיקריות של המשק הישראלי. היא מונעת מהמשק התפתחות ואפילו מהווה חסם אופרטיבי.

מאז שנות ה-80, עת הפכו הבנקים בישראל לרכוש הממשלה, המערכת הבנקאית הפכה פחות או יותר לכלי לקליטת כספים מהציבור. הציבור, כידוע שילם וממשיך לשלם סכומי עתק בעבור השימוש שלו בשירותיו ה"טובים" של הבנק.

יחד עם קליטה מסיבית של כספים, "שחררה" המערכת את הרסן באשראי צרכני. אשראי צרכני זהו "האוברדרפט" המפורסם.

אבל, אין פלא בכך. הרי כל הציבור קיבל את שכרו אשר הופקד בבנק. הבנק למעשה החזיר בכספי הציבור "כבן ערובה" ולכן אפשר לציבור לחרוג מהמסגרת שלו.

אולם, החריגה הזו השתלמה היטב לבנק. הוא הציע ל"חורג" הלוואה ב"תנאים טובים" כדי לכסות את המינוס וחוזר חלילה עד המינוס הבא.

למעשה, רוב ההכנסה של הבנקים הייתה מריבית על אשראי צרכני ומעמלות שנגבו מהציבור.

הבנקים בישראל, לא טרחו לחזק את הכלכלה. להשקיע כספים בסיכון בעסקים ובמשק. דבר היוצר המשכיות והתפתחות של המשק.

הם העדיפו באופן כללי, להסתתר מאחורי רווח קל מכסף בטוח הנמצא בלאו הכי בספרי הבנק.

כאשר בא יזם ו/או איש עסקים הם ידרשו ממנו בטחונות, ערבויות וערובות בשווי ההלוואה קרן פלוס ריבית וריווחי הון שלהם.

אחד האינדיקטורים לכשלון המערכת הבנקאית מתבטא דווקא בקיומה של מערכת "בנקאית" מקבילה. אין ילד בישראל שאינו מכיר את המונח "שוק אפור".

חלק מסויים מבעלי עסקים, העדיפו לחפש השקעות בשוק אפור בגלל מדיניות הבלתי בנקאית של הבנקים בישראל.

התפתחות של "שוק אפור" מפותח במשק מצביע על קיומה של מערכת כספים מקבילה למערכת הכספים הרשמית.

כלומר, אם מאן דהוא מבקש להלחם ב"הון שחור" עליו בראש וראשונה לשחרר את הנעשה ב"הון הלבן". כי בלי אלטרנטיבות לא ניתן לאכוף את חוקי ההון.

זה מוביל אותנו לבעית הבעיות, מערכת המיסוי. כשכדאי, אזי עושים. אילו לא היה כדאי לא היו מעלימים מס. מערכת המסוי בישראל כל כך מורכבת ומסובכת שהבלתי נמנע מכך הוא להיות בצד החוקי שלה.

הכוונה כאן להסתבכות בנימי נימים של חוקים, תקנות ונהלים אשר גורמים בסופו של דבר לביטול כאלו שהיו חשובים יותר.

מכאן, כולנו "חשים" כי המערכת הכלכלית שלנו "חולה". אולם הרופא האחרון שלה, גרם לה "להתאושש" כביכול.

מה הדבר דומה, למכשיר טלויזיה מקולקל שהחליפו לו את הסוללות בשלט ולא תקנו את התקלה בתוך המכשיר.

שר האוצר, בתוכניתו הכלכלית האחרונה, עשה מה שעושה כל אדם כשיש לו בעיה כלכלית, מוכר נכסים או עושה "מכירת חצר".

אבל הוא לא ידע מה שכל עקרת בית רגילה יודעת. כאשר מוכרים, קודם כל מתפטרים מה"שמטס". כל אותן סמרטוטים וחפצים שלא זקוקים להם. ורק אם הבעיה לא נפתרת מוכרים דברים חשובים יותר.

מה עשה, אותו שר אוצר, מכר את הנכסים הטובים ביותר של המדינה במחירי "מציאה" ונתקע עם ה"שמטס" שאין להם דורש.

לפחות היה מוכר במחיר קמעונאי ולא במחיר סיטונאי. או לחילופין קנית את "בנק פועלים" תקבל גם את "עוף הנגב" במתנה. כך, לפחות היה מתפטר גם מאותם נכסים המכבידים על המשק.

אילו הוא היה מבין גם בכלכלה ולא רק באינטרסים פוליטיים, תוך פזילה לראשות הממשלה, הוא יכל לעשות עבודתו נאמנה יותר.

אילו הוא הבין בכלכלה אנתרופולוגית בכלל לא היה מסתבך בהפיכת המשק הישראלי לעליתיסטי בו רק מספר קבוצות מרוויחות והשאר עובדים אצלם.

אילו היה מבין בפוליטיקה, היה יודע כי יתכן מצב כי אותם קבוצות אינטרסים מייצגות אולי, מתחת לפני השטח קבוצות אינטרסים בינלאומיות.

אילו היה מבין בהיסטוריה, היה יודע כי אחת הבעיות הקיימות בדרום אמריקה זה שליטה של קבוצות אינטרסים בינלאומיות על הכלכלה שלהם.

אבל, נפסיק עם האילו ונציע משהו קונקרטי יותר. אולי מאן דהוא ינסה לראות נכוחה את הדברים.

הדברים למעשה פחות או יותר פשוטים עד להכעיס. ראשית יש לפשט את מערכת המיסוי. להפסיק את כל ההטבות וכל הבונוסים הקימים ולקבוע באופן פשוט.

כולם מצהירים על הכנסה ממנה יופחת 10% מס בלבד. אין טריקים אין סיבוכים ואין הטבות.
הרווחת מיליון ש"ח או אלף ש"ח שלמת 10% נקודה.

היתרון של זה ברור. ראשית לא משתלם להעלים. לא משתלם לחפש נקודות תורפה. לעומת זאת גם עבור המדינה זה ברור. היא יכולה לתכנן מראש כמה כסף יגיע לה בכל שנה נתונה.

הנקודה השניה היא אינוס הבנקים להשקיע בעסקים תוך לקיחת סיכון עם היזמים. הדבר נשנע קצת ילדותי, אך בר ביצוע.

כל בנק בארה"ב, עשוי להעניק ליזם הלוואה מול תוכנית עסקית. הלוואה ללא בטחונות פיזיים היא הפתרון לעידוד המשק.

הלוואה חייבת להיות מול תוכנית עסקית מסודרת וראלית. כאשר ההכנסות ו/או הרווחים של היוזמה משועבדים לבנק להחזר ההלוואה.

במקרה של כשלון היוזמה, הבנק מהווה צד בכשלון. זאת הואיל והבנק בחן את התוכנית העסקית שהוגשה לו. ומכאן הוא אחראי לכסף שהלווה ליזם.

במידה ונעשה את שני הסעיפים הללו, נוכל למצוא עצמנו בשיגשוג כלכלי בלתי רגיל. זאת מאחר ובמדינת ישראל, ישנם אלפי יזמים נסתרים שאין להם כסף ואין להם אופציה לממש את יוזמתם.


אנתרופולוג כלכלי ויועץ ארגוני מתמחה בליווי עסקי,יעוץ ותכנון תיירותי, הכנת תוכניות עסקיות, תכנון ואסטרטגיות עסקיות, תכנון וליווי של תוכניות הבראה ושיקום פיננסי, מערכות מידע שיווקי ומערכות ניהול איזו 9000, שיווק תיירותי, תכנון הדרכה, ימי עיון וקורסים במבחר ארגונים מגדלים שונים ובענפי פעילות מגוון. ייעוץ אסטרטגי, ארגוני וניהולי למפלגות ולגופים פוליטיים.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב