יצוא מוצרי יו''ש לאיחוד אירופי - בעקבות פסק דינו האחרון של בית המשפט האירופי 

לאחרונה (25.2.10) נתן בית המשפט האירופי לצדק את פסק דין בשאלה האם זכאים מוצרים המיוצרים ביו"ש ליהנות מהקלות מכס בהתאם להסכם אזור סחר חופשי עם האיחוד האירופי.

כידוע, ישראל חתומה על הסכמי אזור סחר חופשי עם מספר מדינות בעולם, וביניהן האיחוד האירופי, ארה"ב, קנדה, מקסיקו, ועוד. אחד מהעקרונות המרכזיים של הסכמי אזור סחר חופשי הוא שניתן פטור  ממכס או הקלות מכס למוצרים שמקורם בשטחן של המדינות המתקשרות, ולשם כך כוללים ההסכמים כללים מפורטים הקובעים אימתי ייחשב מוצר ככזה שמקורו בשטחה של המדינה המתקשרת.

אלא שהענין שלפנינו מעורר שאלה קשה הרבה יותר, וכמובן - פוליטית, והיא - מהי הטריטוריה של מדינת ישראל. האם שטחי יו"ש נחשבים ככלולים בטריטוריה של מדינת ישראל, ועל כן מוצרים המיוצרים בהם ייחשבו (בכפוף לעמידה בכללי המקור הספציפיים) כמוצרים שמקורם בישראל או לא.

ענין זה התעורר בהמבורג שבגרמניה בשנת 2002, לאחר שחברת בריטה ייבאה מוצרים מתוצרת חברת סודה קלאב בצירוף מסמך (הצהרת חשבונית) המצהיר שמקור הטובין הינו בישראל בהתאם להוראות הסכם הסחר עם האיחוד האירופי. בית המכס של המבורג קיבל זמנית את עמדת בריטה, אך פנה למכס הישראלי על מנת לברר האם המוצרים מיוצרים בגבולות הקו הירוק או שמא ביו"ש. המכס הישראלי נתן תשובה חלקית, לפיה המוצרים מיוצרים בשטח שבאחריות המכס הישראלי, ואולם בית המכס של המבורג לא הירפה ודרש תשובה מפורטת לשאלתו, שאלה שלא נענתה על ידי המכס הישראלי.

בעקבות חוסר המענה, ביטל בית המכס של המבורג את הקלת המכס, ודרש מחברת בריטה לשלם את הפרשי המכסים. חברת בריטה ערערה על כך לבית המכס בהמבורג, אשר מצידו הפנה את השאלות העקרוניות לבית המשפט האירופי לצדק.

חשוב לציין בנקודה זו כי במקביל לקיומו של הסכם אזור חופשי עם ישראל, קיים הסכם בין האיחוד האירופי לבין אש"פ, לפיו מוצרים המיוצרים בשטחי הגדה המערבית ורצועת עזה ייהנו מהקלת מכס בענין הכניסה לאיחוד האירופי. בהתאם לכך, נשאל בית המשפט האירופי האם ראויים מוצרי סודה קלאב ליהנות מהקלת המכס, שהרי ממה נפשך - או שהקלת המכס מגיעה להם מכח ההסכם עם ישראל או מכל ההסכם עם אש"פ. עוד נשאל בית המשפט האירופי האם רשאי בית המכס של המבורג לפסול באופן חד צדדי את מעמד המקור מבלי לכנס את הועדה המשותפת שהוקמה על פי הסכם הסחר.

למותר לציין כי שאלת הטריטוריה ומעמדם של שטחי יו"ש הינה שאלה פוליטית בעליל, אשר עמדת האיחוד האירופי לגביו - ידועה. בית המשפט האירופי פסק כי הואיל ושטחי יו"ש - הגדה המערבית -  מכוסים במסגרת ההסכם עם אש"פ, כי אז לא יכולה להינתן הצהרת מקור מכוח ההסכם שבין ישראל לאיחוד האירופי, אלא רק מכוח ההסכם שבין אש"פ לאיחוד האירופי, דבר שלא נעשה בענייננו. כמו בן, פסק בית המשפט, כי ענין פרשנות ההסכם - מה נכלל בטריטוריה של מדינת ישראל - אינו בתחום טיפולה של הועדה המשותפת.

את פסק הדין הזה ניתן לפרש ולנתח מזוויות רבות, אשר לא זה המקום לדון בהן. ואולם, ראוי להרחיב את הדיבור על שתי נקודות:

האחת - בית המשפט התעלם מההסכם שבין ישראל לאש"פ בענין חלוקת האחריות בשטחי יו"ש - הגדה המערבית, שהרי אילו רצה היה יכול לומר שבכל הנוגע לאתרים שתחת שליטה ישראלית על פי ההסכם עם אש"פ - לגביהם הצהרה בענין המקור, מכח ההסכם עם ישראל או עם אש"פ, תספיק.

השניה - מדינת ישראל נערכה זה מכבר לתוצאות פסק דין זה, וכבר בשנת 2004 הגיעה להסדר עם האיחוד האירופי בענין מוצרי היישובים ביו"ש. מצד אחד, מבחינה מדינית - פוליטית, מדינת ישראל לא יכלה להימנע מלהמשיך ולהצהיר כי המפעלים הנמצאים ביו"ש נמצאים תחת פיקוחה, שכן זהו המצב  האמיתי, ולמתן הצהרה אחרת עלולות להיות השלכות מדיניות משמעותיות. מצד שני, מדינת ישראל הבינה כי מוטלת עליה חובה לפטור את המצב, על מנת למנוע הכבדות על כלל היצוא הישראלי לאירופה. לפיכך הגיעה מדינת ישראל להבנה עם האיחוד האירופי בדבר עניינים טכניים, ולפיהם בכל תעודת יורו - 1 או הצהרת חשבונית המוצאים על ידי יצואן ישראלי יצוין שם העיר או הישוב או אזור התעשייה ומספר המיקוד שבו רכשו הטובין יש לציין את מעמד המקור. על פי הסדר זה, המכס הישראלי והיצואנים ימשיכו להוציא תעודות מקור גם כאשר הטובין מיוצרים ביו"ש, ואולם לרשויות המכס של האיחוד האירופי יתאפשר בנקל לדעת, בהתאם למיקוד של מקום הייצור, האם מדובר בייצור בשטחי הקו הירוק או שמא מעבר לו. בהתאם להסדר זה, יצואנים ישראליים שבקו הירוק ייהנו מהמשך המצב הרגיל על פי ההסכם, ללא שינוי, ורק בנוגע ליצואנים שמעבר לקו הירוק ימנע האיחוד האירופי את הקלת המכס. העתק הנוהל שהוצא בענין זה מופיע באתר רשות המכס,

כאן:  http://ozar.mof.gov.il/customs/yetsu.htm#100105