הזכות לבחור - מי זכאי לבחור במדינת ישראל?
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

הזכות לבחור - מי זכאי לבחור במדינת ישראל? 

מילים במאמר: 943   [ נצפה 4477 פעמים ]

 
 
הנושא: הזכות לבחור - מי זכאי לבחור במדינת ישראל?
מבוא:
הזכות לבחור והזכות להיבחר עומדות , ללא ספק, בבסיסה של הדמוקרטיה המערבית. השתתפות בבחירת הגופים אשר בידם הסמכות לקבוע את דפוס חייו של הפרט או להשפיע עליו השפעה ניכרת היא אחת מזכויות היסוד של האזרח בשיטה הדמוקרטית. קיום סדיר של בחירות פתוחות וחופשיות הינו התנאי הבסיסי אשר בלעדיו, לפי תפיסתנו, אין משטר כלשהו רשאי לכנות עצמו דמוקרטיה.

סעיף 5 לחוק-יסוד: הכנסת קובע- "הזכות לבחור": כל אזרח ישראלי בן שמונה עשרה שנה ומעלה זכאי לבחור לכנסת, אם בית משפט לא שלל ממנו זכות זו על פי חוק: חוק הבחירות יקבע את המועד שבו ייחשב אדם בן שמונה עשרה שנה לעניין השימוש בזכות הבחירה לכנסת."

בעת כתיבת שורות אלה טרם חוקקו הוראות חוק לפיהן ניתן לשלול זכות בחירה, אולם קיימים, לפי חוק היסוד, שני תנאים בסיסיים הכרחיים לקיום זכות זו, והם: כשרות גיל ואזרחות. יחד עם זאת נקבעו בחוק הבחירות לכנסת תנאים נוספים, הנובעים מדרישות מנהליות: רישום במרשם התושבים ושימוש בתעודת זהות לצורך ההצבעה.
זכות הבחירה הינה כה בסיסית בשיטתנו, עד כי אנו מסופקים באם רצוי לשלול אותה בפועל, מטעמים של נוחיות מנהלית.
הכנסת, למשל, העניקה את אפשרות הבחירה לעצירים ואסירים. "אפשרות" ולא זכות, כיוון שזכותם לבחור מעולם לא נשללה מהם.

אחד הניסיונות לשלול את הזכות לבחור מאזרח ישראלי שמלאו לו שמונה עשרה שנה היה בבג"צ 2757/96 הילה אלראי נ' שר הפנים, פ"ד נ (2) 18שניתן ביום 02.06.1996:
עובדות וטענות מפסק הדין:
המשיב מס' 2, שהוא יגאל עמיר הורשע ברצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. בשל כך מבקשת הילה אלראי, שהיא העותרת, לשלול ממנו את אזרחותו ואת הזכות להשתתף בבחירות לכנסת ולראש הממשלה. לדעת העותרת, עשה יגאל עמיר מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל עד כדי כך שיש להוציאו מקהל ישראל. המשיב מס' 1, שהוא שר הפנים סירב לבטל את אזרחותו של יגאל עמיר. ומכאן העתירה.
לטענת העותרת, לוקה החלטתו של שר הפנים בחוסר סבירות קיצוני, שכן אין לאפשר לרוצח ראש הממשלה לשאת אזרחות ישראלית. עוד טענה העותרת כי על בית המשפט לעשות שימוש בסעיף 5 לחוק יסוד: הכנסת, ולשלול את זכות הבחירה של יגאל עמיר.
בדיון ישבו הנשיא א' ברק והשופטים מ' חשין וי' זמיר. פסק הדין ניתן ע"י השופט זמיר והתקבל פה אחד.
בג"צ פסק-
א.
הבסיס המשפטי לשלילת האזרחות מעוגן בחוק האזרחות, תשי"ב- 1952. ס"ח 11(ב)
1. חוק זה המפקיד את הסמכות לשלול אזרחות בידי שר הפנים, קובע בס' 11(ב) - כי שר הפנים רשאי לבטל את אזרחותו הישראלית של אדם אשר עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל.
2. יש נסיבות, שבהן שיקול דעת המוקנה לרשות מנהלית הופך חובה. בנסיבות כאלה אומר בית המשפט לעתים, כי "רשאי" משמעו "חייב".
3. הרשות המנהלית צריכה להפעיל את שיקול הדעת שלה ולבחון את האפשרויות הפתוחות לפניה לאור הנסיבות המיוחדות של המקרה. אולם אפשר שבחינת האפשרויות, ע"י הרשות המנהלית או ע"י בית המשפט, תוביל למסקנה כי אפשרויות שונות פסולות בשל טעם זה או אחר, כגון שיקולים זרים או חוסר סבירות. אם המסקנה היא כי שיקול דעת המופעל באופן ענייני וסביר מוביל בהכרח להחלטה אחת ויחידה, רק אז יאמר בית המשפט, כי לפי הדין, הרשות המנהלית חייבת לקבל החלטה זו.
4. עצם העובדה שאדם עשה מעשה של הפרת אמונים אינה מטילה על שר הפנים חובה לבטל את אזרחותו של אותו אדם: מעשה של הפרת אמונים הוא רק תנאי להפעלת הסמכות. אם מתקיים תנאי זה, ורק אם מתקיים התנאי, ניתן להפעיל את הסמכות. משמע, נדרש מעשה של הפרת אמונים כדי ששר הפנים יהיה רשאי להחליט, לפי שיקול דעתו, אם לבטל את האזרחות.
ב.
1. האזרחות היא זכות יסוד. אף כי האזרחות לא זכתה למקום של כבוד בחוק יסוד, היא נמנית עם זכויות היסוד, בין היתר משום שהיא היסוד לזכות הבחירה לכנסת, שממנה צומחת הדמוקרטיה.
2. החובה היא על רשות מנהלית להימנע מפגיעה בזכות יסוד, והאזרחות בכלל זה, אלא לתכלית ראויה ובמידה ראויה: קל וחומר בשלילת אזרחות, להבדיל מפגיעה אחרת, ומתחתיו בשלילת אזרחות העושה אדם שיש לו אזרחות מלידה לחסר כל אזרחות.
3. לכן, ביטול אזרחותו של יגאל עמיר מוסיף עוד דרך לאחת הדרכים הרבות שבהן כבר הובעה ההסתייגות החברתית מן הרצח. אולם שר הפנים החליט כי בנסיבות המקרה אין בכך כדי להצדיק שלילה של זכות יסוד, גם אם היא זכותו של רוצח. אין זה בשל כבודו של הרוצח, אלא בשל כבודה של הזכות.
4. החוק מסמיך את שר הפנים ולא את בית המשפט, לשקול אם האינטרס הציבורי מצדיק ביטול האזרחות במקרה זה או אחר. שר הפנים היה רשאי להחליט את אשר החליט. בית המשפט אמור רק לברר אם החלטתו לוקה בחוסר סבירות קיצוני.

לכן, העותרת, שהנטל עליה לצרף הוכחה לטענה, לא הצליחה להוכיח, כלל ועיקר כי החלטתו של שר הפנים לוקה בחוסר סבירות קיצוני.
ג.
1. אין יסוד לטענת העותרת, שלפיה ס' - 5 לחוק יסוד: הכנסת מקנה לבית המשפט סמכות לשלול מאזרח את הזכות לבחור לכנסת. סעיף זה אומר, כי ניתן לשלול את זכות הבחירה "על פי חוק", ועד כה לא נחקק חוק לעניין זה.
2. אילו התכוון המחוקק להסתפק בסעיף 5 הנ"ל כמקור לשלילת הזכות, לא היה צריך להוסיף באותו סעיף כי שלילת הזכות תיעשה "על פי חוק".
3. הזכות לבחור, כמו הזכות להיבחר, היא זכות יסוד. זו וזו הן תשתית הדמוקרטיה. לפי כך יש להקפיד מאד בכל חברה דמוקרטית שלא לפגוע בזכות לבחור, אלא בנסיבות קיצוניות שנקבעו בחוק בצורה ברורה. אין זה מתקבל על הדעת, כי הסמכות לשלול את הזכות לבחור תוקנה לבית המשפט באופן סתמי, כבדרך אגב, בלי לציין איזהו בית המשפט המוסמך לכך, מי רשאי לפנות לבית המשפט בעניין זה, באיזו דרך יש לפנות ומה הן העילות לשלילת הזכות. הפירוש המוצע מטעם העותרת לסעיף 5 הנ"ל אינו מתיישב עם יחס הכבוד הראוי לזכות הבחירה.
4. מעולם לא התיימר בית משפט- ואפילו לא התבקש- לשלול את זכות הבחירה.

הדעה המקובלת היא, שזכות הבחירה מותנית כיום , כפי שנקבע בחוק היסוד הם רק: אזרחות ישראלית וגיל שמונה עשרה. מכאן שהעתירה, ככל שהיא מבקשת שבית המשפט ישלול את זכות הבחירה, מופרכת לחלוטין.
הכותב: עוה"ד בן יצחק שון, בעל משרד לעריכת דין.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב