אמרה לך שאתה חמוד? אולי זה לא אבוד לך 

תופעת הגבר ה"חמוד"  מוכרת לגברים רווקים רבים בדרך כלל מהצד ההפוך שלה: אם נשים אומרות עליך תמיד שאתה חמוד - משימת מציאת הזוגיות אצלך תהיה מפרכת ומייאשת עוד יותר מאשר כרגיל.

הקושי בלהיות חמוד - היא שהתכונה הזו מקטלגת את הגבר מיד בתור לא מסוכן, ידידותי ושוחר טוב - בדיוק הגבר שהרבה נשים מחפשות כדי לאייש את עמדת "הידיד הטוב" שלהן.

ואכן, חמודים רבים מוצאים את עצמם פעם אחר פעם בסיומו של דייט, מול נאום שהופך "פזמון חוזר": "אני אשמח אם נשאר ידידים, אבל זה לא ילך ביננו"....

החמוד יהיה שם תמיד, בקצה השני של הטלפון, מוכן להקשיב, להכיל, ולתמוך בהן בסבלנות וידידות, כשהן מספרות על התלאות הרומנטיות האחרונות שלהן עם הגברים הבלתי חמודים שאליהם הן תמיד נמשכות.

כמו תמיד, אפשר למצוא הסברים אבולוציונים משכנעים לתופעה הזו, שפוגעת בהרבה גברים צעירים: ברגע שאשה הגדירה אותך כ"חמוד" - קטנים סיכוייך להיבחר על ידה לאייש את עמדת הצייד ושומר המערה שלה. החמוד מזכיר לה תינוקות, גורים וחסרי ישע אחרים - וזה ממש ממש לא גברי. היא תשמח אם יהיה חמוד בסביבה כדי לדבר איתו, אבל תעדיף את המאצ'ו המסוקס, המחוספס והלא עדין בעליל כדי להיות אב לילדיה.

"תסביך החמוד" תוקע בחורים טובים בעמדת "הידיד הטוב" ומקשה עליהם למצוא זוגיות. הקושי הזה יכול ללוות אנשים חמש עשרה או עשרים שנה ולעשות את החיים מאד קשים סביב גיל שלושים.

אבל בכל זאת יש בשורה טובה: רבים מה"חמודים" שסבלו מאד בשנות העשרים והשלושים הראשונות מגלים שהחסרון הופך ליתרון עצום לקראת המחצית השניה של שנות השלושים ולקראת גיל ארבעים: פתאום ה"בייבי פייס", שמעוטרים עכשיו קצת אפור בצדדים או קמטי גיל חינניים בעיניים, מעבירים מסר של גבר שאפשר לסמוך. פתאום הנשים, שהסכימו קודם להסתכל על הגברים הללו רק כידידים לא מסוכנים, מביטות עליהם עכשיו כעל גברים נחשקים - בדיוק הסוג שהיו רוצות להכיר ולמצוא לידם בלילות, ובעיקר בבקרים שאחר כך.

אורי (שם בדוי) מספר על שינוי כזה שהתרחש בחייו: "כשהתחתנתי הייתי בן 22. אשתי היתה החברה הראשונה שלי והייתי בטוח שהיא האשה האחרונה בעולם ששמה לב אלי. הייתי הבחור הנחמד, המנומס, שתמיד נמצא - אבל אף פעם לא תופס את עמדת "מסמר הערב". לא ידעתי לצחוק מספיק או להיות קולני. הייתי מחונך ונעים, ולכן תמיד קיבלו אותי לחבורה, אבל אף פעם לא הרגשתי שאני באמת חשוב.

לא היה לי אומץ לצאת עם בנות בכלל, אבל בפעמים המעטות שכן יצאתי שמעתי, פעם אחר פעם, שאני "חמוד". התחלתי להבין שזה שם קוד כזה של בנות. עם חמוד לא הולכים לחופה. לכן, כשאחת הבנות הסכימה לצאת איתי והמשיכה - לא באמת שאלתי אם אנחנו מתאימים או לא. שמחתי שהתמזל מזלי למצוא לי בכל זאת אשה.

במשך הזמן התקדמתי מאד בלימודים ובעבודה. מסתבר שמאחורי המונח "חמוד" מסתתרות עוד מילים, שעשו לי את הקריירה: אמין, שאפשר לסמוך עליו, שתמיד נמצא שם. בתחום שלי מי שמצליח הוא רק מי שמעורר אמון ולא עושה הרבה רעש וצלצולים - ואלה בדיוק התכונות שלי ממילא.

עם הזמן, ההצלחה בעבודה העלתה את הבטחון העצמי שלי. יותר ויותר אנשים מבקשים לעבוד איתי. אני נחשב מקצוען ומצליח. העזתי לעזוב את החברה הגדולה שעבדתי בה ולהפוך ליועץ עצמאי בתחום - וההצלחה ממשיכה ואפילו מתגברת. אנשים אוהבים לעבוד איתי.

בשנים האחרונות התחלתי לשים לב לשינוי משמעותי בהתיחסות של נשים כלפי. יותר מחייכות, מצחקקות, ומפלרטטות איתי - דברים שלא קרו אף פעם בחיי. בהתחלה לא ייחסתי לזה חשיבות - אבל עם הזמן הבנתי פתאום שכנראה בגיל ארבעים להיות "חמוד" זה כבר נכס.

בחודשים האחרונים מתרוצצות בי שאלות לגבי הנישואים שלי. האם אני ואשתי מתאימים בכלל? אולי עשיתי טעות? אולי מה שהתאים בעבר כבר לא מתאים היום? לפעמים יש לי הרהורי חרטה. אבל עכשיו כבר מאוחר מדי. אני לא מאלה שיתגרשו, אז כנראה שפספסתי את הרכבת".