ראש היהודי, בניגוד לפתגם המפורסם, לא ממציא לנו פטנטים. הראש היהודי ממציא המצאות, שהן לעיתים כן ולעיתים לא כשירות פטנט.
בניגוד למובנה היומיומי של המילה "פטנט" השגורה בפי כולנו, יש למונח זה גם משמעות אחרת - משמעות משפטית. פטנט, במובנו המשפטי, הינו זכות בלעדית על המצאה לזמן קצוב. לעיתים מתייחסים אליה כאל מתן מונופול על ההמצאה. בלשון חוק הפטנטים מדובר ב"אמצאה", וכך אכנה אותה גם אני. חשוב לציין שהזכות הבלעדית הינה זכות למנוע מאחרים לעשות שימוש באמצאה, והיא לא בהכרח מעניקה לבעל הפטנט את הזכות להשתמש באמצאה שלו, כפי שהמונח "מונופול" עשוי לרמוז. יתכן, כפי שקורה ברובם המוחלט של המקרים, שהאמצאה הינה שיפור של אמצאה קיימת. למשל כיסא עם משענת מהווה אמצאה המשפרת לפחות אמצאה קודמת אחת – כיסא. במקרה כזה, יתכן ופטנט על האמצאה הקודמת ימנע מהממציא להשתמש בשיפור אותו הוא המציא ללא הסכמת בעל הפטנט הקודם. יתכנו גם מצבים בהם חוקים אחרים מונעים את השימוש באמצאה, למשל כאשר מדובר באמצאה בעלת אופי ביטחוני-צבאי או כאשר ישנה דרישת אישור של גוף רגולטורי, כמו במקרה של תרופה חדשה.
כך או כך, בפני הממציא סלולה הדרך להגיש בקשה לרישום פטנט, או בקצרה - בקשה לפטנט, גם מבלי שקיבל את הסכמתם של בעלי פטנטים קודמים, ואף ללא שנתן את דעתו לשיקולים נזיקיים או אחרים של האמצאה. כך למשל, משדר חדש עשוי להיות כשיר לרישום כפטנט, אף אם הוא מסוכן לבריאות הסובבים אותו. פועל יוצא של פטנט כזה יהיה בלעדיות של בעל הפטנט על המשדר, אף אם משדר זה אינו שימושי במיוחד נוכח מסוכנותו.
הפטנט, כמו כל זכות קניינית אחרת, הינה זכות טריטוריאלית המוגבלת לתחומי המדינה שהעניקה אותו. כיוון שכך, נהוג להגיש מספר בקשות פטנט מקבילות בגין אותה המצאה במדינות שונות, בהתאם לשוק שבו צפויה האמצאה להיות ממוסחרת או בהתאם למקום הייצור של המוצר. חשוב להדגיש, כי על אף שקיים מנגנון המאפשר הגשה של בקשה בינלואמית (בקשת PCT), לא קיימת זכות פטנט בינלאומית. למעשה, הבקשה הבינלאומית מאפשרת הגשה של בקשות פטנט לאומית (כלומר, במדינות מסוימות) מכוחה, ויתרונה הוא בדחיית מועד בו על מבקש הפטנט להגיש את בקשתו בכל מדינה בה הוא מעוניין לקבל פטנט.
כיוון שפטנט מוענק על ידי כל מדינה על פי חוקיה שלה, דיני הפטנטים משתנים ממדינה למדינה. עם זאת, ישנם סטנדרטים אחידים בין הדינים השונים. בכלליות, פטנט מוענק לגבי המצאה שעומדת בשני קריטריונים: חדשנות והתקדמות המצאתית. בעיקרם, דרישות אלו מבטיחות שמדובר בהמצאה חדשה שלא היתה קיימת קודם לכן ושבכדי להגיע אליה היה על הממציא לקדם את הטכנולוגיה - ולו בטיפה - מעבר למה שהיה ידוע קודם לכן.
בכל טריטוריה, ישנו גוף שונה הבוחן האם המצאה היא כשירת פטנט. כך למשל, בארצות הברית ישנו את משרד הפטנטים וסימני המסחר האמריקאי, באירופה מדובר בגוף בשם משרד הפטנטים האירופאי, ובישראל מדובר ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר.
מאמר זה מתבסס על פוסט שהתפרסם בפיטפוטנטים: מפטנטים על פטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר ושאר קניין רוחני. הכותב הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים.
האמור אינו מהווה עצה משפטית. אין להסתמך על האמור לשום צורך שהוא. אין לייחס את האמור לעיל למשרד גלסברג אפלבאום ושות' או ללקוחותיו. האמור הינו דעתו האישית של הכותב בעת כתיבת דברים אלו.
