מתגרשים יקרים, האם אתם צריכים עורך דין? 

מתגרשים יקרים, האם אתם צריכים עורך דין?

או: הדמוקרטיזציה של המקצועות

פעם עורך דין היה מלך.

פעם, ואני מתכוונת לפני עידן האינטרנט, היו גילדות מקצועיות חזקות ומבוססות, וכל גילדה קנתה לה הגמוניה בתחומה.

המטרה העיקרית והעיסוק החשוב ביותר של הגילדה היו לשמר את עצמה.

לפיכך, היא הסתירה את הידע המקצועי שהצטבר בין חבריה, היא דרשה תקופות הכשרה ארוכות ומפרכות כדי להכנס לשורותיה, היא ייצרה את החובה לקבל רשיון לעסוק במקצוע, ובקצה של הלקוח - היא חלקה מעט ככל הניתן מן הידע ודרשה עבורו תשלום גבוה.

כך היא מנעה תחרות, והעלתה מחירים.

דוגמא מצוינת: לשכות עורכי הדין בכל העולם, הקיימות מזה מאות רבות של שנים.

אצל עורכי הדין (ובעוונותיי, אני נמנית על שורותיהם), חייבים ללמוד במשך שנים, חייבים התמחות, אי אפשר לעסוק במקצוע בלי רישיון, וכשהם מתחילים לעבוד, הם מוכרים את המידע במשורה וביוקר, ואפילו מייצרים טקסים ושפה קשה להבנה (לטינית!) כדי שפשוטי העם (שזה כל מי שאינו עורכדין) לא יבינו.

אז רס איפסה לוקיטור על כולכם!

שבעברית  זה "הדבר מדבר בעד עצמו", תיאוריה ממש פשוטה מדיני הנזיקין שבחרתי בתור דוגמא כי המשמעות שלה היא: זה אומר מה שזה אומר. וואלה.

עורך הדין נזרק מהמדרגות

ואז בא האינטרנט.

וואו, חברים, קשה אפילו להסביר מה הוא עשה לכל הגילדות הישנות. 

איזה תהליך מופלא, משמח, מעודד ומחזק, מגוון ומפרה!

את מי? אותנו. העם.   

דמוקרטיזציה של המקצועות.

פת-אום, נפתח המידע בפני כולם.

והחל להצטבר בכמויות דמיוניות.

ונעשה נגיש לכולם.

וכשהוא נהיה נגיש ברשת, הוא גם נהיה נגיש למי שקשה לא עם המחשב, בספרים.

מכירים ספרי עשה זאת בעצמך?

רק לידיעתכם, זו הקטגוריה הכי גדולה בכל חנות ספרים בארה"ב.

אז בפועל, פתיחת המידע לכולם היה מאורע חשוב לפחות כמו המצאת החשמל או הגלולה!

תהליך מהפכני בתולדות המין האנושי.

למה? כי כאשר המידע המקצועי נגיש לכל אדם שיודע לקרוא ספר (ולגגל), קורה תהליך מופלא: כל אדם יכול לקחת אחריות על עצמו, לאסוף לעצמו את המידע הנחוץ לו ולעשות בו שימוש לבד.

או שהוא יכול ללכת לבעלי מקצוע חדשים שנולדו, שלא שייכים לגילדה (ועל זה תיכף ארחיב).

כי מה מסתבר? שהגילדות לא החזיקו מי-יודע-מה ידע מסובך, וכל אדם משכיל מן השורה ("אממ"ש"), אחד כזה שכולה גמר בצפר תיכון, יכול להבין לבד! 

אז אממ"ש יכול להסתדר בעצמו, בלי להזדקק למומחה שימכור לו מידע עאלק-סודי בהרבה כסף, ובסוף גם ישאיר אותו בור ונזקק לשירותים האלה בפעם הבאה. חאלאס!  

ומה קורה כשהציפייה הטבעית של אממ"ש שלנו היא לחפש ולמצוא בעצמו ולפתור את בעייתו לבד?

קורים כמה דברים:

מסתדרים בלי עורך דין. מסתדרים בלי פסיכולוג.

ההגמוניה שהחזיקה עד כה בידע מפסיקה להחזיק בו באופן בלעדי. פרטים מן ההגמוניה (יה בוגדים!) מוציאים החוצה את המידע, בספרים ובאינטרנט כמובן, ומאותו רגע שהידע עזב את הבניין המפואר - הוא שייך לכווווווולם!

למשל, עורך דין הראשון שהוציא ספר על איך לערוך חוזה לבד גזל פרנסה מעורכי דין רבים, אבל היטיב עם ההמונים. כי מאותו רגע רבים מחבריו עורכי הדין התחילו גם הם למכור את הידע. מה, הם פרייארים?

ואז, אממ"ש שלנו, שצריך קבלן שיפוצים בשביל להוסיף יחידת דיור לבנו הסטודנט, מוריד מהרשת חוזה, עושה תיקונים ומחתים את הקבלן.

 (הקבלן נזעם, יש לומר, כי ממתי הלקוחות שלו לוקחים עורכדין בשביל שיפוץ? זה חדש לו, נעבעך, אבל הוא יתרגל אם הוא רוצה לעבוד. כי עכשיו פתאום לכל הלקוחות יש חוזה).

והנה, אממ"ש שלנו לבד למד להגן על עצמו מפני רמאים! קסם!

או למשל, פסיכולוג אחד מוציא ספר איך להתמודד עם דכאון שאחרי הגירושין. אמנם, הוא מעלה את חמתה של אגודת הפסיכולוגים, אבל אחרי חצי שנה כבר יש עוד ארבעה ספרים בשוק ומאתיים מאמרים ברשת.

ופתאום, אממ"ש, שמתאושש מזה שאשתו שברחה עם הקבלן שיפוצים (מה הוא היה צריך את היחידת דיור, הבן ממילא שכר דירה בתל אביב), רואה שזה לא כזה מסובך להבין גם את תחום הגירושין, ולא ממש צריך פסיכולוג כדי לפתור בעיות רגשיות לבד.

 (אני כמובן לא מדברת על פסיכוזות ומחלות נפש מסובכות, אבל עם אלה ממילא לא הולכים לפסיכולוג, אלא לפסיכיאטר שהוא רופא ורושם תרופות.)

יודעים איך מתגרשים בארה"ב?

מכירים את הסדרה האמריקאית למטומטמים " For Dummies"?

בסדרה הזו תוכלו לקנות ספר שילמד אתכם לעשות כל דבר לבד: גידול תרנגולות למטומטמים (נשבעת!), סחר במט"ח למטומטמים, וגם, והנה החלק היפה: פסיכולוגיה למטומטמים, פסיכולוגיה חיובית למטומטמים, ויש גם גירושין למטומטמים - שני ספרים.

והספרים נמכרים כמו לחמניות ביום הראשון אחרי פסח כי המידע שבהם מרוכז, מתומצת, בהיר, שווה לכל נפש אממ"שית.

מה עוד קורה מביטול ההגמוניות?

לא תודה, אני לא צריך את המקצוע הזה

כן, ביטול מקצועות מסויימים. מהיום - כולם רשאים ויכולים לעשות איזה שימוש שמתחשק להם במידע. זוכרים שפעם, כדי להכין כרטיס ביקור היינו צריכים ללכת לגרפיקאי? היום עושים את זה לבד באינטרנט בעשר דקות.

אישית, אני חושבת שפסיכולוגיה הוא מקצוע שיתמעט וילך; יהיו מאמנים, תרפיסטים ופסיכיאטרים.

והפסיכולוגים יראו שאנשים מסתדרים לבד, ושאין עבודה, ופחות ילכו ללמוד במסלול המפרך הזה, ואז זהו, די, קפוט. והם ישנו את המקצוע שלהם עד שהוא לא יהיה דומה לשום דבר שאנחנו מכירים היום, שזה אותו דבר בעצם.

ואז נוצרים מקצועות חדשים

בשלב הזה נוצרים מקצועות חדשים בלי גילדה שתלטנית ובלי רגולציה של המחוקק (אל תתערב, אומרים כל האממ"שים יחד, לא רוצים אותך!).

הם נכנסים ותופסים את מקומם של אנשי הגילדות בחלק מן העשייה שלהם, ולאט לאט תופסים את המקום.

למשל, מאמנים ומגשרים (אצלם יש כל כך מעט רגולציה שזה כמעט לא נחשב) תופסים את המקום של עורכי דין ופסיכולוגים בתחום הגירושין.

רק כוחות השוק מכתיבים מה טוב ומה לא, מה עובד ומה לא. ולכל אחד מותר להשתתף במשחק.

קחו לדוגמא את המאמן- המגשר

אממ"ש שלנו התגרש, זוכרים? יש לו כוח היום ללכת לפסיכולוג, לשכב לו שלוש שנים על הספה, לדבר על הילדות המוקדמת, ולהבין למה אשתו עזבה אותו והוא בדכאון? ממש לא.

הוא רוצה תהליך קצר, ממוקד, מביא לעשייה, מוציא אותו מהדכאון ומעמיד אותו על הרגליים. וגם הוא רוצה לדעת איך לא להכשל בנישואין הבאים, כי הוא איש של נשים ויש לו כבר מחזרות לא רעות בכלל.

אז הנה, אממ"ש התגרש עם מגשר, התאמן עם מאמן, קיצר את התהליך בחצי לפחות, וחסך לעצמו חצי מהכסף, לפחות, והאנשים שעזרו לו אינם חלק מהגילדה. הם לימדו אותו דברים חדשים. כלים לחיים. כלי משא ומתן, כלי ניהול עצמי, המון כלים.

אממ"ש מרגיש כמו חדש.    

כל זה לא היה אפשרי בלי האינטרנט.  

יודעים מה עוד קרה? 

אני לא רוצה מלחמות

עם הצטברות המידע והידע ועם התגמשות המערכות, כולנו נעשים חכמים יותר, בעלי כוח רב יותר להשפיע על חיינו, ללמוד דברים חדשים, ולרכוש מיומנויות חדשות בתחומים רבים כחול על שפת הים.

לכן, אנחנו מפחדים פחות, ולכן יותר פנויים רגשית להתנהל בלי מלחמות.

מלחמות מנהלים מפחד. קפיש?

ואז, מה קורה אז?

המקצועות של העולם החדש

אממ"שינק'ה שלנו עושה הסבה מקצועית ומצטרף אל העולם החדש כי הוא כל כך התלהב מהדמוקרטיזציה של המקצועות.

אממ"ש יודע, שהמשאב היחיד שעל כדור הארץ שלא רק שהוא לא מתכלה אלא רק מתרבה והולך, הוא רעיונות.

וגם לו, כמו להמון אנשים אחרים, אממ"שים גם הם, יש רעיונות.

והוא עושה שימוש במידע מכל המקצועות הרלבנטיים שהוא מכיר, ומתחיל משהו חדש ומלהיב. והוא יוצר לעצמו כלים משולבים ושימושיים לכל אפליקציה שבעולם שעולה בדעתו, בלי קשר למקור הכלי, כי הוא לא רואה את הגבולות בין המקצועות.

 (ובכל אופן, את העבודה הישנה שלו, פקיד במשרד הפנים, הוא שנא).

קוראים לזה מולטי-דיסציפלינריות.

אתם לא מאמינים איזה מקצועות מגניבים נוצרו בעולם: למשל, כלכלה ביהביוריסטית (תגגלו את דן אריאלי) שמשלב כלכלה עם פסיכולוגיה ועם כלי בדיקה מדעיים לגמרי.

ומה קורה אז?

אני מתחזק מהמשבר

הכוח שהחדש של אממ"ש, זה שנלקח מהגילדות, מיושם למטרות חדשות. המון.

כמו:

   - התחזקות תחושת השליטה בחיים של כל אממ"ש.

   - חיזוק האמונה האישית בעצמי וביכולות שלי.

   - התאגדות ספונטנית של אממ"שים למטרות חיוביות (כמו וועד הנחמדות של חברנו כאן בקפה, תומר).

   - גיוס יכולות אישיות גבוהות לפתרון בעיות חברתיות.

   - יצירת תחומי ידע חדשים שמציעים פתרונות לבעיות בלתי פתורות עד כה.

   - העצמה אישית וחברתית .

  - ועוד ועוד ועוד, הרשימה אינסופית.

לא מדהים?

רק תארו לכם אילו אפשרויות מדהימות עוד לא גילינו!

מיכל בראון

בית ועוד בית