לקוראים היקרים שלום רב
להזכירכם, בפעם הקודמת סיפרתי לכם על ויכוח שניהלתי עד אור הבוקר עם רבנים מפורסמים בעיר מונסי שבמדינת ניו יורק, בנוכחות תלמידיהם ובנוכחות קהל צופים, בו ייצגתי אני את הצד הנוצרי. הויכוח אשר היה להפתעתי קשה במיוחד עבורי, הותיר בי צלקות ורשמים עזים. חשתי פצוע וחבול מעוצמת השאלות הנוקבות אותם שמעתי לראשונה מאת גיסי ומהרבנים אשר נכחו שם. חזרתי למחרת בטיסה לפלורידה, כאשר באמתחתי הרבה מאוד שאלות נוקבות על יסודות הנצרות ועל פרשנותה לתנ"ך, אשר עליהם לא ידעתי אפילו כיצד להתחיל לענות. אולם, בקרבי הייתי שקט ואף סמוך ובטוח כי במפגשים הקבועים אשר היו לי עם חבורת הכמרים בימי ראשון במלון הווארד גו'נסון, אני כבר אמצא את הפתרונות לכל שאלותיי. אכן, הורשתי לשאול במידת האפשר בכל פעם מספר שאלות מאותם אשר הציקו לי וכך הקלטתי באמצעות מכשיר הקלטה את התשובות אותם הציעו בפניי. לעיתים גרמו שאלותיי לדיון מתמשך, אשר בסופם העלו תשובות מתחמקות, או לא מספקות ולעיתים קרובות אף העלו "חרס בידם". במשך אותה השנה הקרובה נכנסתי למחקר אינטנסיבי וברמה גבוהה קשרתי קשרים עם כמרים ובישופים לשעבר,. אשר התגיירו וחיים בירושלים. עם נזירה פרנסיסקנית לשעבר המתגוררת בעיר צפת לאחר שהתגיירה וחיה את חייה כיהודיה חרדית עם עשרה ילדים.
עם כומר גרמני מהעיר המבורג אשר עזב את הנהגת הכנסייה, התגייר והפך לחסיד ירושלמי המסתובב בחוצות ירושלים עם הלבוש החסידי המסורתי ועם השטריימל על ראשו. קראתי קובץ מאמרים אותם פרסם בישוף מארגנטינה אשר נטש את תפקידו בכנסייה לאחר 23 שנות כהונה, עשה ברית מילה ובגילו המופלג התגייר והחל ללמוד בישיבה בירושלים.
הכרתי שני תלמידים לכמורה בוותיקן שהתגיירו כל אחד בעתו ובזמנו והפכו להיות יהודים חסידים. האחד מבלגיה ואחד מאיטליה. וכך מקשר אחד למשנהו קבלתי טלפונים החלפתי דעות. אט- אט בין המפגשים והטלפונים הספרים והויכוחים על הפרשנויות בכתבי הקודש, התחלתי להבין כי מאחורי, בארץ מולדתי, הנחתי את האוצר הבלום של האמת האוניברסלית אותה זנחתי מבלי משים, אליה הפנתי את גבי בבוז לפני שנים.
אותה העת ידעתי כי איני יודע מספיק על יהדותי וכי אני אינני מוצא הסבר מדוע ויתרתי על יהדותי מבלי לחקור אותה היטב ולדעת כלל מה היא? כיצד זה אדם אשר הנחשב בעיני עצמו לאדם אינטילגנט, מוכן לוותר על דבר אשר הוא כלל לא יודע מה הוא? כיצד יכולתי לשנוא דבר שלא הכרתיו באמת? כיצד איבדתי שליטה במעשי ללא מחקר וביקורת מוקדמת? על המשך המאורעות, אספר לך קורא יקר רק בפעם הבאה...
'
