חללים פנימיים
דף הבית  >> 
 >> 
הרשם  |  התחבר
מאמרים

חללים פנימיים 

מאת    [ 20/02/2010 ]
מילים במאמר: 691   [ נצפה 1986 פעמים ]

 
 

אין לי לא הרבה זמן יש אז אני כותב בנקודות, את השאלה שלך אני נושא איתי כבר כמה ימים .אבא שלי בבית חולים -נאבק בחוסר ניכןך  שלו לנשום-(כששאלנו את הרופא  על הפרוגנוזה הוא אמר תראו ריאות חדשות הוא לא יצמיח .אבל כשאני מתישב שם לידו יש  לי את התחושה המוזרה שבכל מקום אחר נשימתי קצרה כאילו אני בריצה מתמדת,ורק כאן אני מתישב ונושם עמוק-כאילו אני נמלט מכל המקומות אל המקום הזה -תחתית הכיור -המקום שאין למטה ממנו.

את שואלת על מרחבים פנימיים,.

כן- אני בא מהקוטב הזכיזואידי ,משם אני נמלט-בשנות ההיתבגרות חשבתי על עצמי כמי שכלוא בחדר- גבי אעל מה שקורה בתוכו ,פני צמודות לזכוכית,כשאני מביט החוצה-

לא היו לי לא הפנים ולא החוץ(אחר כך שמעתי על הזכוכית הדו שיכבתית-על האפשרות להיות כלוא בתווך בין שתי השכבות -להיות חסר מרחב לחלוטין..(יש יצירות אומנות רבות גיבורהן הוא אדם חסר מרחב ואינטימיות פנימית-שהפכו בשנים האחרונות את הגיבור הסכיזואידי לגיבור תרבות-,קפקא,קאמי,סאלינג'ר,סילוויה פלאת,קלאריס ליפסקר אבל אותי מענינים יותר לא אלה -אלא אלה שיצאו משם ,(לא שאתה לגמרי יוצא משם אי פעם)שהסיוט הסכיזואידי צרב את נשמתם אבל הם לא מתארים אותו אלא יוצאים אל העולם(והיציאה אל העולם חייבת להיות כמובן כפולה הן אל הפנימי והן אל החיצוני ואולי אל עולם שלישי שאיליו אתיחס עוד מעט)-אני מריח אותם (האם זה מה שאני מריח בך) אני מרגיש את השפה שחייבת בכל אות ואות שלה  ליצור מרחב פנימי-אין דבר שמפחיד יותר מהדלות,מחוסר המשמעות,.גרוסמן הוא כזה- הוא מגביר רגשות כמו במגבר ענק,הוא חופר באמצעות וירטואזיות מילולית עוד ועוד חללים ומנהרות, בבהילות של מי שיודע שבכל רגע יכולה תקרת המנהרה להתמוטט או שיגמר לו האוויר(גם כשאני נשבה ואני בהחלט נשבה בקסם שלו -אני מוצא את עצמי שואל אבל ככה לא חיים אנשים אמיתיים -מטפסים מפסגה של עוצמה ריגשית אחת למשנה -חלק מחיינו אנחנו חיים באפור.אצל גרוסמן אין אפור הוא לא יכול להרשות לעצמו אפור -הוא בא משם, אני מנחש,הוא חייב צבעים עזים).אבל יש אחרים ויש דרכים אחרות לעשות את זה

התאור האמין ביותר של החללים הפנימים שאני מכיר הוא אצל ווניקוט-אותו עולם ביניים שיוצר הילד -שאינו שייך לעולם החיצוני ואנו שייך לעולם  הפנטזיה הבראשיתי -אלא שיש בו יכולת ליצור אובייקטים דימיונים משלו ,עצמים שקשורים לחוץ וגם לפנים  שניתן להזיז לנוע בינהם,שיש בהם איזו רציפות-אבל הנושא המשמעותי ביותר הוא יכולת היצירה,והמשחק."נושא  האשלייה הוא נושא רחב מימדים ודורש עיון:הוא טומן בחובו את המפתח להתענינותם של ילדים בבועות סבון ובעננים ובקשתות בענן, בכל התופעות המסתוריות, וכן להתענינותם במוך, שאותה קשה מאוד להסביר במונחים של יצר ישיר, באיזור הזה נמצא גם את ההיתענינות  באוויר לנשימה, שלעולם אינו מחליט אם הוא בא מפנים  או בעיקר מבחוץ, ומספקסיס להמשגת הרוח , הנשמה ,האנימה. "

להיות חי פרושו להיות תמיד בתהליך שבו אנו הופכים דברים לשלנו, ובניסוחו של ויניקוט , כאשר יש ליחיד את "היכולת לזמן לעצמו את מה שזמין בפועל"(ויניקוט ואסנת הראל על ויניקוט

בהתחלה חיפשתי את החללים הפנימים במילים,אחר כך באומנות פלסטית בציור,או בפיסול(כשאני נכנס לתערוכה חדשה מה שאני מחפש הוא לא הכישרון רק, אלא העולים הפנימי -התחושה שיש שם מרחב שאפשר לנוע בו,שמשהוא יצר בו מבנים בעלי משעמעות עבורו, ועבורי) אבל גם השחייה עבורי היא תהליך של חיפוש נשימה -של חיפוש חלל(מילים,תמונות,אלכוהול, פיסול,אלכוהול,נשימות)-דווקא במקוום שנוטל ממני את הנשימה אתה חוצב כוך קטן שבו אתה מסוגל לחיות.

את שואלת על יחסים -ואני עונה כן (תמונה מגיל ההיתבגרות שלי,באמצע זיון אני רוצה שיגמר כבר ,כדי שאוכל לחזור לחדר שלי ולאונן  תוך מחשבות על אותה נערה עצמה)או למה לבזבז שתית אלכוהול על חברה -איך תהיה קשוב לעצמך  כשאתה צריך להקשיב למשהוא אחר)את שואלת על יחסים ואני עונה כן.(בסופו של דבר המגע(או החוסר מגע) ימי כיף,הוא מקור הכאב אצל הסכיזואיד וגם התקווה הגדולה,ושוב פעם גרוסמן.

"סקטי סובבה את עיניה כדי להביט בג'וש, והוא שם לב שלובן עיניה הפך כסוףוהחזיר את האור-ערפדים מוצצי דם לא זקוקים לדם.הם זקוקים לרגשות,לתחושות שזורמות בדם.....

למה שמשהו ירצה להרגיש פחד או כאב?-תהה גוש בקול,והרעיון סקרן אותו ודחה אותו בעת ובעונה אחת.זהנראה לא הגיוני.

כדי להרגיש שהוא בחיים-אמרה סקטי"

ניקולס פלמל-מייקל סקוט

אין לי את האנרגייה הנפשית כרגע לקרוא את המאמר של אסף עינבר-אקרא אותו בפעם אחרת,(ולאט אולי אוסיף את הציטוטים שרלוונטיים למה שאני כותב)אבל אני שומע איזה תחושת דחיפות אצלך ונענה לה-יש איזה אבחנה שיתכן ואת כבר מכירה בן "להיות" לבן "לעשות" נכתבו על הנושא הזה תילים של עבודות-ובעצם בתמצית זו כל ההבדל בן תפיסת העולם המערבית לזו המזרחית. (מילים)

 

הסדנה לאומנות,ציור פיסול,עיצוב http://sadna4u.com ציור פיסול צילום

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב