תאוריה 

משרד הרישוי קבע, כי בשביל לקבל את הרישיון הנכסף, יש לעבור 2 מבחנים. את המבחן המעשי, כדי לבחון את הנהיגה עצמה, ואת תפעול הרכב, ואת המבחן העיוני, בו בעצם בודקים את הידיעה של כלל דיני התעבורה ומבנה חלקיו הפנימיים של הרכב. תיאוריה, זה שם כולל לכל אותם חוקים אותם יש לדעת כאשר נוהגים בכביש, בשילוב עם מבנה החלקים הפנימיים של כל מכונית הקיימת כיום. ללא ידיעת התיאוריה, וסיום מוצלח של מבחן תאוריה, בלתי אפשרי להתמצא בכביש ובכלל להבין מה קורה שם.
דיני התעבורה מהווים מערכת של חוקים משמעותיים שנקבעו בשביל לשמור על הסדר בכביש, ולמנוע כמה שיותר אי הבנות ותאונות בכביש. בנוסף לזאת, ללא ידיעה מוחלטת של מה שקורה בתוך הרכב בחלקיו הפנימיים, אי אפשר לעלות על הכביש. חשוב לציין, שנבחן אשר לא יעבור את מבחן התיאוריה בהצלחה, לא יצליח אפילו לגשת למבחן המעשי.
המבחן העיוני, או בחינת התיאוריה, מחולק למספר סוגים, בהתאם לרישיון המבוקש:
תיאוריה לרכב מנועי – זהו המבחן הנפוץ ביותר, לרכב 4 גלגלי רגיל.
תיאוריה לרכב דו גלגלי – כלומר, תיאוריה של אופנועים וקטנועים.
תיאוריה לרכב הובלה - בחינת תיאוריה לנהיגה ברכב משא כבד – משאית, גרר וכו'
הרפורמה בבחינות התיאוריה:
בתקופה האחרונה החל משרד התעבורה בשינוי כללי של מבחני התיאוריה, שבעצם נועד להקל על נבחני התיאוריה. במסגרת השינוי, הבחינה העיונית תהיה ממוחשבת, ותיערך במרכזים יעודיים לבחינות מסוג זה, שהם בבעלות של זכייניות פרטיות. כמו כן, כדי למנוע זיופים והעתקות, יצולמו הנבחנים במצלמת אינטרנט מיוחדת, והמחשב שבו הם נבחנים, יזהה אותם.
בחינה בעל פה:
נבחנים בעלי לקות מיוחדת, כגון דיסלקציה, או אי ידיעת קרוא וכתוב (בצירוף תצהיר שבועה מבית המשפט), יכולים להיבחן בבחינה בעל פה.