במקום בו נגמרות המילים ,מתחיל הטיפול בשיאצו... 

  במקום בו נגמרות המילים...מתחיל הטיפול בשיאצו.הגוף שלנו חכם יותר ,אותנטי יותר ומעל הכל אף פעם לא משקר,כשטוב לו הוא מחייך וכשרע לו הוא כואב וחולה.זה מזכיר לכם התנהגות של ילד? נכון!עמוק בכל אחד מאיתנו יש ילד קטן ושברירי שרוצה לחיות את הרגע,לומר ולעשות תמיד את מה שהוא מרגיש ולוא דווקא את מה שמצפים ממנו.אבל מה לעשות,החיים שלנו בפועל אינם מתנהלים כך או לפחות כלפי חוץ התמונה נראית שונה.עטפנו את עצמינו בשריון,בפלדה ובמסכות שונות ומשונות כך שהעולם חלילה לא יתפוס אותנו במערומינו ובחולשתינו.מטפל השיאצו מאבחן היכן נעצרת זרימת האנרגיה בגופנפש של המטופל או במילים אחרות הוא מאבחן היכן עטפנו את עצמינו והעמסנו על גופינו אנרגיות שלא תמיד שייכות לנו.המטופל שוכב על המזרון ומרגיש תחושות שונות כמו זרמים חמים,צמרמורות,התמוססות של מתח אבל מה שהכי מענין הוא,שהוא עובר אזשהו תהליך למידה שבו הוא מפתח מודעות חדשה למחלה שלו שלולא הטיפול כנראה שלא היה שם את ליבו לכך,הוא שם פתאום לב לנשימותיו השטחיות,לכאבים שכלל לא ידע על קיומם,לתחושות רגשיות שונות העולות לראשונה מתוכו ,הרבה הרבה מעבר למילים...אולי לא אחרי טיפול אחד אבל מתישהו זה קורה,משהו נקי יותר, פתוח יותר,רחב יותר ונושם יותר עולה מן המעמקים ומכתיר את הטיפול כהצלחה,וכשזה קורה נעלמים כהרף עין כאבי הראש ,גב you name it.יבואו הספקנים שבנינו יקשו ויאמרו,לאן נעלמה פריצת הדיסק?או בבדיקת ה C.T רואים אצלי שינויים ניווניים,זה משהו "פיזי",לא?היתכן שהשיאצו החזיר הכל למקום?וכן הלאה והלאה.אז התשובה היא לא,משום שפריצת הדיסק שרירה וקיימת וכך גם השינויים הניווניים.אבל מצד שני אומר לאותם ספקנים כיצד זה תסבירו שהצליעה נעלמה,שטווחי התנועה שופרו במידה נכרת,שהכאב חלף והופחת עד שנעלם לחלוטין הצורך בשימוש במשכחי הכאב?אז התשובה רבותי ,נמצאת שוב מעבר למילים,באיזור הדמדומים שבין הגוף לנפש היכן שלגופנפש יש חוקים משלו.השיאצו מחזק את המרידיאנים (תעלות אנרגיה הכוללות 360 נקודות)החלשים או מפזר את אלה הנמצאים בעודף ובסיוע של אוירה רגועה,תומכת  ובלתי מאיימת ,נותן לגיטימציה לילד השברירי והרך שבנו להציץ מבעד למסכה,לשוב ולבטא את עצמו.וכשנפתחים לילד הפנימי החלש והשברירי דווקא אז חשים המון כח פנימי ותהליך הריפוי קורם עור וגידים.