קביעת קיומם של יחסי עובד-מעביד חשובה לשם האבחנה האם פלוני הינו "עובד שכיר" או שמא הינו "קבלן עצמאי".
המבחנים לקביעת קיומם של יחסי עובד-מעביד אינם קופאים על שמריהם, אלא משתנים מעת לעת, יחד עם שינוי התפיסות החברתיות, המגמות הסוציאליות ודפוסי העבודה. התאמה זו של דיני העבודה לזמנים המשתנים הביאה לפיתוח "מבחן מעורב" לשם קביעת קיומם של יחסי עובד-מעביד.
בית הדין לעבודה זנח את "מבחן המרות" או "מבחן הפיקוח" כמבחנים עיקריים, ואימץ למרכזו של "המבחן המעורב" את "מבחן ההשתלבות". מבחן זה בודק עד כמה העובד משתלב במערך הארגוני של המפעל שבו הוא מועסק ועד כמה העובד מהווה בו חלק אינטגרלי. למבחן שני פנים:
- הפן החיובי:
- קיים "מפעל" יצרני שניתן להשתלב בו.
- מבצע העבודה משתלב בעבודה ומבצע פעולה הדרושה לפעילות הרגילה של נותן העבודה.
- מבצע העבודה מהווה חלק מהמערך הארגוני הרגיל של המפעל ואינו "גורם חיצוני".
- הפן השלילי: מבצע העבודה לא פועל בביצוע עבודתו במסגרת עסק משלו, המשרת את המפעל כגורם חיצוני.
מי שמועסק כחלק אינטגרלי של המפעל, בעיקר מהבחינה הארגונית והמינהלית, הוא "עובד שכיר"; מי שאינו כזה הוא "קבלן עצמאי", גם אם הוא עושה עבור המפעל את מה שהמפעל עושה ומייצר. ייצוין כי בבואנו לבחון את קיום הפן החיובי של מבחן ההשתלבות, יש לתת את הדעת גם למידת ההשתלבות, ולא רק לעצם קיומה.
"מבחן ההשתלבות" מתגבר על הקשיים שגורם "מבחן השליטה" (המקובל בדיני הנזיקין), בעיקר בהקשר של עובדים מקצועיים. כמו-כן, המבחן גמיש דיו כדי לכלול את השיקול בדבר קיום "יחסי כפיפות" ואת ההתחשבות במציאות הכלכלית.
לצידו של "מבחן ההשתלבות" עומדים מבחני-משנה ("סממנים") אחרים המעידים על יחסי עבודה, כגון:
- הסכמת הצדדים לגבי אופן ההעסקה
- אופן הפיקוח על ביצוע העבודה
- צורת תשלום השכר
- אופן ניכוי מס ההכנסה
- התשלומים לביטוח הלאומי ולמס ערך מוסף
- ביצוע העבודה באופן אישי
- הכפיפות
- בלעדיות העבודה
- הנאה מזכויות סוציאליות הניתנות לעובדים
- הכוח לשכור עובד ולפטרו
- התמשכות הקשר בין הצדדים
- מקום ביצוע העבודה
- זמני ביצוע העבודה
- מיהו המספק את הכלים והחומרים הדרושים לביצוע העבודה
- תלות כלכלית
- כיצד ראו הצדדים את היחסים ביניהם
בשאלת קיומם של יחסי עובד-מעביד לא יכריע מבחן-משנה אחד לבדו, אלא יש לערוך איזון בין מבחני-המשנה השונים. נוסחת האיזון משקללת את המרכיבים השונים בהתאם לנסיבות הקונקרטיות, ובאופן זה מושגת הגדרה גמישה למושג "עובד שכיר".
הכותב הינו חבר לשכת עורכי הדין בישראל, בעל תואר .LL.B במשפטים בהצטיינות, תואר .B.Sc במדעי המחשב בהצטיינות ותואר .M.Sc במדעי המחשב.
www.rsk.co.il
המאמר נועד למידע כללי בלבד ואין בו משום חו"ד משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ואין בו המלצה לנקיטה בהליכים ו/או הימנעות מהם. המידע עשוי להיות חלקי ו/או להכיל טעויות ו/או השתמטות ו/או אי-דיוקים ו/או להיות בלתי עדכני ו/או לא לפרט את כל המקרים ו/או החריגים הרלוונטים.
