מאה עשרים ושמונה ימים לשריקת הפתיחה אבל היום, 2 בפברואר, נעצר כאן הזמן.
לא נעצר, אלא שב לאחור על עקבותיו, עשרים שנה בדיוק. בפרלמנט נעצרה אז נשימתם של החברים הנכבדים ועל המדינה נפרשה נימה של חלום הזוי שאת פשרו לא רבים הבינו. כבוד הנשיא דה קלארק, [Frederik Willem de Klerk] הכריז מעל הבימה על החלטת ממשלת האפרטהייד הלבנה לשחרר בלא תנאי את נלסון מנדלה מכלאו אחרי עשרים ושבע שנה. "לא היום", שמעתי אותו היום בהקלטה ברדיו, "לצערי יש עוד תהליך לעבור, אבל בקרוב". אחרי עשרים ושבע שנה ואחרי כמה שנים טובות של משא ומתן חשאי ואחרי החלטת ממשלה על השחרור, עדיין נדרשו "כמה הליכים" שעיכבו את יום השחרור עצמו. תשעה ימים ולילות ארכו ההליכים הללו וב- 11 בפברואר 1990 הוא שוחרר סופית. תארו לכם את תשעת הימים האלה, למרות שהוא כבר לא היה ברובין איילנד, אלא כלוא בבית ליד העיירה פאארל, סמוך להיכן שאנחנו גרים היום.
אני לא הייתי אז כאן ולכן נאחזתי היום בכל פיסת רדיו, כל ראיון, כל מאזין שמתקשר וכל הודעת טקסט שנשלחת. מה הם מרגישים ביום הזה הדרום אפריקנים?
בנאומו קורא דה קלארק למנדלה "צא משער הכלא ובוא אל שולחן המשא ומתן עם חבריך אשר בתוך ומחוץ לבית הנבחרים". איזה רגע ענק. לא יאומן, חלום שהתגשם לעשרות מיליוני שחורים בדרום אפריקה ולמעשה בעולם כולו. זה אחד מאותם רגעים עצומים ומרגשים שכולם חזון ותקווה. אנשים שהיו שם דיברו על זה היום בהתרגשות רבה. הציפיות היו בשמיים. רבים בכלל לא האמינו שזה באמת קורה. רבים היו בגלות, מנותקים ממשפחותיהם ולפתע ברגע אחד ראו את עצמם שבים הביתה. הייתה קבוצה קטנה שהייתה בסוד העניינים, באשר היא עסקה במשא ומתן, כבר מאז סוף שנות השמונים. אבל הרוב, כולל שכבה די גדולה של מנהיגים ופעילים לא היה לה מושג על העומד להתרחש. עיתונאי אחד סיפר היום, שהוא הצליח להבריח כמה דקות לפני פתיחת הישיבה, עותק מנאום הנשיא והראה אותו לטרוור מנואל, שהיה בעשור האחרון שר האוצר ועכשיו הוא השר לתכנון לאומי ואז מראשי המאבק נגד האפרטהייד והוא היה בהלם מוחלט מהעומד להתרחש. הוא לא ידע דבר.
היו גם קולות אחרים. איך אני יודע? גם הם נשמעים היום. אני לומד על-פי הקולות המהדהדים באוויר. מספיק הודעת טקסט אחת שמגיעה לרדיו באנונימיות וגורסת כי זו הייתה טעות נוראית של דה קלארק וכי דרום אפריקה משלמת על הטעות הזו עד היום, כדי להבין שהגזענים לא פסו מן העולם. הם עדיין כאן. היו גם פחדים שריחפו באוויר. יש שיאמרו, לגיטימיים. יש אינספור סיפורים על חוואים לבנים שאגרו נשק ומזון, על עירוניים לבנים שהתבצרו בבתיהם אחרי שהצטיידו באספקה לתקופת מצור ארוכה ועל רבים, רבים שעזבו. לא רוצה לומר ברחו על נפשם. המבקרים של זמננו מבלבלים קצת בין בקורת לגיטימית על ממשלה לא יעילה לעיתים, לבין התנשאות גזענית שאין לה מקום בעולמנו יותר.
אבל אני אופטימי בשבילם. למה אופטימי? כי דווקא היום, יום גדוש היסטוריה שכזה, במקום להתעסק רק באירוע ובמשמעותו לעם הזה ולעתידו, יש רחש ובחש שלם סביב חיי המין של הנשיא זומה. כן משתמש בקונדום, או לא משתמש? האם הוא משמש דוגמא טובה או רעה? האם זה עניין תרבותי שהוא פוליגאמי ונשוי לשלוש נשים בו זמנית ואב לעשרים ילדים, או סתם סטייה מינית ופרימיטיביות? טיפשות אולי? והם טוחנים את זה שוב ושוב בלא לאות, טחינת מים עד דק. האין זה נושא הראוי לדיון ציבורי? בוודאי שהוא ראוי; הרי בדיוק בשביל זה נלחמו מנדלה וחבריו ובעבור זה הוציאם דה קלארק מעבדות לחרות - כדי שיוכלו לדון בצורה חופשית ובלי מגבלות בחיי המין של זומה...אז שייהנו מהטעם הנפלא של חופש הדיבור. למה לא בעצם?
אני מדבר הרבה בימים אלה עם וינסטון, בן שבט הקוזה, משכיל אקדמאי בן שלושים בערך, רווק עליז עדיין, עונה על כל הקריטריונים של "היהלומים השחורים" ["The Black Diamonds"], אלה שמבוקשים בידי כל חברה בדרום אפריקה ויכולים לקבל כמעט כל תפקיד. וינסטון יש לו תכניות אחרות. הוא רוצה להגיע לפסגות הכי גבוהות. הוא לא יסתפק בג'וב שמישהו ייתן לו. הוא בא מכפר קטן בשם זוולטמבא [Zweletemba] ליד העיירה ווסטר [Worcester] שבפאתי ההקס וואלי [the Hex River valley] המרהיב ביופיו, בערך שעתיים נסיעה מקייפטאון על ה 1N. כל העמק הזה מוקף פסגות גבוהות ונראה לי שמשם ההשראה שלו. וינסטון מחובר היטב לליבה של הדור הצעיר בהנהגה של האיי-אן-סי [The African National Congress], המפלגה השלטת, הגוף שהוביל את השחורים אל החופש והיום מנהיג את המדינה בלא מתחרים של ממש. עשרים שנה אחרי הכרזתו של דה קלארק, "נכדיו" של מנדלה עסוקים בדברים שונים לגמרי מאלה שהעסיקו אותו. אנחנו מדברים הרבה על פוליטיקה ועסקים ועל החיים בכלל.
לפני שבועיים הוא פרש מהעבודה לשבוע ויצא ללוות את אחיו הצעיר, עם קבוצה של בני נוער בני שבע-עשרה שמונה עשרה [אין לזה גיל קבוע], למסע בהרים לרגל התבגרותם. זה נקרא באנגלית - Initiation - ובקוזה - Ulwaluko - משהו כמו הבר-מצווה בשילוב ברית המילה שלנו. כן, ממש, חותכים להם, בתנאי שדה, בגיל שבו זה המקום הכי חשוב בעולם. ככה הם מקבלים אותם אל החיים של המבוגרים. יותר פרטים לא הצלחתי להוציא ממנו. "זה סודי?" שאלתי אותו. "לא, לא סודי, זה עניין של בחירה אישית כמה פרטים לגלות ואני מאלה ששומר על כבוד המסורת הזו ומעדיף לא לספר יותר". הוא אומר ועומד על כך שהנושא ירד מסדר יומנו.
אז נחזור לפוליטיקה ועסקים. שם הוא שוחה כמו דג במים. זהיר, מחושב, אבל מכיר את כל הנקיקים ושוחה ביניהם באלגנטיות מזהירה. דרכו נפגשתי עם באבה וקולני [באבה בקוזה זה תינוק ואת האקס של ה Xolani צריך לבטא בצקצוק של תקרת החיך שהוא צליל דומיננטי בשפת הקוזה], שניהם בכירים בממשל עם שאיפות לא פחותות מאלה של וינסטון. אם לפני שנתיים שלוש התחלתי לעצב את ההשקפה שלי על כלכלת דרום-אפריקה וכתבתי המון על מעמד הביניים העולה, עכשיו אני אוכל איתו צהריים ושותה איתו יין. יש לו פנים למעמד הזה, חיוך משגע ועיניים ממזריות. הוא פיקח, שולט במצב ומקושר ברשת קורים אינסופית שמגיעה לכל מקום במדינה. פשוט מדהים ומהנה. אני אוהב את זה. זו דרום-אפריקה הכי אמיתית שחוויתי עד היום.
וינסטון לימד אותי עוד משהו מעניין. עוד מילה. איך אומרים 'פוליטיקה' בקוזה ובזולו [שתי השפות השולטות בהנהגת המדינה]? אומבנגאזוו - Umbangazwe.
וינסטון מנסה להסביר לי מה הפירוש המילולי בהתפתלויות לא מועטות - " זה משהו כמו לתבוע זכויות על המדינה, כלומר על משאביה, כמו עמדות כוח ושליטה". ובשפתו - "To claim control over the nation, resources, power, positions" . זאת אומרת שכל מי שהולך לפוליטיקה, לפי מושגי השבט, יוצא למעשה למסע להשגת שליטה, כוח ומשאבים. תארו לכם איזה מרחק הם היו צריכים לעשות מזה ועד לחקיקת החוקה הכי מתקדמת בעולם, הכי צודקת והכי שוויונית. ואיזה מרחק הם עושים כל יום מהטקס המקודש בהרים לבין הבארים של קייפטאון.
ולהגיד לכם משהו? אותם המונדיאל בכלל לא מעניין.
הרגישו חופשי לשלוח אלי תגובות, הערות, תהיות ושאלות, אם יש לכם; אשמח להתייחס.
אורי אילן
אורי אילן הוא איש עסקים העוסק בניהול פרוייקטים ובפיתוח עסקים בדרום אפריקה; אורי עוסק גם בפיתוח מנהלים במגזר הפרטי והציבורי; ו - בכתיבה ככל שמרשה לו הזמן. יותר פרטים ניתן למצוא בבלוגים שלו - http://oriilan.cafe.themarker.com/ http://www.linkedin.com/in/oriilan http://oriilan.spaces.live.com/
