לפני מספר חודשים היה לבן שלי בר מצווה, אני ואשתי תכננו לו אירוע גדול באחד מאולמות האירועים בירושלים, חשבנו מה נלבש ואת מי נזמין, חשבנו על הרבה דברים...
לרגע לא עלה על דעתינו שהילד שלנו לא ירצה בר מצווה באולם, לא דמיינו שהוא לא ירצה לחגוג עם השכנים , חברים של אמא מהעבודה, חברי ילדות שלי ודודים ודודות שהוא לא מכיר, כשחושבים על זה לרגע, אפשר להבין אותו.
איזו סיבה בעולם יש לו לרצות לחגוג אירוע בר מצווה עם האנשים הזרים לו הללו? למה לו לתת דרשה מול כל אותם אנשים? למה לו לרקוד עם הדודות שבאו לשמוח עם הדודם מעיר אחרת?
הילד רצה טיול בר מצווה במקום, לטייל עם המשפחה באירופה, למה לא?
הטיול היה כל כך מוצלח, למדנו על הבן שלנו כל כך הרבה בשבוע הזה שבילינו יחד, אתם מבינים? אני עובד, אשתי עובדת, הילדים בלימודים וחוגים... אין זמן איכות ביחד, אין חוויות שנחקקות בזכרון שלנו ושלהם, הטיול הזה עשה לנו כל כך טוב כי יצאנו מהעבודה, הילדים בחופש, יש לאחים זמן להנות יחד, להורים זמן לבלות עם הילדים.
הקשר שלי עם 2 הילדים שלי התחזק נורא, הקשר שלי עם אישתי התחזק גם כן, טיול בר מצווה אחד, בכלל היה הרעיון של הבן שלנו ולא שלנו ההורים החכמים.
דבר אחד מיוחד היה שהבת שלנו שקטנה מהבן רק בשנה קיבלה גם מתנה טיול בת מצווה על הדרך.
אני פונה להורים האחרים, תשאלו את הילד שלכם אם אהוא רוצה לעשות מסיבה, תנו לו לחשוב לבד מה טוב בשבילו, תמיד תוכלו לכוון אותו, אם הדודות או הסבתא בכל זאת רוצות מסיבת בר מצווה הן יכולות לעשות בנוסף.
