אוהל האמהות - בין גן עדן למשכן
דף הבית  >> 
 >> 
הרשם  |  התחבר
מאמרים

אוהל האמהות - בין גן עדן למשכן 

מאת    [ 26/12/2006 ]
מילים במאמר: 1993   [ נצפה 5146 פעמים ]

 
 

בס"ד 

אוהל האמהות-בין גן עדן למשכןיצחק בלאו 

כל ילד הלומד את סיפורי האבות ידע לומר שרבקה נבחרה כאשה ליצחק כיון שעמדה במבחן החסד שהעמיד לה אליעזר עבד אברהם. אם נדייק בדברי חז"ל נגלה כי רבקה הועמדה בפני מבחן נוסף שיתכן אף שהיה קשה יותר מן המבחן הראשון.את הפסוק:  ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק ארי אמו (בראשית כד סז) 

מתרגם  אונקלוס: ואעלה יצחק למשכנא וחזא והא תקנין עובדהא כעובדי שרה אמיה ונסיב ית רבקה והות ליה לאתו וריחמה ואתנחם יצחק בתר אמיה.  אונקלוס מדגיש בדבריו כי לאחר שהביא יצחק את רבקה לאוהל, "חזא והא תקנין עובדהא כעובדי שרה אימיה" כלומר יצחק ראה שמעשיה של רבקה מתוקנים כמעשי שרה אמו. ורק אחר כך הוא מתרגם ש"ויקח את רבקה" פרושו "ונסיב ית רבקה" כלומר שנשא אותה לאשה. נראה שאונקלוס בא לפתור קושי מסוים בפסוק, מדוע מציין הפסוק בתחילה שיצחק הביא את רבקה לאוהל ורק אחר כך נכתב שנשא אותה לאשה, הרי שורת ההגיון מחייבת שבתחילה יצחק ישא את רבקה לאשה ורק אח"כ יביא אותה לאוהל ויתחיל לחיות עמה חיים משותפים. לכן יש לדייק בדברי אונקלוס  ולראות בהבאה לאוהל מעין מבחן סופי לרבקה שעל פיו החליט יצחק כי ישא את רבקה לאשה.

מה היה מבחן גורלי זה? ע"פ תרגום אונקלוס יצחק בדק האם נאים מעשיה של רבקה כמעשיה של שרה אמו.וכאן ישאל השואל: וכי לא ידענו שרבקה בת למשפחת אברהם היא? שהיתה בעלת חסד ומעשיה נאים היו, הרי הכתוב האריך בסיפור מעשיה של רבקה וממנו למדנו על גמילות החסד שהיתה בה כאשר השקתה את אליעזר וגמליו? האם לא סיפר אליעזר על מידת הכנסת האורחים שהיתה ברבקה כאשר הציעה לאליעזר מקום ללון אע"פ שביקש רק מקום ללין?[1] האם לא התרשמו אברהם ויצחק מאומץ ליבה של רבקה כאשר הסכימה לעזוב את בית אביה וללכת אל ארץ לא מוכרת ולהתחיל בחיים חדשים עם בן זוג שעדיין לא הכירה וכל זאת מתוך בחירה אישית?[2]  האם לא התרשם יצחק, ממידת הצניעות שהיתה ברבקה כאשר היא נפלה מעל הגמל בראותה אותו כאשר יצא לשוח בשדה? האם אין בכל אלה די ועדיין יש להמשיך ולבדוק את רבקה?

ובכלל על איזה סוג של בדיקה מדובר?על השאלה האחרונה עונה לנו רש"י בשם המדרש:[3]  ויביאה האהלה ונעשית דוגמת שרה אמו, כלומר והרי היא שרה אמו, שכל זמן ששרה קיימת היה נר דלוק מערב שבת לערב שבת, וברכה מצויה בעיסה, וענן קשור על האהל, ומשמתה פסקו, וכשבאת רבקה חזרו.[4] כלומר בזכות מעשיה של שרה היו כמה סימנים מיוחדים שאיפיינו את אוהלה: הנר הדלוק מערב שבת לערב שבת, הברכה בעיסה והענן על האוהל. יצחק בדק האם בנוסף לכל התכונות שהוזכרו ניתן למצוא ברבקה אשתו המיועדת גם את אותם סימנים שהופיעו אצל שרה אמו. מה משמעותם של סימנים אלו?

ניתן לנסות ולמצוא את המשמעותם של סימנים אלו על פי השוואה לשני מקורות נוספים: א. המשנה במסכת שבת (פרק ב משנה ו) אומרת: על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתן על שאינן זהירות בנדה ובחלה ובהדלקת הנר. ניתן להקביל את שלושת הדברים המוזכרים במשנה לאוהלה של שרה.הדלקת הנר והפרשת חלה הרי  הם כנגד הנר הדולק והברכה שבעיסה, הזהירות באיסורי הנידה המדגישים את הכיסוי והצניעות שבין בני הזוג והמובילים לטהרת הבית היהודי הרי הם כנגד הענן הקשור מעל לאוהל.[5] על פי חז"ל[6] שלושת הדברים המוזכרים במשנה זו מהוים מידה כנגד מידה  לחטאה של חוה אדם דמו של עולם היה בשביל שגרמה לו  לשפך לפיכך נתחייבה בנדה. אדם חלתו של עולם היה בשביל שגרמה [לו] שיטמא לפיכך נתחייבה בחלה. אדם נרו של עולם היה בשביל שגרמה לו שיכבה לפיכך נתחייבה בהדלקת הנר. מכאן אמרו חכמים על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתן על שאינן זהירות לא בנדה לא בחלה ולא בהדלקת הנר. ניתן אף להוסיף ולראות את שלושת הדברים המוזכרים במשנה כקשורים לעונשים שהוטלו על אדם וחוה גם יחד בשעה שגורשו מגן עדן:הזהירות בנידה קשורה  לכורח של "בעצב תלדי בנים".

הפרשת חלה קשורה לכורח של "בזעת אפך תאכל לחם". הדלקת הנר קשורה לכורח של "עד שובך אל האדמה" הוא עונש המיתה.  המות החומרי מסומל ע"י החושך לעומת זאת הנשמה היא בבחינת אור "נר ה' נשמת אדם"[7] וכמו שאמרו חז"ל "בשביל שגרמה לו שיכבה לפיכך נתחייבה בהדלקת הנר". אם נקשר בין הדברים שהזכרנו עד כה ניתן לומר שההסתגלות למצב שמחוץ לגן עדן והתיקון לחטא הקדמון באים לידי ביטוי בשלוש המצוות המוזכרות במשנה וכנגדן באו הסימנים באוהל האמהות.  וכך כתב ר"י אבן שועייב בדרשותיו: [8] ויש במדרש כי כשהיתה שרה בחיים היה נר דלוק וענן קשור באהל וברכה מצויה בעיסה וכשמתה שרה פסקו, וכשבאה רבקה חזרו, ואלו השלשה דברים כנגד ג' דברים שהנשים מתות בשעת לידתן מחטא חוה שכבתה נר העולם וגרמה קללה בפירות, ושרה ורבקה שמרו חוקן וזכו באלה השלשה ברכות. ב. מקור נוסף להבנת  הסימנים באוהל שרה הם כלי השרת שהיו בקודש באוהל מועד ובמקדש.בקודש היו המנורה שנאמר בה "להעלות נר תמיד" ודלק בה תדיר נר המערבי[9] דבר המקביל ודומה לנר שדלק מערב שבת לערב שבת.כמו כן מצינו את השולחן עליו עמד לחם הפנים שהיה נשאר חם וטרי מערב שבת לערב שבת דבר המקביל ודומה לברכה שהיתה שרויה בעיסה.הדבר השלישי שעמד בקודש הוא מזבח הקטורת שעליו היו מקטירים את הקטורת שהיתה עולה כענן ואופפת את אוהל מועד[10] דבר המקביל ודומה לענן שהיה קשור על האהל של שרה אמנו.

לאור כל זאת ניתן לומר שחייה של שרה  באוהל דמו לכהן המשמש באוהל מועד. ניתן לראות מבין כל המקורות שהבאנו להבנת הסימנים שאיפינו את אוהל שרה, שאוהל זה עומד באמצע בין שני קצוות, חטא חוה ואדם הראשון וגרושם מגן עדן מחד גיסא ואוהל מועד ובית המקדש מאידך גיסא. אוהל שרה הוא במידה מסוימת מהווה את הגשר ותהליך התיקון לחטא אדם הראשון. שרה היא התחליף לחוה בשל צדקותה ומעשיה. הנר החלה והענן הראו שכאן באוהלה של שרה שוררים חוקים אחרים. כאן לא שלטו במלואן העונשים  והקללות שבאו כתוצאה מהחטא הקדום. שרה הפכה את הקללות לברכות והצליחה לעשות גם מאוהל בודד במדבר מקדש מפואר ומקום שכינה דבר שהפך למעין חזרה למצב של גן עדן ממנו גורשו אדם וחוה. משמעות עונש הגרוש שהוטל על אדם וחוה  היתה להוציאם מגן עדן למקום שומם, הוא העולם שלנו שהיה אז בבחינת מדבר, אותו הם יהיו צריכים להשתדל ולנסות עד כמה שאפשר לפתח בימי חייהם כדי להגיע כמה שיותר קרוב לדרגת גן עדן, הן מבחינה פיזית (מקום פורח ומבורך) והן מבחינה רוחנית. כל תהליך החיים של האדם כפרט ושל האנושות ככלל הוא להפוך את העולם למקום שבו טוב יותר לחיות בו הן במובן הבסיסי והקיומי ביותר כגון פיתוח תרופות למחלות, מלחמה בפשע ובעוני, שמירה על איכות הסביבה וכדומה והן במובן התרבותי רוחני הכולל את הפילוסופיה האומנות ומעל לכל את מטרת העל קרבת אלוקים. 

אנו כבני האדם שואפים להפוך את העולם שמסביבנו לגן עדן פורח על כל משמעויותיו החומריות והרוחניות. אותו רעיון מסתתר גם בציווי על הקמת המשכן: "ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם". בני ישראל בנו במדבר באמצע שום מקום על ידי חומרי גלם טבעיים מקום משכן לשכינה, מקום שבו תבוא לידי ביטוי בצורה הטהורה ביותר קירבת אלוקים ממש כמו בגן עדן. דבר זה התחילו אברהם ושרה אבות האומה לעשות, שרה הפכה את אוהלה הפשוט למקום שבו ישנו אור שבעה ימים (פיתוח הרוח) שבו יש ברכה בעיסה (פיתוח הרובד הבסיסי קיומי) וכן מקום שהוא אכסניה לשכינה (הענן הקשור המייצג  את השכינה וקרבת אלוקים).  אברהם מצדו השתדל גם כן להפוך את מקומו ממדבר לגן פורח על כן חפר בארות ונסה לדלות מים באופן הפיזי ביותר אך גם מבחינה רוחנית השתדל לעשות את רצון ה'.[11] שאיפתם היתה לא להסתפק במעשיהם בלבד אלא להנחיל שאיפה זו של "לתקן עולם במלכות שדי" לעם שלם שיצא מהם.גם רבקה אמנו נבחנה בדבר זה.  לאחר שנבחרה על ידי ההגיון של אליעזר שבדק את מראה ואופיה ומידותיה רצה יצחק לבדוק ולבחון אותה בדבר החשוב מכל האם גם היא יכולה להפוך קללה לברכה, אוהל  במדבר לגן עדן פורח ולמשכן של קדושה. רק לאחר שהביא יצחק את רבקה לאוהל וראה שחזר האור מערב שבת לערב שבת, שהברכה שורה בעיסה ומעל לכל שהענן חזר לשכון ולהקשר לאוהל ידע יצחק שהיא הראויה להיות אם לכל ישראל ונשא אותה לאשה. מיד לאחר מכן אנו מוצאים שיצחק חזר להמשיך את משימתו של אביו  לפתח את העולם השמם ע"י חפירת הבארות על כל משמעויותיהן הפיזיות והרוחניות. רעיון זה ילווה גם את יעקב שיצליח למרות הכל בבית לבן, את יוסף שיעלה לגדולה בבית פוטיפר ובבית האסורים, ואת כל עם ישראל בבניית המשכן[12] ובנדודיהם במדבר. רק לאחר שנקלט המסר היטב יהיו ראויים בני ישראל להיכנס לארץ.

מסר זה יהיה נכון גם כשעם ישראל חוזר לארצו אחרי אלפי שנות גלות:  ואמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר (יחזקאל ל"ו) ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל וגו'. (סנהדרין  צח ע"א )  ופירש שם  רש"י: מגולה מזה - כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה אז יקרב הקץ, ואין לך קץ מגולה יותר. כשבני ישראל חוזרים לארצם השוממה לאחר הגלות הארוכה היא נענית להם והופכת ממדבר שומם לגן עדן פורח. זו ההוכחה שאנו הולכים בדרכי האבות שאינם מסתכלים על המציאות בראיה שטחית אלא מבינים את הפוטנציאל ומוצאים את הדרך לגלות את בארות המים החיים שבארץ, הן בארות המים  ממש והן בארות הרוח. מתוך כך תצמח השאיפה לבנות מקום משכן לשכינה ולדרוש את קרבת אלוקים ממש כמו בגן עדן מקדם.           
[1] עיין  רש"י בראשית פרק כד פסוק כג: ללין - לינה אחת. לין שם דבר והיא אמרה ללון כמה לינות.[2]   בראשית פרק כד נז-נח:ויאמרו נקרא לנער ונשאלה את פיה: ויקראו לרבקה ויאמרו אליה התלכי עם האיש הזה ותאמר אלך:[3]  רש"י לבראשית כד סז ד"ה "האהלה שרה אמו".[4]  דברי רש"י מסתמכים על  בראשית רבה (וילנא) פרשה ס ד"ה טז ויביאה יצחק : ויביאה יצחק האהלה שרה אמו כל ימים שהיתה שרה קיימת היה ענן קשור על פתח אהלה, כיון שמתה פסק אותו ענן, וכיון שבאת רבקה חזר אותו ענן, כל ימים שהיתה שרה קיימת היו דלתות פתוחות לרוחה, וכיון שמתה שרה פסקה אותה הרוחה, וכיון שבאת רבקה חזרה אותה הרוחה, וכל ימים שהיתה שרה קיימת היה ברכה משולחת בעיסה וכיון שמתה שרה פסקה אותה הברכה, כיון שבאת רבקה חזרה, כל ימים שהיתה שרה קיימת היה נר דולק מלילי שבת ועד לילי שבת וכיון שמתה פסק אותו הנר, וכיון שבאת רבקה חזר, וכיון שראה אותה שהיא עושה כמעשה אמו קוצה חלתה בטהרה וקוצה עיסתה בטהרה, מיד ויביאה יצחק האהלה.[5]  

הענן עצמו הרי הוא מעין כיסוי והבדלה.[6]  מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק ט ד"ה על שלש. כמו כן [7] אולי אחת הסיבות להדלקת הנרות בשבת היא כדי להראות ולהרגיש את תוספת ה"נשמה היתירה".[8]  עיין  דרשות ר"י אבן שועיב פרשת חיי שרה ד"ה ועוד שם. [9]   עיין ויקרא כד: (ב) צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד:(ג) מחוץ לפרכת העדת באהל מועד יערך אתו אהרן מערב עד בקר לפני ה? תמיד חקת עולם לדרתיכם:(ד) על המנרה הטהרה יערך את הנרות לפני ה? תמיד:  ספרי במדבר פיסקא נט: לפני ה' תמיד שיהיה נר מערבי תדיר שממנו מדליק את המנורה בין הערבים. [10]  עיין ויקרא טז יג לגבי הקטרת הקטורת ביום הכיפורים שנקראת ענן:  ונתן את הקטרת על האש לפני ה' וכסה ענן הקטרת את הכפרת אשר על העדות ולא ימות:

וכן באבות דרבי נתן נוסחא ב פרק לט ד"ה עשרה נסים: עשרה נסים נעשו בבית המקדש...ולא נצחה הרוח (על) [את] ענן הקטרת.    [11]  ועל כן לא לחינם מובא בזוהר הקדוש ובמדרש שמערת המכפלה בה נקברו אברהם ושרה הוא מקום קבורת אדם וחוה והוא השער לגן עדן. עיין זוהר כרך א (בראשית) פרשת בראשית דף נז עמוד ב: ...וגזר עליה מיתה וחס עליה קודשא בריך הוא וגניז ליה בשעתא דמית סמיך לגנתא מה עבד אדם עבד מערתא חדא ואתטמר בה הוא ואתתיה מנא ידע אלא חמא חד נהורא דקיק עייל בההוא אתר דנפיק מגנתא דעדן ותאב תיאובתיה לקבריה ותמן הוא אתר סמוך לתרע דגנתא דעדןתרגום:וגזר עליו (הקב"ה) מיתה וריחם עליו הקב"ה וגנז אותו בשעה שמת סמוך לגן. מה עשה אדם? עשה מערה אחת, ונטמן בה הוא ואשתו. מהיכן ידע? אלא ראה אור אחד דקיק עולה באותו מקום, שיוצא מגן עדן, ורצה אותו לקברו. ושם הוא המקום סמוך לשער גן עדן. וכן פרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב"  פרק לה אברהם כרת ברית עם עמי הארץ כשנגלו עליו המלאכים היה סבור שהם אורחי הארץ ורץ לקראתם ורצה לעשות להם סעודה גדולה, ואמ' לשרה לעשות להם סעודה גדולה, ובאותה שעה ראתה דם נדה, לפיכך לא הגיש להם מן העוגות ורץ להביא בן בקר וברח מלפניו בן הבקר ונכנס למערת המכפלה ונכנס אברהם אחריו ומצא שם אדם הראשון ועזרו שוכבים על המטות וישינים ונירות דולקות עליהן וריח טוב עליהם כריח ניחוח לפיכך חמד המערה לאחוזת קבר [12]  עיין תיקוני זוהר הקדמה דף יג עמוד א: ותקונא דמשכנא הוה ציורא דעובדא דבראשית וגנתא דעדן תרגום: ותיקון (עשיית) המשכן היה בדמות מעשה בראשית וגן עדן. 

יצחק בלאו הינו בוגר ישיבת הסדר, בעל תואר ראשון בחינוך ושני בתלמוד וכיום דוקטורנט. משמש כמחנך וכמנחה בישיבות תיכוניות ובעל ידע ברפואה אלטרנטיבית.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב