ריהוט
אחת הבעיות הגדולות של בעלי חיות למיניהם היא האינטראקציה של אותן חיות עם ריהוט הבית. בדרך כלל התוצאה של כל פעולת גומלין בין חיה לריהוט מסתיימת בריהוט פגוע – שרוט, מתקלף, עקום או סתם מלא שערות של אויבו הערמומי, בעל החיים. כבעל בית, המצב מאוד מתסכל, מפני שמצד אחד לא מעוניינים לוותר על החיה שכבר נחשבת לבן בית אהוב, אבל גם לבזבז כספים על ריהוט איכותי רק כדי לראות אותו מתכלה אל מול עינינו, אנחנו לא רוצים.
האופציות שניצבות בפנינו, אם כן, הן האם לנסות לאמן את החיה להתייחס לריהוט בכבוד, או להתפשר על ריהוט זול, שהריסתו ההדרגתית, והחלפתו העתידית בלתי נמנעת, תכאיב לכיסנו פחות. במידה ונבחר באופציה הראשונה, נוכל להישאר עם הריהוט המשובח שבחרנו בקפידה והשקענו בו ממיטב חיסכונותנו, ונצטרך רק להתמודד עם השרת השערות על, ובסביבות כל פריט ריהוט. אולם, אופציה זו יקרה משני הכיוונים – גם משקיעים עוד כספים, וגם זמן כמובן, באימון החיה, וגם ממשיכים להשקיע בריהוט יוקרה.
לא כולם יכולים להרשות לעצמם לבחור בכך בשל העלויות ולכן האופציה השנייה מספקת אותם. לפי הרעיון שבאופציה זו, החיה ממשיכה בשלה, אולי מאמנים אותה קצת, מהידע האישי והמועט שיש לנו על אימון חיות, והריהוט סובל. כבר לא ניתן לקנות מנורה יפיפייה שהתאהבנו בה בחלון הראווה, מפחד שהיא תשבר ברגע שנכניס אותה לבית.
גם ספת עור נוחה כבר לא רלוונטית מפני שהשריטות שהיא צפויה לספוג, יהרסו אותה לגמרי. רוכשים רק ריהוט שיכול לעמוד במתקפות הבליץ של החיה, וזה בסדר כי עבור רובנו, החיה חשובה יותר מהנוחות. ריהוט וחיות בדרך כלל לא משתלבים טוב, יש לעשות וויתורים כדי להסתדר עם המצב, ועל כל אחד לחשוב מה יותר חשוב לו וכמה הוא מוכן להשקיע בכך.
