רשלנות בניהול מעקב היריון
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

רשלנות בניהול מעקב היריון 

מאת    [ 27/01/2010 ]
מילים במאמר: 1277   [ נצפה 2204 פעמים ]

 
 

רשלנות בניהול מעקב היריון

כל אישה המבצעת מעקב היריון מצפה שהצוות הרפואי המלווה את ההיריון יבצע את עבודתו נאמנה ובמידה וקיימים מומים ו/או ליקויים כלשהם בהתפתחות העובר- ייוודע לה הדבר כבר בשלבי ההיריון המוקדמים.

התביעות המוגשות לבתי המשפט המתייחסות למומים ו/או ליקויים שלא אובחנו במהלך ההיריון מתחלקות, באופן כללי לשני סוגים עיקריים:

א.  מומים/ ליקויים גופניים שלא אובחנו במהלך ההיריון והובילו ללידת תינוק הסובל מפגיעה גופנית חמורה:

תביעות בנושא זה מתחלקות לשני סוגים עיקריים: האחד- תביעות שעילתן רשלנות רופא שביצע בדיקת אולטרה סאונד אשר לא אבחן מומים מהם סובל העובר וכתוצאה מכך נולד תינוק הסובל ממום . השני- אי אבחון פיגור בגדילה תוך רחמית (IUGR) ע"י הרופא שביצע את מעקב ההיריון ו/או את בדיקות האולטרה- סאונד.

א' 1:  רשלנות רופא בביצוע סקירת מערכות ואי אבחון מום ממנו סובל העובר:

על הרופא המבצע את בדיקות האולטרה סאונד במסגרת מעקב ההיריון חלה חובה לבצע את הבדיקה במיומנות ובמקצועיות ותוך כך לאבחן את המומים אותם ניתן לראות בשלב בו מבוצעת הבדיקה. כאן המקום להדגיש כי חובתו של הרופא נגזרת מהיקף הבדיקה אותה הוא נדרש לבצע. תביעות בנושא אי אבחון מומים בבדיקות אולטרה סאונד מתחלקות לקטגוריות הבאות:

אי אבחון מומים שלדיים: בקבוצה זו נכללים מקרים בהם:

1.      לא אובחנו חסרים בעצמות הגפיים וכתוצאה מכך נולדו תינוקות עם פגיעות קשות בגפיים.

2.      אי גילוי מומים במוח כגון ציסטה (מה שהוביל ללידת תינוקות עם פגיעות מוחיות שלהן השלכות שכליות ומוטוריות), חסר בקורפוס קולוסום (הקורה המרכזית המחברת בין שתי האונות של המוח) מה שהוביל ללידת תינוקת כשהיא סובלת מפיגור שכלי עמוק, אי שליטה על הסוגרים ועוד.

3.        חוסר איחוי מלא של עמוד השדרה - מום מסוג ספינה ביפידה Spina Bifida)). במקרים אלה וכתוצאה מהמום נולד תינוק כשהוא סובל מבעיות מוטוריות קשות, אי שליטה על הסוגרים, בעיות נוירולוגיות ואורטופדיות.

אי אבחון פגמים גנטיים המלווים במומים פיזיים- בפסיקה נדון מקרה בו נולד תינוק הסובל מתסמונת נונאן (שהינו פגם גנטי) כאשר ביטויה של אותה תסמונת הינה מומים פיזיים כגון פגיעות לבביות ותופעה של עודפי עור באזור הצוואר. הטענה באותה תביעה הייתה כי הרופאים התרשלו באבחון המומים וכתוצאה מכך לא נבדקה כלל האפשרות לקיומה של התסמונת הגנטית ולא נשקלה הפסקת היריון.

א' 2:  רשלנות רופא באי אבחון פיגור בגדילה תוך רחמית (IUGR=Intrauterine Growth Retardation):

התפתחות משקלו של העובר ברחם מוערכת על פי מספר פרמטרים הכוללים מדידות של היקף הראש (HC), היקף הבטן (AC), קוטר דו- קודקודי של הגולגולת (BPD) ואורכי עצמות הגפיים. כאשר תוצאות בדיקת האולטרה סאונד מצביעות על כך שהפרמטרים הנמדדים אינם תואמים את גיל ההיריון, אזי מתעורר חשד לפיגור בגדילה תוך רחמית ולפיכך קיים חשש כי התינוק שייוולד יסבול מליקויים שונים לרבות פיגור שכלי ומוטורי. במקרים אלה, על הרופא המבצע את בדיקת האולטרה סאונד  ליידע את ההורים אודות הממצאים, על מנת שיוכלו לשקול האם ברצונם לבצע הפסקת היריון.

תביעות בנושאים שפורטו מוגדרות כתביעות ''הולדה בעוולה''.מדובר בתביעתו של הילוד התובע על עצם לידתו והוא טוען בתביעתו כי אלמלא מעשה הרשלנות (היינו- אי אבחון המום) היו הוריו יודעים על המום, מבקשים לבצע הפסקת היריון והוא לא היה בא לעולם כלל. בתביעות מסוג זה התובע אינו טוען כי הרופא גרם במעשיו למום עמו נולד, אלא שהמום  יצא "מן הכוח אל הפועל" עקב רשלנותו של הרופא. למעשה, שתי האפשרויות התיאורטיות שעמדו בפני התובע הינן או להיוולד עם המום (מה שקרה בפועל) או לא להיוולד כלל, כאשר האפשרות להיוולד ללא קיומו של המום אינה קיימת כלל.

לאור זאת מתעוררת השאלה הפילוסופית האם תיתכן תביעה בה טוען התובע כי טוב היה אלמלא נולד כלל? האם ניתן לקבל פיצוי על עצם הענקת חיים?

סוגיה פילוסופית משפטית זו הגיעה עד לפתחו של בית המשפט העליון ב''פרשת זייצוב''. בית המשפט העליון דן בסוגיה סבוכה ומעניינת זו בהרכב של 5 שופטים וקבע כי לקטין הנולד כשהוא סובל ממום קיימת זכות תביעה בגין עצם לידתו במומו.  משמעותו של פסק הדין הינה כי בישראל הוכרה אפשרות תביעה בגין ''הולדה בעוולה''.

 

שאלות נפוצות:

מי רשאי להגיש תביעה בעילה של "הולדה בעוולה"? תביעת הולדה בעוולה (wrongful life ) הינה תביעתו של הקטין הנולד כשהוא סובל ממום. עילת התביעה של הילד היא בגין הנזק שנגרם לו מכך שייאלץ לחיות במומו, להבדיל מהחיים ללא מום. במרבית המקרים מוגשת התביעה באמצעות הוריו של הקטין (המשמשים כאפוטרופוסיו הטבעיים). במידה והתובע מגיש תביעתו לאחר גיל 18 הוא יכול להגישה בעצמו. בנוסף, קיימת עילת תביעה עצמאית להוריו של הקטין על הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מלידת בנם הסובל ממום. במסגרת זו טוענים ההורים לפיצוי בגין ההוצאות שנגרמו להם לרבות, הפסדי השתכרות, כאב וסבל וכיוצב'.

 

מהן החובות החלות על רופא המבצע בדיקת אולטרה סאונד במסגרת מעקב היריון?

עד לאחרונה (מרץ 2007) בדיקות האולטרה סאונד שבוצעו במסגרת קופות החולים היו מצומצמות מאוד ומכל מקום נערכו רק במצבים בהם הייתה אינדיקציה רפואית לבצע את הבדיקה וזאת לאחר שהתעורר אצל הרופא חשד לאי תקינות של העובר. בדיקות האולטרה סאונד כללו שני סוגי בדיקות- "בדיקה בסיסית" ובדיקה מורחבת/סקירת מערכות". במסגרת הבדיקה הבסיסית (אשר נכללה בסל הבריאות לנשים בסיכון) נבדקו מערכות בודדות בלבד של העובר הכוללות גולגולת, חדרי מוח, עמוד שדרה, 4 מדורי הלב, קיבה, כליות, כיס שתן ואזור השרשת חבל הטבור לדופן הבטן. סקירת מערכות, אשר בוצעה במסגרת הפרטית, הינה בדיקה מקיפה הכוללת סריקת מערכות נוספות ברמת פירוט גבוהה יותר כגון הדמיה של פני העובר, מבנה הלב, מבנה המוח, הדמיה של הגפיים כולל האצבעות ועוד.

החובות החלות על הרופא המבצע את בדיקות האולטרה סאונד הינן: ראשית- עליו לבצע את הבדיקה במיומנות ובמקצועיות ותוך כך לאבחן את המומים אותם ניתן לאבחן במסגרת הבדיקה אותה הוא  מבצע. בנוסף, במידה והבדיקה המבוצעת הינה הבדידה הבסיסית, חלה על הרופא החובה ליידע את האישה כי קיימת בדיקה מקיפה יותר (פרטית) וזאת על מנת שהאישה תוכל להחליט האם ברצונה לפנות ולבצע את הבדיקה הפרטית. חשוב לציין כי החובה ליידע את האישה אודות האפשרות לבצע בדיקה מקיפה יותר חלה גם על הרופא המבצע את מעקב ההיריון.

בחודש מרץ 2007 נכנס לתוקף נייר עמדה מס' 13 של האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה ולפיו קיימת המלצה לבצע סקירת מערכות בשבועות 19-25 לכל הנשים ההרות, גם לנשים שהריונן אינו בר סיכון.

 

האם יש משהו שאני, כאישה המבצעת בדיקת אולטרה- סאונד יכול לעשות? התשובה לכך הינה חיובית והיא כוללת מספר רכיבים. ראשית- טרם ביצוע בדיקה האולטרה סאונד חייב הרופא להחתים את האישה על טופס הסכמה לביצוע בדיקת אולטרה- סאונד. בשלב זה מומלץ לקרוא היטב את הטופס, אם קיימות שאלות כלשהן יש לשאול את הרופא טרם ביצוע הבדיקה. מכל מקום יש חשיבות רבה  לטופס זה (במיוחד בתביעות רשלנות רפואית) ולפיכך מומלץ לבקש מהרופא לקבל עותק ממנו.

שנית- כיום רובם המוחלט של הרופאים מקליטים את בדיקות האולטרה- סאונד. מומלץ מאוד לבקש מהרופא, בסיום הבדיקה, העתק (בדרך כלל על גבי דיסק) של הבדיקה. כמו כן, יש לבקש מהרופא העתק תוצאות כתובות של הבדיקה. כל המסמכים הללו אמורים לסייע במקרים בהם מתעורר צורך בהגשת תביעה לביהמ"ש.

 

מה קורה במקרה בו הרופא האישה לא קיבלה העתק של סרט הבדיקה והרופא איבד את סרט הבדיקה המקורי? על פי החוק, חובת שמירת המסמכים הרפואיים חלה על הרופא. במקרים בהם הרופא לא שמר תיעוד רפואי נטל הראייה במשפט מועבר אל הרופא. כלומר: במקום שהתובע יצטרך להוכיח כי הרופא התרשל, על הרופא החובה להוכיח כי לא התרשל.

 

מה יכולה אישה לעשות כדי לא "ליפול בין הכיסאות" במסגרת הרופאים השונים המבצעים מעקב היריון? במסגרת ניהול מעקב היריון עוברות הנשים בין מסגרות רפואיות שונות: רופא המבצע מעקב היריון, אחיות המבצעות בדיקות מעקב, רופא המבצע בדיקות אולטרה- סאונד ועוד. חשוב מאוד להקפיד על ניהול תיק מעקב היריון ובו העתק של מלוא הבדיקות והמסמכים הרפואיים הקיימים. כל אימת שהאישה מגיעה לבדיקה רפואית, עליה להיות מצוידת בתיק הרפואי המלא ולהציגו לגורם הרפואי אליו היא מגיעה, על מנת שתהיה רציפות בהעברת המידע אשר יעזור לרופאים לקבל את התמונה המלאה.

הכותבת הינה עורכת דין עדי וייס המתמחה בייצוג תובעים בתביעות רשלנות רפואית וכן בתחומים נוספים הקשורים בנזקי גוף בכלל, לרבות: תאונות דרכים, תאונות עבודה, תביעות נגד הביטוח הלאומי, תביעות כנגד קופות חולים, פגיעות גוף בנושאים שונים כגון: נפילות, פציעות וכיוצב'. עו"ד עדי וייס הינה חברת הוועדה לרפואה ומשפט של לשכת עורכי הדין, חברה בפורום הנזיקין של לשכת עורכי הדין וכן חברה בוועדה לחוק זכויות החולה. בנוסף, מנהלת עו"ד עדי וייס פורום רשלנות רפואית ברשת האינטרנט ובו מתן מענה וייעוץ ראשוני לפונים. ניתן ליצור קשר עם עו"ד וייס בטלפון 03-6880303 באתר: http://www.adi-law.co.il וכן ניתן להפנות שאלות לכתובת הדואר האלקטרוני: adi@adi-law.co.il

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב