דחיית עתירת מושב בצרון להשתמש במי קולחין המופקים במכון טיהור שפכים באשדוד להשקיית חלקות הקרובות לבתי התושבים 

מינהלי

בג"ץ 10967/08, בצרון - מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' משרד הבריאות

כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין, כבוד השופט ס' ג'ובראן, כבוד השופט י' דנציגר

עו"ד אסף הדסי לעותר; עו"ד מיכל פרידלנדר למשיב

09.11.2009

העובדות:
1. מושב בצרון, מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, אשר מרבית חבריו מתפרנסים בעיקר מחקלאות. החלקות החקלאיות במושבים מסווגות לשלושה סוגים. חלקות א' הינן חלקות הצמודות דרך כלל לבתי המגורים במושב ומיועדות לעיבוד אישי על ידי החקלאים המתגוררים שם. חלקות ב' וחלקות ג' הינן חלקות מרוחקות יותר אשר מעובדות ככלל על ידי המושב באופן מרוכז. חלקות המוגדרות במושב כחלקות ב' הושקו עד לאחרונה במי קולחים מטוהרים שסופקו על ידי מכון מט"ש אשדוד. לעומתן החלקות שהוגדרו כחלקות א' הושקו במים שפירים.
2. מי קולחים הינם מי שופכין אשר עברו טיפול והליכי טיהור שיש בהם כדי להקטין, אך לא להפיג, את הסיכון הבריאותי הנשקף מהם. אין חולק כי עצם השימוש במי קולחים, עלול לחבוק בתוכו סיכונים רבים לבריאות הציבור.

החלטה:
1. החלטת המשיב אינה לוקה באי-סבירות ולא חורגת היא ממתחם הסבירות המוקנה לרשות המנהלית. יתר על כן, על פני הדברים, ישנו אף טעם לא מבוטל בטענת המשיב כי התנהלותם של חקלאי מושב בצרון, ככל שיוכח כי אלו אכן עשו דין לעצמם וחיברו את מערכת ההשקייה למערכת מי השתייה, יכולה להצדיק בפני עצמה את דחיית העתירה על רקע חוסר נקיון כפיים ולמצער יש בה כדי לחזק את החששות שמעלה המשיב בתגובתו כנגד מתן ההיתר ולאושש את סבירות החלטתו.
2. דומה כי לא ניתן לחלוק על כך שהשימוש במי קולחים להשקייה הינה פעולה מבורכת שיש בה כדי לסייע בהתמודדות עם מצב משק המים במדינתנו, מצב שאין צורך להכביר מילים על חומרתו. נוסף לכך מאפשר שימוש זה מתן "חבל הצלה" לעוסקים במלאכת החקלאות אשר ללא הספקת מים עלולה להיפגע פרנסתם, לעיתים באופן בלתי הפיך. יחד עם זאת, שימוש זה כרוך בסיכונים בלתי מבוטלים העלולים להיגרם לבריאותו של הציבור כאשר עושים אנו שימוש במים שמעצם טבעם מכילים או עלולים להכיל זיהומים שונים. במאזן השיקולים בין התועלת הצומחת מהשימוש במי קולחים ובין הסיכון הנשקף מכך, אמון המשיב על הבחינה מהו סיכון אשר ניתן לחשוף אליו את הציבור ובאילו תנאים. ברי כי השיקול בדבר אפקטביות האכיפה בהתחשב באופי השימוש במי הקולחים הינו שיקול רלוונטי שרשאי המשיב ליתן לו משקל בהחלטה האם לאשר את השימוש.
3. כידוע, בית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק אינו שם את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של הרשות האמונה על קבלת ההחלטה, אשר לה המומחיות כמו גם האחריות בדין על תוצאותיה, על אחת כמה וכמה נכון הדבר כאשר עסקינן בהחלטה מקצועית אשר רמת המומחיות הנדרשת לשם קבלתה הינה גבוהה ומאזן השיקולים הינו עדין ועלול לשאת תוצאות מרחיקות לכת וחמורות כדוגמת סכנה לבריאות הציבור. בחינת שיקולי המשיב כולם מעלה כי אין כל אינדיקציה לכך שנשקלו שיקולים פסולים או שאינם ראויים.