נזיקין
ת"א 5844-07, דוד וינטרוב ואח' נ' גלובס פבלישר עיתונות (1983) בע"מ
כב' השופט אורן שוורץ
03.12.2009
העובדות:
1. מדובר בתביעה מכוח חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965 בעניינו של "טוקבק" שפורסם נגד התובעים באתר "גלובס" באינטרנט, אותו מפעילה הנתבעת.
2. לטענת התובעים, אחריותה של הנתבעת קמה מכוח סעיף 11 לחוק (הנוגע ללשון הרע שפורסמה באמצעי תקשורת) וכן מכוח דיני הרשלנות.
3. בנוסף, עתרו התובעים למתן צו עשה, שיחייב את הנתבעת לחשוף את פרטי הגולש שפירסם את הטוקבק. סכום התביעה הועמד על סך 100,000 ש"ח.
4. ביום 31/10/07 פורסמה כתבה באתר האינטרנט של הנתבעת אשר כותרתה "ג'נרל אלקטריק במגעים לרכישת ורסמד ב - 40 מיליון דולר.
5. בעקבות פרסום הכתבה, הועלו "טוקבקים" על ידי גולשי האתר המתייחסים לתוכן הכתבה. בין הטוקבקים שהועלו, הועלה טוקבק של גולש אנונימי המכונה "מוטי" אשר כותרתו "היזמים רק הפריעו. צמד נוכלים".
6. בטוקבק נכתב: "היזמים גסנר ווינטרוב ניסו לפני 20 שנה לפתח מוצר אחר ולא כלכלי. החברה פיתחה מוצר חדש. הם יזמים כמו שאני צנצנת. בכל התהליך הם רק הפריעו ובכל פעם שהחברה זכתה במשהו, הם התייצבו וטענו שהם היזמים. מי שהציל אותם היה ניר גפן שהציע ואף התחיל לפתח מכשיר חדש שעל בסיס הפיתוח שלו, פותח המכשור הקיים. צמד נוכלים ועוד אחד מהם הוא רופא. סכנת נפשות".
ההכרעה:
1. לא יכול להיות חולק, והנתבעת אף לא הכחישה זאת בסיכומיה, כי הדברים שפורסמו בטוקבק אודות התובעים עולים כדי לשון הרע.
2. העלאת הטוקבק באתר הנתבעת עונה על הגדרת פרסום בסעיף 2 (ב) לחוק, במובן זה שמדובר בפרסום בכתב אשר הגיע לאדם אחר זולת התובעים.
3. הגדרת פרסום בחוק כוללת גם פרסום באינטרנט.
4. עיון בלשון הפקודה מלמד, שהמחוקק לא שלל קיומם של אמצעים טכנולוגיים אחרים, שאינם מכונת דפוס. המחוקק אף לא הגביל את צורתו הסופית של העיתון ואת מבנהו החומרי - העיתון יכול ויהיה על גבי נייר, על גבי בד "או על חומר אחר כיוצא בזה".
5. היעדרו או קיומו של "נייר", אינו תנאי הכרחי להגדרת אתר בעל מאפיינים של אמצעי תקשורת חדשותי כ"עיתון" לצרכי הפקודה.
6. הגדרת דרישת הדפוס שבפקודת העיתונות איננה מחייבת שימוש בנייר. גם האמצעי עצמו המבצע את רישום המילים התמונות או האותות אינו מוגבל. די בכך שייעשה שימוש באמצעי טכנולוגי כלשהו, שיש לו את היכולת להעתיק מילים או אותות וזה שימושו היחיד. במובן זה, אין מניעה שתוכנה, שרת או רשת יענו על הגדרה זו.
7. בהתחשב באופיו של אתר הנתבעת, בחלקו החדשותי, המכיל כתבות, מאמרים וכיו"ב, ובהתחשב בכך שהתרשמתי כי האתר מתנהל בדומה לעיתון, במובן זה שמועסקים בו כתבים ועורך, אתר הנתבעת הינו הלכה למעשה "עיתון מקוון". ככזה, הוא מהווה "עיתון" לצרכי סעיף 11 לחוק.
8. אין בכך ללמד כי הטוקבקים המועלים לאתר הנתבעת מהווים חלק מאותו "עיתון". הטוקבקים הינם תגובות ספונטאניות בדרך כלל, מעין קריאות ביניים שנשלחות אל הרשת, המהווה את כיכר השוק של ימינו.
9. היעדר הארגון והיעדר היד המכוונת, די בהם כדי להבדיל את הטוקבקים מחלקו העיתונאי של אתר הנתבעת.
10. שובל הטוקבקים הנישא בעקבות הכתבה או הידיעה העיתונאית, נעדר עריכה ושליטה ממשית של עורך האתר. מדובר על פורום להחלפת דעות בין המשתתפים. ככזה, שובל הטוקבקים אינו נכלל בהגדרת "עיתון" כקבוע בסעיף 11 לחוק. די בכך להביא לדחיית התביעה.
11. הנתבעת פעלה באופן סביר בפיקוח על פרסומם של הטוקבקים ומניעת טוקבקים אשר יש בהם להסב נזק לשמו הטוב של אדם.
12. הנתבעת ערכה בדיקה מדגמית של תכני הטוקבקים בטרם הם הועלו לאתר. הנתבעת דאגה להסיר טוקבקים אשר יש בהם להסב נזק לאדם ולשמו הטוב. הנתבעת הפעילה מענה אנושי לטיפול בבקשות הסרת טוקבקים אשר יש בהם כדי להסב נזק לשמו הטוב של אדם. כך, הנתבעת מנחה את עובדיה להתייחס בדחיפות ובנחישות לבקשות להסרת טוקבקים וכן שהנטייה היא להיענות לבקשות אלה.
13. מטעמים אלה אין מקום להטיל על הנתבעת אחריות בגין פרסומו של הטוקבק באתר הנתבעת.
14. מכיוון שלא מוטלת על הנתבעת חובה גורפת לבדוק כל תגובה ותגובה מתוך התגובות הרבות אשר נשלחות לאתר, וכן בשל שהנתבעת פעלה באופן סביר למניעת העלאתו של הטוקבק הפוגע וכן פעלה כנדרש להסרתו של הטוקבק, הנתבעת לא התרשלה באי מניעת הפרסום.
15. התביעה נדחית.
ת"א 5844-07, דוד וינטרוב ואח' נ' גלובס פבלישר עיתונות (1983) בע"מ
כב' השופט אורן שוורץ
03.12.2009
העובדות:
1. מדובר בתביעה מכוח חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965 בעניינו של "טוקבק" שפורסם נגד התובעים באתר "גלובס" באינטרנט, אותו מפעילה הנתבעת.
2. לטענת התובעים, אחריותה של הנתבעת קמה מכוח סעיף 11 לחוק (הנוגע ללשון הרע שפורסמה באמצעי תקשורת) וכן מכוח דיני הרשלנות.
3. בנוסף, עתרו התובעים למתן צו עשה, שיחייב את הנתבעת לחשוף את פרטי הגולש שפירסם את הטוקבק. סכום התביעה הועמד על סך 100,000 ש"ח.
4. ביום 31/10/07 פורסמה כתבה באתר האינטרנט של הנתבעת אשר כותרתה "ג'נרל אלקטריק במגעים לרכישת ורסמד ב - 40 מיליון דולר.
5. בעקבות פרסום הכתבה, הועלו "טוקבקים" על ידי גולשי האתר המתייחסים לתוכן הכתבה. בין הטוקבקים שהועלו, הועלה טוקבק של גולש אנונימי המכונה "מוטי" אשר כותרתו "היזמים רק הפריעו. צמד נוכלים".
6. בטוקבק נכתב: "היזמים גסנר ווינטרוב ניסו לפני 20 שנה לפתח מוצר אחר ולא כלכלי. החברה פיתחה מוצר חדש. הם יזמים כמו שאני צנצנת. בכל התהליך הם רק הפריעו ובכל פעם שהחברה זכתה במשהו, הם התייצבו וטענו שהם היזמים. מי שהציל אותם היה ניר גפן שהציע ואף התחיל לפתח מכשיר חדש שעל בסיס הפיתוח שלו, פותח המכשור הקיים. צמד נוכלים ועוד אחד מהם הוא רופא. סכנת נפשות".
ההכרעה:
1. לא יכול להיות חולק, והנתבעת אף לא הכחישה זאת בסיכומיה, כי הדברים שפורסמו בטוקבק אודות התובעים עולים כדי לשון הרע.
2. העלאת הטוקבק באתר הנתבעת עונה על הגדרת פרסום בסעיף 2 (ב) לחוק, במובן זה שמדובר בפרסום בכתב אשר הגיע לאדם אחר זולת התובעים.
3. הגדרת פרסום בחוק כוללת גם פרסום באינטרנט.
4. עיון בלשון הפקודה מלמד, שהמחוקק לא שלל קיומם של אמצעים טכנולוגיים אחרים, שאינם מכונת דפוס. המחוקק אף לא הגביל את צורתו הסופית של העיתון ואת מבנהו החומרי - העיתון יכול ויהיה על גבי נייר, על גבי בד "או על חומר אחר כיוצא בזה".
5. היעדרו או קיומו של "נייר", אינו תנאי הכרחי להגדרת אתר בעל מאפיינים של אמצעי תקשורת חדשותי כ"עיתון" לצרכי הפקודה.
6. הגדרת דרישת הדפוס שבפקודת העיתונות איננה מחייבת שימוש בנייר. גם האמצעי עצמו המבצע את רישום המילים התמונות או האותות אינו מוגבל. די בכך שייעשה שימוש באמצעי טכנולוגי כלשהו, שיש לו את היכולת להעתיק מילים או אותות וזה שימושו היחיד. במובן זה, אין מניעה שתוכנה, שרת או רשת יענו על הגדרה זו.
7. בהתחשב באופיו של אתר הנתבעת, בחלקו החדשותי, המכיל כתבות, מאמרים וכיו"ב, ובהתחשב בכך שהתרשמתי כי האתר מתנהל בדומה לעיתון, במובן זה שמועסקים בו כתבים ועורך, אתר הנתבעת הינו הלכה למעשה "עיתון מקוון". ככזה, הוא מהווה "עיתון" לצרכי סעיף 11 לחוק.
8. אין בכך ללמד כי הטוקבקים המועלים לאתר הנתבעת מהווים חלק מאותו "עיתון". הטוקבקים הינם תגובות ספונטאניות בדרך כלל, מעין קריאות ביניים שנשלחות אל הרשת, המהווה את כיכר השוק של ימינו.
9. היעדר הארגון והיעדר היד המכוונת, די בהם כדי להבדיל את הטוקבקים מחלקו העיתונאי של אתר הנתבעת.
10. שובל הטוקבקים הנישא בעקבות הכתבה או הידיעה העיתונאית, נעדר עריכה ושליטה ממשית של עורך האתר. מדובר על פורום להחלפת דעות בין המשתתפים. ככזה, שובל הטוקבקים אינו נכלל בהגדרת "עיתון" כקבוע בסעיף 11 לחוק. די בכך להביא לדחיית התביעה.
11. הנתבעת פעלה באופן סביר בפיקוח על פרסומם של הטוקבקים ומניעת טוקבקים אשר יש בהם להסב נזק לשמו הטוב של אדם.
12. הנתבעת ערכה בדיקה מדגמית של תכני הטוקבקים בטרם הם הועלו לאתר. הנתבעת דאגה להסיר טוקבקים אשר יש בהם להסב נזק לאדם ולשמו הטוב. הנתבעת הפעילה מענה אנושי לטיפול בבקשות הסרת טוקבקים אשר יש בהם כדי להסב נזק לשמו הטוב של אדם. כך, הנתבעת מנחה את עובדיה להתייחס בדחיפות ובנחישות לבקשות להסרת טוקבקים וכן שהנטייה היא להיענות לבקשות אלה.
13. מטעמים אלה אין מקום להטיל על הנתבעת אחריות בגין פרסומו של הטוקבק באתר הנתבעת.
14. מכיוון שלא מוטלת על הנתבעת חובה גורפת לבדוק כל תגובה ותגובה מתוך התגובות הרבות אשר נשלחות לאתר, וכן בשל שהנתבעת פעלה באופן סביר למניעת העלאתו של הטוקבק הפוגע וכן פעלה כנדרש להסרתו של הטוקבק, הנתבעת לא התרשלה באי מניעת הפרסום.
15. התביעה נדחית.
מיכל מורנו הנה מנהלת פרוייקטים בחברת מורנו'ס שיווק באינטרנט
ועורכת ראשית באתר מאמרים - הספרייה הגדולה בישראל להפצת מאמרים לשימוש חופשי ברשת האינטרנט
ועורכת ראשית באתר מאמרים - הספרייה הגדולה בישראל להפצת מאמרים לשימוש חופשי ברשת האינטרנט
