עבודה
ע"ע 570/07, פיליפ טיברמן נ' מקורות חברת מים בע"מ
כב' הנשיא סטיב אדלר, כב' השופט שמואל צור, כב' השופטת רונית רוזנפלד
24.12.2009
העובדות:
1. ערעורים על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע, בו התקבלה תביעתו של מר פיליפ טיברמן (להלן - העובד או מר טיברמן) כנגד מקורות חברת מים בע"מ (להלן - מקורות). בית הדין האזורי קבע, כי בשנים 1971-1980 התקיימו בין הצדדים יחסי עובד-מעביד וכי, לפיכך, זכאי מר טיברמן לתשלום פיצויי פיטורים וזכויות נוספות הנגזרות מקיומם של יחסי עבודה כאמור. כמו כן, התקבלה בחלקה התביעה שכנגד שהגישה מקורות כנגד מר טיברמן ובית הדין האזורי הורה על קיזוז סכומים אשר שולמו למר טיברמן ביתר, עקב הגדרת היחסים בין הצדדים כיחסים שבין מזמין שירותים לקבלן עצמאי.
החלטה:
1. יישום מבחן ההשתלבות - עבודתו של מר טיברמן היתה חלק מפעילות הרגילה של מקורות. הוא השתלב במסגרת הרגילה של החברה. הוא הועסק על פי הנחיות הממונים עליו מטעם מקורות, והם אשר קבעו את סדר יומו ואת מקום עבודתו ודאגו לפיקוח על עבודתו. נוסף על כך, חוזה העבודה האישי חייב את מר טיברמן לעמוד לרשות מקורות בעצמו. כמו כן, מר טיברמן לא ניהל עסק עצמאי שלו. מכל אלה ניתן להסיק, כי התמלאו הפן החיובי והפן השלילי של מבחן ההשתלבות.
2. אכן, לא בכל מקרה שעה שחברת הבת היא אישיות משפטית נפרדת, יש לראות בחברה האם מעסיקה של עובדי חברת הבת. אולם, הפסיקה קבעה מקרים, בהם יש לראות עובד חברת בת כעובד חברת האם, בין היתר במקרים מסוימים של העסקה על ידי אשכול חברות. הלכה זו נועדה לשקף את מצב הדברים כהווייתו ולמנוע פגיעה בלתי-מוצדקת בעובדים. כאשר עסקינן בזכאות לפיצויי פיטורים נפסק בעבר, כי "אין לדרוש מהעובד להפסיד את זכויותיו לפיצויי פיטורים כאשר הוא מתאים את עצמו לצרכי המפעל בכך, שהוא נאות לעבור ממפעל למפעל של אותו קונצרן... יש לפרש את המושג "מעביד אחד" על פי תכלית חוק פיצויי פיטורים ולתת פחות משקל לשאלות טכניות של ההתאגדות הפורמאלית של העסק...".
3. בסיס נורמטיבי אפשרי לתביעת השבה נמצא בסעיף 1(א) לחוק עשיית עושר ולא במשפט. בסיס נורמטיבי נוסף לטענת השבה - המעוגן ישירות בדיני החוזים במקרה של חוזה בטל או פגום מלכתחילה - נמצא בסעיף 21 לחוק החוזים. בכל מקרה, וללא קשר למקורה הנורמטיבי של תביעת השבה, הרי שמבחינה דיונית זו אינה טענת הגנה כי אם עילת תביעה אותה אפשר להעלות רק במסגרת תביעה עצמאית או תביעה שכנגד. לעומת תביעת השבה, טענת קיזוז היא בעלת אופי דיוני ולא נמצא לה בסיס בעקרונות הצדק והיושר. מבחינה דיונית, מדובר בטענת הגנה מובהקת, אף שהיא דורשת הוכחה על פי הדין המהותי. מכל מקום, בהיותה טענת הגנה אין הכרח להעלותה בהליך נפרד. מבחינה מעשית, מדובר באפשרות לקיזוז של חיובים זה לעומת זה, כך שגובה הקיזוז מותנה בגובה התביעה המקורית ולא למעלה ממנה, זאת בשונה מתביעת השבה.
4. אין מקום להשבה או לקיזוז במקרה זה מהטעמים הבאים: אין קביעה עובדתית לפיה העובד הוא שדרש שמעמדו יהיה כשל עצמאי. ההפך הוא הנכון, הסיבה לקביעת מעמדו של מר טיברמן כ"קבלן עצמאי" היתה העדרם של תקנים פנויים במקורות, דבר המלמד כי דווקא מקורות היא שחתרה להעסקה על דרך "קבלנית". לא נמצא בהתנהגותו של מר טיברמן כדי חוסר תום לב המצדיק שקילה בחיוב של קיזוז.
ע"ע 570/07, פיליפ טיברמן נ' מקורות חברת מים בע"מ
כב' הנשיא סטיב אדלר, כב' השופט שמואל צור, כב' השופטת רונית רוזנפלד
24.12.2009
העובדות:
1. ערעורים על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע, בו התקבלה תביעתו של מר פיליפ טיברמן (להלן - העובד או מר טיברמן) כנגד מקורות חברת מים בע"מ (להלן - מקורות). בית הדין האזורי קבע, כי בשנים 1971-1980 התקיימו בין הצדדים יחסי עובד-מעביד וכי, לפיכך, זכאי מר טיברמן לתשלום פיצויי פיטורים וזכויות נוספות הנגזרות מקיומם של יחסי עבודה כאמור. כמו כן, התקבלה בחלקה התביעה שכנגד שהגישה מקורות כנגד מר טיברמן ובית הדין האזורי הורה על קיזוז סכומים אשר שולמו למר טיברמן ביתר, עקב הגדרת היחסים בין הצדדים כיחסים שבין מזמין שירותים לקבלן עצמאי.
החלטה:
1. יישום מבחן ההשתלבות - עבודתו של מר טיברמן היתה חלק מפעילות הרגילה של מקורות. הוא השתלב במסגרת הרגילה של החברה. הוא הועסק על פי הנחיות הממונים עליו מטעם מקורות, והם אשר קבעו את סדר יומו ואת מקום עבודתו ודאגו לפיקוח על עבודתו. נוסף על כך, חוזה העבודה האישי חייב את מר טיברמן לעמוד לרשות מקורות בעצמו. כמו כן, מר טיברמן לא ניהל עסק עצמאי שלו. מכל אלה ניתן להסיק, כי התמלאו הפן החיובי והפן השלילי של מבחן ההשתלבות.
2. אכן, לא בכל מקרה שעה שחברת הבת היא אישיות משפטית נפרדת, יש לראות בחברה האם מעסיקה של עובדי חברת הבת. אולם, הפסיקה קבעה מקרים, בהם יש לראות עובד חברת בת כעובד חברת האם, בין היתר במקרים מסוימים של העסקה על ידי אשכול חברות. הלכה זו נועדה לשקף את מצב הדברים כהווייתו ולמנוע פגיעה בלתי-מוצדקת בעובדים. כאשר עסקינן בזכאות לפיצויי פיטורים נפסק בעבר, כי "אין לדרוש מהעובד להפסיד את זכויותיו לפיצויי פיטורים כאשר הוא מתאים את עצמו לצרכי המפעל בכך, שהוא נאות לעבור ממפעל למפעל של אותו קונצרן... יש לפרש את המושג "מעביד אחד" על פי תכלית חוק פיצויי פיטורים ולתת פחות משקל לשאלות טכניות של ההתאגדות הפורמאלית של העסק...".
3. בסיס נורמטיבי אפשרי לתביעת השבה נמצא בסעיף 1(א) לחוק עשיית עושר ולא במשפט. בסיס נורמטיבי נוסף לטענת השבה - המעוגן ישירות בדיני החוזים במקרה של חוזה בטל או פגום מלכתחילה - נמצא בסעיף 21 לחוק החוזים. בכל מקרה, וללא קשר למקורה הנורמטיבי של תביעת השבה, הרי שמבחינה דיונית זו אינה טענת הגנה כי אם עילת תביעה אותה אפשר להעלות רק במסגרת תביעה עצמאית או תביעה שכנגד. לעומת תביעת השבה, טענת קיזוז היא בעלת אופי דיוני ולא נמצא לה בסיס בעקרונות הצדק והיושר. מבחינה דיונית, מדובר בטענת הגנה מובהקת, אף שהיא דורשת הוכחה על פי הדין המהותי. מכל מקום, בהיותה טענת הגנה אין הכרח להעלותה בהליך נפרד. מבחינה מעשית, מדובר באפשרות לקיזוז של חיובים זה לעומת זה, כך שגובה הקיזוז מותנה בגובה התביעה המקורית ולא למעלה ממנה, זאת בשונה מתביעת השבה.
4. אין מקום להשבה או לקיזוז במקרה זה מהטעמים הבאים: אין קביעה עובדתית לפיה העובד הוא שדרש שמעמדו יהיה כשל עצמאי. ההפך הוא הנכון, הסיבה לקביעת מעמדו של מר טיברמן כ"קבלן עצמאי" היתה העדרם של תקנים פנויים במקורות, דבר המלמד כי דווקא מקורות היא שחתרה להעסקה על דרך "קבלנית". לא נמצא בהתנהגותו של מר טיברמן כדי חוסר תום לב המצדיק שקילה בחיוב של קיזוז.
מיכל מורנו הנה מנהלת פרוייקטים בחברת מורנו'ס שיווק באינטרנט
ועורכת ראשית באתר מאמרים - הספרייה הגדולה בישראל להפצת מאמרים לשימוש חופשי ברשת האינטרנט
ועורכת ראשית באתר מאמרים - הספרייה הגדולה בישראל להפצת מאמרים לשימוש חופשי ברשת האינטרנט
