בנייה בבריקים או בשמם העברי- לבנים, היא שיטת הבנייה הנפוצה ביותר ברחבי העולם כולו וגם המסורתית ביותר. בניית בריקים החלה בעת העתיקה והשימוש בבריקים הולך ומתפתח במהירות עצומה תוך התחשבות במאפייני העיצוב של התקופות השונות. במאה התשע-עשרה הוכנסו אלמנטים של בטון ופלדה לבנייה המסורתית והשארת בריקים בבלתי מנוצח בבניית חזיתות של מבנים. השימוש בקוביות בריקים נפוץ מאוד היום ומותאם לסגנונות האדריכלות שאר תמיד היוותה קישור חשוב לטכנולוגיית הבנייה.
בריקים הינם הבסיס לבניה, שכן בריקים הם גוש קשיח ואחיד אשר מיוצר מאבן, שיש, סיליקט, חימר או בטון. בריקים עמידים ביותר במאמצי לחיצה וכפיפה של קירות ותקרות שמעליהם, וכן, בריקים עמידים במאמצי הלחיצה והכפיפה של המסה העצמית שלהם. לדוגמא: קשת עשויה בריקים מסוגלת ליצור מפתחים בעזרת בריקים בודדים הנשענים אחד על השני ומעבירים את כוחות הלחיצה אל עבר צידי הקשת. עובדת היותם בריקים חזקים ועמידים מאפשרים בריקים ליצור קירויים מסוגים שונים ובעלי אופי אדריכלי שונה. יש לציין, כי בריקים או טכנולוגיית הבנייה בבריקים הגיעה לשיאה כבר בסוף ימי הביניים תוך שימוש נרחב בה באדריכלות הגותית.
ישנם מאות צורות בנייה של בריקים הנוצרות מסידור בריקים באופן שונה על-גבי הקירות, תוך השגת בידוד תרמי ואקוסטי יעיל ביותר. אופן סידור בריקים שונה יוצר מראה שאין שני לו וגם הינו ערך אסתטי חשוב לסביבה. לרוב, מסדרים בריקים מלבנים על-גבי הקיר באופן ניצב אחד מהשני. באופן כזה, הדבקת בריקים על הקירות מאפשרת לבנות קירות דקים הנושאים בריקים קלים עליהם מבלי לאבד יציבות. לרוב, כאשר משתמשים עם בריקים בגדלים סטנדרטיים לבנייה, אורך הבריק הוא בדרך-כלל כפול מרוחבו בתוספת הפוגה. בצורה שכזו ניתן להניח שורת בריקים בכיוון האורכי ומעליה שורה בכיוון הרוחבי, תוך שמירה על משטח חיצוני שטוח ומדויק.
