אימון... חזרה....ושינון- מחקרים על המוח האנושי
דף הבית  >> 
 >> 
הרשם  |  התחבר
מאמרים

אימון... חזרה....ושינון- מחקרים על המוח האנושי 

מאת    [ 17/01/2010 ]
מילים במאמר: 1757   [ נצפה 6339 פעמים ]

 
 

 

 

מוקדש לפרופ' אבי קרני-אוניברסיטת חיפה

ולפרופ' זמירה מברך על היוזמה המבורכת

הרמב"ם הדגיש בפנינו באריכות ובשיטתיות מספר דרכים בחינוך ובמנהיגות . כיום, 800 שנה אחרי מותו, התבררה ראייתו החינוכית כנכונה וכחשובה. לדעת הרמב"ם, קיימים שבעה תחומים עקרוניים בחינוך. הראשון והחשוב ביותר,לדעתו, הוא התרגול, היינו, שינון כל הנלמד - במטרה להפנים ולעגן אותו היטב במוח האדם. האדם מטבעו לומד בכל הזדמנות , משתמש בחושים השונים המסייעים לו ללמוד היטב , אך חלק ניכר מהנלמד נשכח ונעלם.

בהרצאתו של פרופ' אבי קרני , חוקר מוח מאוניברסיטת חיפה , בפורום מרצי החינוך בבר אילן, הבהיר לנו, על פי מחקרים, את חשיבות השינון כבסיס ליצירת מיומנויות וכיעיל לזיכרון ארוך טווח.

השינון צריך להתחולל כתהליך ,וכמו שאין קיצורי דרך בחינוך כך קיים צורך בשימוש במתודות נכונות כדי להבין את הנלמד ולהטמיעו במוח. מבנה הלמידה חייב להיות מסודר ומאורגן היטב גם בהקניית ידע וגם בטיפוח מיומנויות ומידות ובעיגונם בתוכנו.

ככל שמשננים את אותו דבר מספר רב של פעמים וחוזרים שוב ושוב , הידע גדל וככל שמשננים לומדים לראות דברים חדשים. השינון מטמיע את הנלמד, אך גם מפתח פרספקטיבה שונה ואחרת על החומר הנלמד.

השינון יוצר למידה תחת בקרה ביולוגית וגורם לשינוי עצבי במוחם של הלומדים ,ילדים ומבוגרים, ועל ידי כך הוא גורם לשינוי עצבי במוח. קיימות מגבלות בתהליכים ביולוגים והשינון מצליח להתגבר עליהם וכמו כן הוא מפתח את הזיכרון לטווח ארוך ובתהליך למידה שלאורך זמן ממושך החומר הנלמד נשמר לתקופה ארוכה יותר.

 

החוקרים חושבים , כי קיימות שתי מערכות זיכרון לטווח רחוק:


    • 

    מערכת ה"מה" - המתמקדת בתוכן ובאירועים השונים.


    • 

    מערכת ה"איך" - המתמקדת במיומנויות ובהרגלים .

 

חשוב להדגיש, כי נמצא במחקרים, ששתי מערכות אלה מקבילות, אך אינן תלויות האחת בשנייה. שתי המערכות נפרדות ולכל אחת מהן יש מערכת עצבית שונה וקיים הבדל בין "מה" לקרוא ובין "איך "לקרוא, אך כדי להשיג מהירות ודיוק בלמידה יש צורך בסוג זיכרון מסויים.

 

קיימים אספקטים שונים של תהליך הזיכרון ואלה הם:

1. ניתן לזכור כתוצאה מהתנסות בודדת.

2. למידת מיומנויות מסויימות דורשות זמן ותרגול כגון: שיעורי נהיגה, קריאת שפה זרה, כתיבה וריקוד.

החזרות הרבות הן קריטיות לקליטה וזיכרון וידע ושליטה בעובדות מובילים להישגים נוספים, מכאן, שהשינון לא רק משנן את החומר הנלמד, אלא גורם גם לראייה מרחבית ולקליטה נוספת של משהו אחר ולכן על פי המחקרים , החזרות המרובות הן קריטיות וחשובות והן מהוות צורך חשוב בידע המערכות העובדות ובמעבר לשלבים אחרים נוספים. ידע - בתחילתו הוא דקלרטיבי ובהמשכו - הוא זיכרון פרוצדוראלי, היינו - מיומנות . לדעת ולזכור , כי פריז הינה בירת צרפת –זה ידע של מיומנות וכך גם לימוד נהיגה. שינון גורם לזיכרון ולהטמעה טובים יותר של המיומנות ומעגנן במוחנו.

נמצא, כי השינון והלמידה המתמדת מחדירים בנו ידע בתחום מסויים ופתאום מתגלים לנו עקרונות ותכנים נוספים ועם הזמן אנו זוכרים טוב יותר וכן מתרבות התגליות במוחנו מאותו שינון.

כדי לפעול במתודה של הקניית הרגלים, מיומנויות ומנגנונים שונים יש צורך בהתנסות וניסיון . ההתנסות בכתיבת האות א' בפעם הראשונה תהיה שונה מהפעמים האחרות בהן יבין הלומד ואף יכתוב אותה אחרת, וזאת משום שהמוח מבצע פעולות נוספות ושונות לאחר שינון.

 

האדם ששינן את הנלמד הופך למיומן ומומחה גדול יותר בתחום הספציפי אותו תירגל. היינו, ככל שהוא בקיא יותר בחומר - הוא יכול ללמוד תחומים נוספים מבלי שהדבר יפגע בידיעותיו. הראשוניות. למשל, דובר עברית שרכש את השפה העברית יהיה מסוגל לרכוש גם את השפה האנגלית . השינון והתירגול מביאים להישגים טובים יותר בתחום זה כמו גם בתפילה, בשירה בקריאה מהירה ועוד. רכישת מיומנות זו אינה ניתנת להעברה למיומנות אחרת, כמו קריאה בקול רם – זו מיומנות הזקוקה לשינון אחר כדי לרכשה.

מיומנות נוספת הדורשת תרגול היא שימוש באוצר מילים קיים. ילדים שקוראים ספרים רבים אוצר המילים שלהם רב ,אולם אם הם לא ישתמשו באוצר המילים – לא יוציאו אותו מהכוח אל הפועל, הוא יישאר במוחם ולא יבוא לידי ביטוי בשעת שיחה או בכתיבה.

חשיבות השינון באה לידי ביטוי גם באופן בו הוא מתרחש. התהליך הוא ביולוגי וקיימים מספר תנאים שצריכים להתקיים כדי שיחול השינוי ואלה הם:


    • 

    רלוונטיות – השינוי חייב להיות מעניין, מרתק ורלוונטי. שינון ללא תועלת אינו עוזר בהכרח, הרלוונטיות יוצרת מוטיבציה ורצון להוסיף ללמוד ולהפנים. ההתנסות חייבת להיות רלוונטית .


    • 

    משך האימון –קיימת חשיבות למשך השינון. יש מספר חזרות שהוא קריטי,תלוי במטרה וביעדים. חשוב לציין, כי לילדים שונים יש קצב למידה שונה ומספר חזרות שונה.


    • 

    סדר וארגון - זוהי מתודה חשובה מאוד היוצרת רצון עז להתגבר ולזכור. הסדר גורם ללימוד יעיל ושימוש בנלמד באופן מהיר. הסדר מעגן את הזיכרון. לימוד האות ב' מיד לאחר האות א' או תוך כדי, יכול, לעיתים, לבלבל את הלומד הצעיר . ניתן לפעמים לשלב חומר חדש יחד עם חומר מוכר וידוע , אך לא כמשהו חדש ומיידי.


    • 

    מערכת שיעורים מובנית – כל שיעור מובנה תורם לחשיבה וללמידה טובים יותר וכן מערכת השעות צריכה להיות מאורגנת דידקטית ויש צורך בשיקול דעת בסידור המקצועות,למשל: האם יעיל ללמוד שיעור חשבון ללפני שיעור אנגלית, או לאחריו.


    • 

    גיוון בכלים מתודיים- יוצרים שמחה, מגבירים את הקליטה, הידע והזיכרון, לדוגמה: רכישת שפה זרה תיקלט ביתר שאת , אם היא נלמדת דרך מוסיקה ,שירה והמחשה. דרך זו מגבירה את המוטיבציה והקליטה טובה יותר.

 

הנני מכיר מורה בחינוך היסודי המלמדת אנגלית בדרך של שירה. כאשר התלמידים לומדים למבחן הם עושים זאת בשירה ואז הם קולטים טוב יותר.

 

אין אפשרות לשנן ללא סוף. לאחר שנרכשת המיומנות הנדרשת וקיימת שליטה מלאה והלמידה היא מקסימאלית - קיים מיצוי ואין צורך בשינון נוסף.

ברור לנו על פי המחקרים, כי האימון גורם לשינויים במוח והתהליכים מתקיימים במקומות קבועים במוח. קיימים אזורי שפה, השונים מאזורי הראיה במוח והאימון גורם לשינויים עצביים לאורך זמן.

נמצא במחקר, כי אין הבדל בין למידתם של מבוגרים מזו של צעירים. קורה, שמבוגרים קולטים טוב יותר מילדים והדבר נובע משימוש נכון במוח. אנשים המשננים משתמשים במוח באופן נכון ואיכותי. למבוגרים - השינויים הם ארוכי טווח, אך ברור לי מניסיוני ומתוך מחקרים, כי "היצירתיות" קיימת בעיקר אצל הצעירים . ברור שהשינויים במוח תלויים במספר החזרות .

התורה שבעל פה, הגמרא, נלמדה כולה בע"פ, כל הסוגיות היו בתהליכי שינון והיו חכמים שידעו את כל התלמוד בע"פ. בתלמוד 2700 דפים בשפע נושאים , וכולו - נלמד תוך שינון.

הלימוד כיום בישיבות מאופיין במתודות לימודיות הגורמות לידע בעיקר בגלל השינון והחזרות בשילוב אמצעים דידקטיים מעולים. לימוד ב"חברותות", דרך שאילת שאלות אחד את השני במשך הלימוד – זו המתכונת ליצירת חכמה מהידע הטמון במוח. לימוד בקול רם ובניגון – תוך כדי הליכה, או בעמידה, בתנועתיות הגוף- כל אלה מגבירים את מחזור הדם ובכך מגיע יותר חמצן למוח.

בתלמוד הבבלי יש כ-2000 סוגיות בהם מופיע רבי יוחנן שחי בארץ ישראל. חכמים שהגיעו מבבל לבית מדרשו של רבי יוחנן בישראל – למדו ושיננו בע"פ אצלו והעבירו המטען הרוחני לבבל.

אנו בתפילתנו מדי יום אומרים "ושיננתם לבניך" מתוך הכתוב בספר דברים, שפע מקורות חז"ל מסבירים חשיבות השינון לבנינו כדי להפכם להיות חכמים. ישנם מוסדות חינוך המלמדים חומר בע"פ והאוצר הלימודי הטמון במוח הרבה יותר גדוש.

בזמנו הפעלנו פרוייקט " משניות בשטף " בו למדו את פרקי אבות בע"פ , כן ... כן...שיננו אך דרך שירה. הלמידה הייתה מעניינת, כולה בשירה ועל ידי כך הוסיפה שמחה ואושר לתלמידים. הלומדים בשינון זוכרים את הנלמד בע"פ כל חייהם. ישנם רבים ממוסדות החינוך הנוהגים כך כנורמת לימוד.

קיימים שני אספקטים בלימוד השינון: האחד - מספר החזרות בשיעור והשני - מספר השיעורים.

לכל מיומנות חייבים להקצות מספר מסוים של שעות-שיעורים על מנת לעגן היטב את החומר במוח. פרק הזמן המוקדש ללמידה הוא מהותי לרכישת הידע ומינון לא נכון יכול להוות בזבוז זמן או להיפך, או שזמן הלמידה אינו מספיק להטמעת החומר.

יש לתת את הדעת למינון וקיים צורך בהפסקות בשינון ובפיצול המערכת . שינון רציף אינו יעיל, ההפסקות רלוונטיות להטמעת הידע במוח והשינה,למשל, לאחר השינון - חשובה. ישנם מחקרים הרואים חשיבות במספר השעות ונמצא כי שעתיים רצופות יעילות לעגן את הלמידה במוח ,אולם לימוד ממושך בן ארבע שעות אינו יעיל ואף פוגם בלמידה. האימון חייב להיות מדורג ואיטי ומן הקל אל הכבד. יש לערוך חזרות במינון ובקצב הנכון.

תהליך הלמידה הוא תהליך ביולוגי ולעיתים תהליך שגוי הורס ומקלקל ויש לשים את הדעת על זמן, קצב ומינון . מבחינה ביולוגית הלמידה גורמת לתוספת של בניית חלבונים, עד שהמוח לא נבנה כראוי והידע לא ממוקם במוח ללמידה הנוספת באותו תחום - אין לכך ערך. לכן יש לתת זמן לקליטת המידע ועיבודו ושינון ללא גבולות לא יעיל עד אשר התהליך הביולוגי יושלם.

 

חשוב לכולנו ,הורים ומורים כאחד, להיות ערים להבנת תהליך הלמידה ,מבנה המוח ודרך קליטת המידע . לשינון - חוקים משלו ויש לשים על כך את הדעת. הוא יעיל וחכם , אך בגבולות. השינון מגביר את הלמידה, מגוון את הידע הנדרש, מבסס ידע קיים שעליו ניתן להוסיף ידע חדש או ןמעמיק את הידע הקיים.

היינו, האחריות ללמידה ולקליטת חומר חדש ונוסף תלוי בנו המבוגרים, כי ככל שנלמד להבין ולהשתמש נכון במתודות היעילות, במיומנויות הנכונות, תוך שמירה על הקצב והמינון הנכונים - הרי הידע יעוגן במוח ובאופן הטוב ביותר.

 

כדאי שכל מורה ידע תיאוריה חשובה זו, יתנסה בכיתתו תוך הפנמת הרעיון של החכם מכל אדם: "חנוך לנער על פי דרכו", ומאידך גיסא יצור תשתית לימודית מעניינת ומרתקת מתוך שמחה ואהבה.

- תואר ראשון ושני במדעי הטבע-ביולוגיה

- תואר שלישי בחינוך במנהיגות

משרות במשרד החינוך:
- 3 שנים מפקח על מדעי הטבע
- 12 שנים מפקח כולל
- 10 שנים מפקח מחוזי

בכל תחום פיתח מנהלים כמנהיגים, אשר הגיעו להישגים הטובים בארץ באזורם

ב6 שנים האחרונות מרכז את הקורס המכשיר מנהלים בבר אילן, וכמובן מלמד חינוך ומנהיגות באוניברסיטה ובעוד 3 מכללות.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב