חלון פתוח - פרוייקט העשרה בתרבות פופולרית לתיכון 

השאיפה לנטוע בתלמידי התיכון צמא לתכנים וחשיפה בפני תופעות תרבותיות היא מאחת מהסוגיות המרכזיות בקרב מחנכים בימינו.לפני כארבע שנים ביקשתי ליצור קבוצה חינוכית-תרבותית מסוג חדש,קבוצה וולנטרית של תלמידי תיכון המהווים מסגרת שבועית לאחר שעות הלימודים ותיחשף/תתרום לדיון תרבותי בשטחים הקרובים ללבם. במשך ארבע השנים נחשפו למעלה ממאה תלמידי תיכון לעבור פעילויות שחלק מהן מפורט להלן. אמנם נושאים כאלו היו נגישים יותר וזכו להצלחה רבה יותר מאחרים אך לא הייתה ולו פגישה אחת שהתקיימה והכזיבה-לא אותי ולא את התלמידים.תפעלו ותהנו !תאטרון:בקט,שייקספיר,לוין,הגשש החיוור,מפגש עם תאורן ובמאי מהתאטרון הערבי יהודי ביפו,סדנת משחק עם שחקן,"פלטפוס".מוסיקה ישראלית:פחד ומסתורין במוסיקה הישראלית,רוק נשי,שלום חנוך,"למה לא סיפרת לי" של שלמה גרוניך,אביב גפן.מוסיקה:רגאיי,ביטלס,פינק פלויד,למון ג'לי,זיגי סטארדאסט.קולנוע:"ארבע סרטים זרים",אנימטריקס,האחים כהן,דייויד לינץ',סטנלי קובריק,צ'רלי צ'פלין,"החומה",חד מיניות בקולנוע,טרנטינו,אלטמן,"שבלול","שלישיית בלוויל",מוסיקה בקולנוע.ספרות ושירה:אלתרמן,יהונתן גפן,"על בין משוררים ומוסיקאים",אתגר קרת,אפרים קישון,יונה וולך.טלוויזיה:מ.ק.22,אנימציה בקליפים.פרוייקטים מיוחדים:"מי רוצה להיות מליונר" בתחומי הפרוייקט,חוברת מיוחדת לסיום שנת הפעילות,מפגש עם אומן פלסטי ממכללת בית ברל,תערוכה של צלם פוליטי שהגיעה אל בית הספר,הכנה לבגרות באנגלית דרך טקסטים מוזיקליים. 

המשיכה של תלמידים להגיע לפעילות אחר הצהריים היא גורם משמעותי ואף קריטי לכל פעילות העשרה ובוודאי כזו שעוסקת בתחומים ששכרם המיידי אינו בצידן. על רכז פרוייקט מעין זה לגלות יצירתיות רבה ולנצל את מגוון הכלים התקשורתיים העומדים לרשותו על מנת להוות מוקד אטרקטיבי לתלמידים. בשנים האחרונות נושא זה היה קשה מאד לביצוע. מומולץ להעזר ברכז החברתי או בכל מורה אחר שייאות לסייע. 

 עניין נוסף שיש לתת עליו את הדעת הוא התקציב למימון הפרוייקט. בתוך עמנו אנו חייים ובוודאי שבבתי ספר ציבוריים מימון השכרת סרטי וידאו או רחמנא ליצלן רכישה של דיסק והפקדתו בספריית בית ספר היא עניין כמעט חסר סיכוי. במצב זה לא נותר אלא להתבסס על ספרייתו הפרטית של הרכז והורדות מהרשת.

אין לפסול גם שיתוף התלמידים עצמם,רובם בעלי עניין קודם בתחומי הההעשרה והפעילות,בהבאת החומרים אם יש באמתחתם דיסק,ספר או ססרט נדרש לפעילות.

לפניכם מספר הזמנות לפעילות:

היום !!!!!!פרוייקט האמנויות של "אנקורי" תל אביב נפתח:אם את/ה מתעניינים במוסיקה על כל גווניה, קולנוע, תאטרון,ציור ואמנות פלסטית,מחול ושירה-"חלון פתוח" פותח ,חינם, צוהר לידע חדש ואופקים מרתקים !היום ובכל יום א' בין ארבע לשש.

להתראות,גיא.

דייג אוהב דגים?זה שעולה או זה שיורד?מה הייתה הדקה?ראית את יעלי ?כל התשובות ב"חלון פתוח" על "הגשש החיוור"היום בארבע...  "חלון פתוח"- מפגש מס' 3:והפעם, "מחפשים את וויל"- שייקספירמגיע לאנקורי.

היום ב16.00 !

 וכמו כן:מערך שיעור למרתון יהונתן גפן:

יהונתן גפן- ארבעה שערים שער ראשון: מגיע לעיר הגדולה. *כמה מלים (1968):אברם הוא כלב-אוטוסוגסטיה(קטע קריאה) *סיפורים שענת אוהבת במיוחד (1970):-קטע קריאה:ועוד משהו.-עטיפת אלבום. *הבלדה על חדווה ושלומיק (קטע מוזיקה,טרק 11). *הנסיך הקטן (קטע מוזיקה,טרק 14).*שיר בין ערביים(קטע מוזיקה) *זה הכל בינתיים בינתיים זה הכל (1974):לכל הרוחות(קטע מוזיקה)גשם כבד עומד ליפול (מוזיקה-אביב טרק 2,דני טרק 6,שמיים-טרק 15) *ככה את רצית אותי(קטע מוזיקה) שער שני: שנות הזהב. *דני ליטני ויהונתן גפן-מכתבים למערכת(1976):קטע וידאו.עטיפת אלבום. *שיני חלב(1977):עמ' :קטע קריאה148-149.*יונתן סע הביתה(1977): קטע מוזיקה,טרק 3.*הכבש הששה עשר (1978):-קטע קריאה: המלך שלא ידע לבכות-קטע וידאו:מפגש 1994+גן סגור-קטע מוזיקה:כשנסענו העירה לבקר את דוד אפרים-קטע וידאו: הכבש הששה עשר- הצגה.-קטע וידאו: הכבש השבעה עשר ?הצגה.-קטע מוזיקה:גן סגור בלוז- טרק 12. *שיחות סלון (1978):רכבת העמק (1978,1996):קטע וידאו.דייויד ברוזה ויהונתן גפן- יהיה טוב:קטע וידאו.בלדה לחוזר-קטע אודיו.יהיה טוב-קטע מוזיקה,טרק 8.אי ירוק בים,טרק 13. *שיר אהבה(קטע מוזיקה,טרק 17). *קוראים לזה אושר/המעיל (1980):המעיל(קטע אודיו,טרק 4(עד איזה גיל (קטע מוזיקה) *בלדה לנאיבית :קטע מוזיקה,טרק 7. *אופליה הקטנה (קטע מוזיקה,טרק 9).  *מדינה בלוז (1981):אין לי בגרות (קטע אודיו,טרק 1) *ילד הכרובית (1982):שעור רגיל בכתה גימל רגילה (קטע קריאה)  *דוד ויהונתן (1982):עטיפת אלבום. *האשה שאתי (1982):עטיפת אלבום. *החיים הם חומר טוב(קטע מוזיקה) שער שלישי: נתניה. *בעיקר שירי אהבה(1983):בלדה על שני כלבים וחופש אחד:קטע קריאה. *הווי ובידור(1983,עם שלמה גרוניך):מה מלאך כמוך עושה בגהנום הזה? (קטע אודיו) *פחות אבל כואב (1985):אוטוביוגרפיה (קטע קריאה) *מסיבת יום ההולדת של אביב (קטע וידאו). *על הפנים(1986):טיפסתי כבר על ראש ההר(קטע אודיו) *מקום לדאגה(קטע מוזיקה) *טוב נבוט בעד ארצנו(1989):היי ג'ינג'י,מתאים לי ומקובל עליי(קטעי אודיו) שער רביעי:בדרך לניו יורק וחזרה.*כמה שרציתי כלב (1989):קטע מוזיקה. *ולס עם מתילדה (קטע מוזיקה,טרק 10). *שיחה עם יואב קוטנר +שיר הטמבל.(קטע אודיו+מוזיקה). *באופן אישי כל יום ששי (1992):מגילת העצמאות (קטע קריאה) *התפרדויות (1993):הפנטזיה הארוטית הגדולה ביותר שלי (קטע קריאה)  *חתולשל אפאחד (2000):שיר של אודן (קטע קריאה) *ציפציף(2000):עמ' 6-7.(קטע קריאה) *הבוצ'רי(קטע קריאה):הבוצ'רייהונתן גפן
26/11/03רק כשגעגועי למולדתי הם ללא נשוא, וזה קורה לי יותר ממה שאני רוצה בחודש החורפי האחרון, אני נכנס למעדנייה היהודית, קונה שקדי מרק של אוסם, קרמבו של שטראוס, מיץ פז באריזת קרטון, לבן דלוח (מגיע בדרך כלל ביום שלישי בצהריים), קופסת קניידלעך ענקיים, כל קניידל בגודל של הראש של פואד, ומרגיש קצת יותר טוב.
ה"בוצ'רי" ( "משחטה" בשפת אמי, שגם אליה אני מתגעגע) הוא מעין סופרמרקט ישראלי של הגטו היהודי המשגשג בבוסטון. החנות ממוקמת ברחוב הארוורד, הרחוב שנסגר בשמונה בערב, בברוקליין, העיירה שלעומתה רעננה היא פריז.
ובכל זאת, בין חנות הספרים "ג'ודייקה" (הנושקת למסעדה הסינית "טעם צ' יינה גלאט כושר", שאם סיני אוכל בה הוא מתפקע מצחוק) לבין בית הלוויות העירוני ששמו המצמרר "כפורי" ( "Kafury" ), מול הרחוב שבו נולד ג' יי-אף-קיי ולעולם לא חשב שיום אחד הוא יהיה שדה תעופה, ניצבת לה חנות ה"בוצ'רי" כסלע איתן. תיכנס בבקשה, אדוני, ותרגיש שאתה נוחת ברכות על ארצך, וזה הרבה יותר זול מכרטיס טיסה לדבר האמיתי.
אני נכנס לשם, לריח שמזכיר לי את הצרכנייה בנהלל בשנות החמישים. ריח של נקניק זול, עובש, לחם לא אחיד, חלבה, אבקת כביסה, ריבות ודגים מלוחים. כאילו מישהו פתח כמה אריזות של מזון ושכח לסגור אותן. מתגעגעים אנונימים כמוני נכנסים ביראת קודש לחנות המוזרה הזאת, מסתכלים בעיניים לחות על פריטי מזון עם שמות מוזרים כמו "חטיפי עדן" ו"דגניות הדר", ממששים קופסאות פלסטיק עם חומוס תעשייתי ( "צבר" או אפילו "אשכרה" ) וחושבים על ניגובים עם ערבים בשלום שאולי היה או יהיה אי פעם אינשאללה.
"שרהל'ה, אני לא מאמינה, ערגליות! ", צועקת אישה צעירה כאילו גילתה איזו תגלית מדעית שתשנה את הקוסמוס. "אולי את יודעת איפה הם שמים פה את ה'פסק זמן'? ", צועקת בחזרה החברה השמנמונת של חושפת הערגליות.
"אין כמו הגבינות שלנו", אומר לי אדם מבוגר וקירח שאינני מכיר. אני יודע שיש, אבל אני אומר לו: "תראה, גבינה צפתית", ושנינו מעיינים בגוש הלבן והמפוספס הזה, שנמכר במחיר של גבינת פרמזן יוקרתית. אף פעם לא אהבתי את צפת, אבל אני חושב שאולי מאחורי הגבינה הזאת, ביום בהיר, אפשר לראות את הכנרת נשפכת מהמפלס שלה, ואזרחים חורכים בשר בין הדקלים ושרים בציבור.
"הייתי בכל העולם", אומר הקירח בקול רועד, "ובשום מקום לא מצאתי גבינה לבנה כמו' סקי' של שטראוס".
לפני שהמתגעגע הקירח שלא מבין בגבינות יבכה, או נורא מזה - יתחיל להתיידד איתי, אני ממשיך למדפי השימורים, מלטף קופסת מלפפונים חמוצים מבית-השיטה ומבכה את תנועת הקיבוצים, ממשש ריבה מבית-יצחק וזוכר איך גרתי שם כך וכך שנים, עטוף בבושם הפרדסים ושומר פעמיים בחודש עם רובה צ' כי ופנס כדי שאנשים רעים לא יגנבו לנו ריבות בלילה.
חנות ה"בוצ' רי" היא לדעתי המקום היחיד בניו אינגלנד, ארץ פירות הים והלובסטרים, שמוכר לקרדה כדג מעודן. אני מתרגש כשאני מתלבט וחושב איזו טחינה לקנות: "אחדות", " בית-השיטה" או "עלית", שהטחינה שלהם תמיד קצת מתקתקה, אולי בגלל שהתחככה יותר מדי עם השוקולד של הפרה המשוגעת. להפתעתי אני מגלה קופסאות שימורי אשכולית מתוצרת "גפן", ולרגע אחד חושד שאולי מישהו מבני משפחתי פתח איזה עסק שימורים משגשג בלי לשתף אותי בעסק המחתרתי שלו.
לילדה אני קונה יוגורט "גמדים" וכמובן הפריט הישראלי שיכול להחליף את המגן דוד בדגל שלנו - הקרמבו, פטריית השוקולד הפריך שמסתיר יפה חומר ונילי דביק ומתוק להחריד. אף פעם לא ידעתי ממה מורכבים פריטי המזון שאני אוכל. תמיד אכלתי מה שנתנו לי ואמרתי תודה, אבל מרוב געגוע אני מרכיב משקפיים וקורא את הרכיבים המוזרים של הממתק הביזארי הזה: סוכר, גלוקוזה, חלבון ביצים, חומרי טעם וריח, חומר מייצב. 438 קלוריות ו-117 מ "ג נתרן למאה גרם.
אני יכול להבין איך עוזי המציא את התת מקלע עוזי וכיצד אלברט איינשטיין עלה על תורת היחסות, אבל הייתי רוצה לדעת הכל על היהודי ההזוי שישב חודשים בלי לישון ובלי חוכמות, ובסוף הרכיב נתרן לחלבון של ביצה ואמר: יש!
אני קונה 12 קרמבואים (בדרך כלל שמונה מהם עם פציעות ראש) ויודע שאפצח שניים בדרך לבית שהוא לא ביתי ואזכור לטובה את ארצי ואת ילדותי, שרק כעת אני יודע כמה גלוקוזית ועתירת נתרן היא היתה.
בעיר שמוזגת לך בירה משובחת "סמואל אדאמס" ישר מהברז, אני מתעקש להעמיס על גבי השפוף שישייה של "גולדסטאר", הבירה של הגברים הבוכים בלילה, מרגיש טיפש כשאני יוצא משם עמוס תוצרת הארץ ומתפלא שלקופאית לא קוראים לודמילה והיא לא אומרת לי "יש כרטיס מועדון? ".
בגלל שהמקום נקרא "המשחטה" אני מציע לקופאית לתלות תמונה של הנשיא קצב על הקופה, אבל היא לא מבינה את הבדיחה, היא לא תוצרת הארץ, רק אני והקרמבו שלי.
הקירח העגמומי והגבינתי עומד מאחורי עם עגלה עמוסת געגועים: שמונה קופסאות ממרחי שוקולד של "השחר", עשרה בקבוקי תפוזינה של "ספרינג" ויין ירדן מיקבי הגולן, שאותו נחזיר רק תמורת שלום בטוח, ומיץ תפוחים של "פריגת" בבקבוק משפחתי.
עמוס ורכוס אני יוצא החוצה, לגשם מטריד וטמפרטורה של אפס מעלות, קצת מחכה לראות את אלנבי במקום את החוצלארץ הזה שכבר יצא לי מכל החורים. שוקל לקנות פלאפל ישראלי ב"רמיס" בהמשך הרחוב אבל מחליט שאני לא עד כדי כך בודד.
אני מוציא את האוטו מהחניון של בית הלוויות שבדרך כלל ריק משום שהמתים כבר מצאו חניה, נוסע הביתה, לבית שהוא לא הבית שלי, בעיר שלא מרגשת אותי ולא מתרגשת ממני.
אני יודע שלמרות שאזרוק חצי מהמוצרים המגוחכים שקניתי, אחזור לכאן שוב ביום גשום ואפור, להרגיש את הארץ שאני אוהב, שגם היא מעין שקד חלול במרק העולם הגדול והמבעבע, קרמבו מתוק עד בחילה, אבל זה המתוק שלנו והבחילה שלנו, וגם אריק שרון תמיד יהיה יותר טעים מג' ורג' בוש.
וכן, אני יודע שזה פאתטי ומחייב גמילה, ככה שאם תראו אותי יום אחד יוצא משם, נגיד, עם קרם לחות עם התמונה של פנינה רוזנבלום ומסתיר את הפרצוף שלי עם דיסק האוסף של רן אלירן, אנא הגידו לי שנסחפתי. תודה, סליחה ושלום. *קטע סיום :קטע אודיו (טרק 5).