פטנטים - מתי יוצאים לדרך המעשה?
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

פטנטים - מתי יוצאים לדרך המעשה? 

מילים במאמר: 1209   [ נצפה 2385 פעמים ]

 
 

פטנטים - מאמרים, חדשות, ותפיסות חדשניות: עוזי עזרא חבושה, עו"ד, מאמר  שני דברים שלובים אמורים לעלות כאן בקצרה ממש:
אחד, חלופות ביצוע נדרשות לתפיסה השמרנית הנהוגה לעניין דרך הטיפול בהגנה על המצאה (Invention) בפאן של הגנת פטנט, והשני, השלוב בראשון, הצורך בהתנתקות מהעיסוק בהגנת הפטנט, עריכת פטנטים (Drafting patent application) , או רישום פטנטים (Patent registering) כמרכז הטיפול והעברת כובד המשקל אל עבר הרגל השנייה, היא שלב המסחור.

תדיר, נראה כי ממציאים שזו להם הפעם הראשונה, או אולי אחת הפעמים הראשונות, "נתקעים" במידה לא מבוטלת בשלב הגנות הפטנט, ואולי, נכון יותר לומר, אינם מצליחים לעבוד בו זמנית בשני המישורים גם יחד, גם טיפול בהגנות הפטנט ורישום הפטנט, וגם העברת משקל הכובד אל עבר פיתוח המיזם בפאן של פיתוח מסחרי, שותפים אסטרטגיים, משקיעים (Angels-investors) וקידום אל עבר שיתופי פעולה, או מכירת זכויות קניין רוחני, או הסכמי רישיון (Licensing agreement) או הסכמים מסחריים אל מול חברות, מוסדות, יצרנים , מפיצים ועוד חלופות ביצוע שונות ומגוונות.

רוצה לומר, קיים מעין אלמנט של חשש ופחד, המשולב לדעתי בחוסר ידע של בבחינת "מה עכשיו".
החשש מפני מעבר לשלב המעשי, דבר שבא לידי ביטוי עובדתי בד"כ בחוסר רצון לעזוב ולהמשיך הלאה. חשש והתרפקות אלו, דוגמת גוזל הנץ שהתבגר ומתבקש לעזוב את הקן. נדרש לעוף. כאשר הלכה למעשה במעופו הוא משדרג את מצבו ואינו משאיר מאחוריו דבר, אלא רק את תמימותו. ויותר מזה, הרי מקבל הוא יכולת תעופה נדירה שלא הייתה קיימת לו לפנים. ואף על פי כן, עיכוב הביצוע רב הוא.
הסיבות למעין התרפקות זו על דדי האם, לעיתים מוסברות בחוסר בשלות – אבל, לטעמי יהיה זה חוטא לאמת, מנימוקים טובים שאין זה הזמן לפרטם בהרחבה, ועיקרם שבכך יהיה משום העברת כובד האחריות על הש.ג..

מכול מקום,
הגדרת הכותרת נבחרה כך, על שום מידת הערבוב והעירוב שמרב בעלי המקצוע בתחום הפטנטים בישראל נוהגים להעביר לממציאים חסרי הניסיון הבאים בדלתם, בבואם של האחרונים לבאר את דרך הפעולה הנאותה לקידום המיזם. אלא, שעיקר ההסבר המועבר נתקע לכאורה בהסבר שעיקרו דרך הגנת הפטנט. לאו שאר שלבי המיזם. ודרך הגנת פטנט הינה אך רכיב אחד מדרך קידום המיזם בכלל.

במה דברים אמורים.
ברגיל נשמעת כמעט הכול ההסברים המקצועיים, חוות הדעת של בעלי מקצוע, החוזרת כמנטרת המלצה על השלבים בדרכו של ממציא בפוסעו בשביל קידום מיזם מוגן פטנט:
הגשת בקשה באחת מארצות הלאום החתומות באמנת פריז, ותפיסת תאריך הבכורה. ובטווח שניים עשר חודשים מיום ההגשה, במידה והמיזם לא הניב עדיין פירות, ומה לעשות ובד"כ זה המצב, ממליצים אותם בעלי מקצוע לאוץ ולרוץ לרשום PCT ולהאריך את פרק זמן הקדימות. לקנות זמן, לעוד 18 חודשים,כך שבסך הכול עסקינן כבשלושים חודשי קדימות. כשאותה קדימות, מטרתה קידום המיזם, הכנסת ממון מתוכו, ושימוש בממון זה להמשך הרישום בארצות לאום נוספות.

כבר כאן אגיד שיש גם חלופה אחרת, וחלופה זו אינה נשמעת די לטעמי, או שלכול הפחות אני לא שמעתיה בחוצות חצרותיהם של אחרים, אף אם מחצרצים הם בקול גדול.
לא אומר שחלופה זו היא האופטימאלית בהיבט הראייה אוטופית.
כן אומר ששני מרכיבים של, ההיבט של ניהול מיזם מוגן פטנט בעולם בעל מוגבלות כלכלית מחד,
בנוסף להיבט של לקיחה בחשבון את "הרכיב הנפשי הרגיש של הממציא החדש",
מעלים את הסיכון של הממציא ליפול לתהום הייאוש והחידלון בכלל, במידה והינו צועד בשיטה האוטופית.
לכן, רואה בחלופה זו חלופה יעילה וראויה, לצערי ברוב המקרים, עד התקיימות העולם האוטופי על תנאיו.

חלופה זו פשוטה היא, ופתרונה תחילת הליך אל עבר פטנט קבוע, באמצעות בקשת פטנט בארה"ב ובארץ המושב שבד"כ יש בה יתרון יחסי משמעותי ליזם, וזאת, בו זמנית אם ניתן.

ממה נפשך?
שבארץ המושב של אדם תמיד יעמוד לו יתרון יחסי לקדם את עסקיו, וגם אם עשרות אחוזים משבעת מיליון בניה ובנותיה חיים חרפת עוני.
הגיון הדברים הפשוט אומר, ושאם "תפס לך פטנט בארה"ב ((US patent והמיזם העוקב לו גם כן, אשרך. שממלא תפסת את ארץ המסחור בה "מהירות המעבר בין הסינופטיות" היא מהגבוהות בעולם. ארץ בת קרוב לשלוש מאות מליון תושבים, הנושקת גיאוגרפית לארצות מסחריות חשובות דוגמת קנדה וארצות דרום היבשת הלטינית. כך שבמסחור של פטנט בארה"ב יש היגיון שכוח הייצור והשיווק של הגוף שמחזיק בזכויות היצור וההפצה בארה"ב ישליך וסופו שיהיה הוא גם אותו הגוף שיפיץ את המיזם בארצות שכנות אלו ואף אל מעבר לאוקיינוס.

מה מצאתי להראות חלופה זו על פני המנטרות הקיימות, שאוזני קהו מלשמוע את שינונן וחיקוין השקם וערב?
בחולשת הממציא הפשוט מצאתיה!!
אותו "ממציא חד פעמי", פשוט, שאינו בעל מקצוע בתחום ואין תחום התמחותו בד"כ בתחום המצאתו, הינו מורכב ממרכיב מרכזי וחשוב, שהינו המרקם של חוזק או חולשה מנטאלית. זה גם זה, או זה או זה, שניהם תלויים באחת: מה הצפי שהיה לו לאותו ממציא?!

צפי זה ברגיל ניזון מבעלי המקצוע המצויים.
ומציפיית הממציא כי יעשה הצלחה עסקית מסחררת בטווח חודשים בודדים מיום שערך פטנט, או אפילו מיום פרוביזורי Provisional שהגיש איזה
היינו כאילו עומד העולם מלכת וכולם ציפו אך להגעתו של האומלל עם חצי עמוד פרוביזורי...

לזה צרף נדבך, שעיקרו, שההצלחה אם באה, הרי היא עקב עקביות ודבקות ואי חידלון. לעיתים ואולי בד"כ הינה תוצאה של דבקות שכזו לאורך זמן שנימדד בשנים. לזה הוסף מרכיבים ובסיס איתן של ברק של מקוריות, ייחודית, יעילות האמצאה, ובייחוד יתרונה היחסי. וכשהינה נוטה אל עבר מוצר, אם מוצר, הרי הינה בעלת מידה של ביקוש הנוטה לקשיח.

אבל הממציא, מה הוא חש ברגיל בפוסעו בציפייה המובנת לו מהייעוץ הנפוץ????
ובייחוד כשהמציאות תופחת בפניו???
כאשר עברה פתאום כמעט שנה שלמה, וכמעט כול הממציאים לא התקדמו התקדמות של ממש אל עבר יחידה עסקית, כול שכן משמעותית, כול שכן בינלאומית???
ופחדם נופל עליהם עקב ההסבר שהלחיץ אותם כי הזמן...הזמן רץ...הזמן אץ....והינה הולכים הם לאבד כול סיכוי...
ועוד מעט קט צריך לשלם אגרת PCT שבין 2,300 – 3,400 דולר של ארה"ב בלי להחשיב טווח של כאלף חמש מאות מהירוק ירוק הלזה עבור בעל מקצוע להתאמות הנוסח לפורמט הנדרש ולמילוי טפסים וטיפול בכלל.

ומה? כדי לקנות זמן?! כך כולם אומרים, כך כולם עושים.

ואני ראיתי כול כך הרבה ממציאים שהגיעו שבועות לפני תום שנים עשר החודשים הראשונים בלחץ אימים לבצע מסחור בזק מוצלח באחת.
רבים שידיהם נחלשו, מאי הצלחה לכאורה, מתחושת כשלון, שלא הצליחו עד טווח 12חודשים למסחר אל מול טובי וגדולי החברות בעולם בתחומן.
כאלו שאפילו שהגיעו לשלב השנה, זנחו הכול כיוון שראו בעיני רוחם רק אפשרות של PCT שנראתה יקרה לכיסם, ואך שלב אחד, לא בטוח כלל, בדרך לעוד תחנה, ועוד אחת.
ואלו שרשמו PCT וגם בתוספת הזמן של עוד 18 חודשים לא מצאו מסחור?! ולא בכיסם די מעות לבצע בקשת פטנט בארצות לאום נוספות, משקצרה ידם להביא אגרות נוספות, ויצא כי כול תשלומם לחלופה זו הביאה בחובה תוצאת אוויר וערך מוסף או שיורי אפס למיזם, עם ערך שלילי לנפשם. ו- לטעמי, לא בצדק הרגישו כשלון.

לכן, אילו חלק מהממציאים ש"החלופה הפשוטה" מתאימה להם.
אילו היו פועלים בה, ברור כי מידת הבהירות העומדת בפניהם הייתה רבה ופשוטה יותר לביצוע.
כך גם לא היו חשים בלחץ הזמנים בצורה כ"כ דרמטית שאינה נכונה בראייה אובייקטיבית.
ברור שאז, רמת צפייתם הייתה אחרת, ולא היו רואים עצמם ככישלון רק בגלל שלא הספיקו לבצע מכירה בטווח של חודשים.
משאז, היה להם הרבה יותר קל לנסות ולעוף מן הקן, כי היה ברור להם מלכתחילה כי זו הפעולה המורכבת היחידה העומדת בפניהם.

לכן,
לכן אני אומר לאותם ממציאים, יש עוד דרך!!!
נכון, אם תצליחו בה, ונפשכם צרה, תצטערו צער על ממון נוסף שיכולים הייתם לעשות.
אך ככאלו לא תדעו שובע אף פעם.
אבל אם אנשי חשבון אתם, וסיכון סיכוי תמדדו גם כאן, תמצאו שאין זאת, אלא, חלופה ראויה לעילה ולעילה על אחיותיה החורגות.

אמרה:
"איסתרא בלגינא קיש קיש קריא"

 Copyrights © Uzzi Havosha & Co  2006

 

עוזי עזרא חבושה, עו"ד, מייסד המכון לפטנטים.
פטנטים - מכון פטנטים, יזמות ועסקים --- קישור:
http://www.m-patentim.com/
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב