פרשת ואלה שמות: יחיד ויחידה בסיס לשינוי
דף הבית  >> 
 >> 
הרשם  |  התחבר
מאמרים

פרשת ואלה שמות: יחיד ויחידה בסיס לשינוי 

מאת    [ 05/01/2010 ]
מילים במאמר: 1344   [ נצפה 2869 פעמים ]

 
 

ואלה שמות: יחיד ויחידה בסיס לשינוי / מוטי לקסמן, תש"ע

בתחילת פרשת שמות, הפרשת הראשונה בחומש שמות מופיעה הודעה: "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה" [1], האם זו הודעה חדשה?

לא, בסוף חומש בראשית מבוטאת הודעה כזו באותה לשון בדיוק: "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה" [2]. בשני המקרים מובן ההודעה הוא מילולי כלומר, בני ישראל, הבנים של ישראל הלא הוא יעקב ובשני המקרים מופיעה רשימת הבנים.

ובכל-זאת, יש הבדל: בחומש שמות זו היא הפעם האחרונה שהביטוי "בני ישראל" מופיע כמתייחס לבני יעקב, מעתה ואילך משמעות הביטוי "בני ישראל" אינה הבנים של יעקב אלא העם, כמו שאומר ה"מלך [ה]חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף: [...] "הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו" [3].

צאצאי הבנים של יעקב מתפתחים לקהילה גדולה, מתחיל תהליך התגבשות המשפחות לעם.

ואכן, זהו אחד ההבדלים בין חומש בראשית לחומש שמות. בעוד שחומש בראשית עוסק באבות האומה אברהם, יצחק יעקב ובתולדותיהם כיחידים, הרי מחומש שמות הדיון הוא בישות הכוללת, לא בפרטים אלא בעם כולו.

והנה, לאחר שהכתוב עוסק בעם, מופיעים שוב שמות של יחידים, ליתר דיוק של יחידות.

הסיפור מתחיל עם התופעה שבני ישראל התרבו מאוד: "ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם" [4].

התרבות לא רגילה זו מערערת את בטחונו של מלך מצרים: "הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ" [5]. כדי לצמצם את כוחם ואת כושר ההתרבות של בני ישראל פוקד מלך מצרים להעבידם בפרך ולמרר את חייהם  "וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך" [6].

ובכן, מציאות קשה ביותר, ובמצב זה מופיעים שוב שמות של יחידים, כאמור שמות של שתי יחידות: הכתוב מספר שפרעה פונה אל שתי מילדות: "ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה" [7]. והוא גוזר עליהן: "ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיה" [8]. נתונים אלה מעוררים קושי: "כי אין ספק כי יותר מחמש מאות מילדות היו" [9]. ובנוסח אחר: "הרבה מילדות היו במצרים שהרי שתיים אלו לא היו מספקים מזון לס' רבוא" [10]. אכן קושי כמותי, פרשנים מעלים הסברים לציון שמותיהם של שתי מילדות בלבד: "אלו שתיהן שרות היו עליהן לתת מס למלך מהשכר. וככה ראיתי היום במקומות רבות" [11]. הסבר זה מציג את שפרה גם את פועה בעמדה של נציגות או מנהיגות של "ההסתדרות הכללית החדשה של  המיילדות אשר בארץ גושן" [12].

האם זו הפרשנות האפשרית היחידה?

בי, בכל-אופן, עורר הכתוב הזה הסבר כפול שונה:

הראשון:

שופמן כתב פעם: בתוך קהל צפוף, בתיאטרון או באולם זמרה, יש שלאיש (או לאישה) נעשה רע פתאום, והוא נופל מתעלף. רוב האנשים מסביב סוטים מעליו, מתרחקים, משתמטים,

ורק ש נ י י ם נמצאים תמיד,

שחשים לעזרתו, נושאים ומוציאים אותו למרחב, ושם לא ירפו ממנו עד שישיבוהו לאיתנו.

[...]

כי על כן אל נא תירא, בן אדם, בצאתך: באשר תיפול - להקימך יחושו... ה ש נ י י ם! [13].

במלים אחרות, בזמן מצוקה תמיד יימצאו אותם יחידים שיעזרו, שיסייעו שיצילו, כמו שפרה וגם פועה.

וההסבר השני:

"לפיכך נברא אדם יחידי ללמדך [...] וכל המקיים נפש אחת [...] מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא ומפני שלום הבריות שלא יאמר אדם לחבירו אבא גדול מאביך" [14]. מה אני למד מכך שאדם נברא יחידי? שכל יחיד האחריות מוטלת עליו לפעולותיו, להתנהגותו ולחייו. על אחת כמה וכמה כאשר בני ישראל במצרים. במצרים בני ישראל הם במעמד של עבדים שעובדים מן הבוקר עד הלילה. המון עבדים, ולא רק עבדים גם המון של אנשים רגילים ממשיך לנוע במסלול רגיל. אין זמן לחשוב על משהו אחר. ואז צריך את היחיד שמוכן לקום לקחת אחריות ולנסות להניע שינוי. זאת עשו שפרה גם פועה. הן היו יחידות והם הניעו שינוי, גם יוכבד, מרים ובת פרעה לא הלכו בתלם אלא בחרו לפעול באחריות רבה [15].

כנראה לא נמצא אדם שיתנגד לזכויות האדם, אך האם נמצא גם את האדם שיילחם למענן?

כלומר, כל חברה עם כל הממסדים שלה, עם כל המשאבים וגם עם הסיסמאות שלה צריכה שיהיו בה גם יחידים [16]. אחד או שניים שעוצרים לרגע ואומרים לא לשגרה, לא לעוול לא לרוע ומוכנים לפעול.

בתחום שלך, ניתן ליישם זאת?

קדימה, בהצלחה!

 

הארות ומראה מקום

[1] שמות א, א.

[2] בראשית מו, ח.

[3] שמות א, ח?ט.

[4] שמות א, ז. פרשנים מציעים הסבר לתהליך ריבוי עצום זה: "פרו - שלא הפילו נשותיהם ולא מתו כשהם קטנים. וישרצו - שהיו יולדות ששה בכרס אחד" (רש"י על אתר); "ובדרך הטבע שהאשה שיולדת תאומים וכל שכן יותר מזה לא יתקיימו, והם רבו, והגם שראוי שיהיו חלושים ורפויי כח, הם עצמו בכח וגבורה במאד מאד עד שצר להם ארץ גשן ותמלא הארץ אותם, ובזה התבטל החשיבות שהיה להם מצד מעוט מציאותם" (מלבי"ם על אתר).

[5] שמות א, י.

[6] שם, יד, וגם בפסוקים יא?יג.

[7] שם, טו.

[8] שם, טז. נראה לי שבפרסום גזירה זו, מרמז המחבר לאירוניה סמויה: מה לך, אם פרעה רצה לצמצם את הילודה הוא היה צריך לגזור להרוג את הבנות הנולדות ולא את הבנים הנולדים. יעקב איש יחיד הוליד מארבע נשים שנים-עשר בנים ובת אחת. אכן, אין תחליף לרחם היוצר של האישה, גם בימינו אלה שופעי המדע והטכנולוגיה.

[9] ראב"ע לשמות א, טו.

[10] חזקוני לשם.

[11] ראב"ע לשם; באופן דומה גם חזקוני: "שתיים אלו היו שרות על כולן".

[12] הסבר זה מביא פרשנים לראות בשמות שפרה ופועה רמז לתפקוד של נשים אחרות: "שפרה - זו יוכבד, ולמה נקרא שמה שפרה? שמשפרת את הולד; ד"א: שפרה - שפרו ורבו ישראל בימיה. פועה - זו מרים, ולמה נקרא שמה פועה? שהיתה פועה (ומוציאה את הולד); ד"א: פועה - שהיתה פועה ברוח הקודש, ואומרת: עתידה אמי שתלד בן שמושיע את ישראל" (בבלי, סוטה יא, ב).

[13] מתוך גרשון שופמן, השניים.

[14] משנה: סנהדרין, ד .

[15] שלש נשים שהניעו שינוי מול כל הגברים החזקים והחכמים...

אם משה: "ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים. ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את הילד ותשם בסוף על שפת היאר" (שמות ב, ב?ג).

אחות משה: "ותתצב אחתו מרחק לדעה מה יעשה לו" (שמות ב, ד); "ותאמר אחתו אל בת פרעה האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העברית ותינק לך את הילד" (שם, ז).

גם בת פרעה, בניגוד לגזירת אביה המלך: "ותרד בת פרעה לרחץ על היאר ונערתיה הלכת על יד היאר ותרא את התבה בתוך הסוף ותשלח את אמתה ותקחה. ותפתח ותראהו את הילד והנה נער בכה ותחמל עליו ותאמר מילדי העברים זה" (שם, ה?ו).

[16] ואולי עדיף יחידות, כלומר נשים שיוזמות שינוי?

חושב, קורא, כותב, מרצה בתחומי חינוך, מקרא ויהדות, חברה וערכים

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב