משמעות הנדרים
דף הבית  >> 
 >> 
הרשם  |  התחבר
מאמרים

משמעות הנדרים 

מאת    [ 04/01/2010 ]
מילים במאמר: 883   [ נצפה 2905 פעמים ]

 
 

משמעות הנדרים

הדיבור מהווה כלי חשוב ועקרוני בחיי האדם, בכך אנו נבדלים מבעלי החיים. ציינתי לא אחת כי הדיבור הוא צינור המחשבה. ניתן לבטא משפט איכותי רק אם במוח קיים אוצר המילים שממנו נבנה המשפט, ככל שאדם קורא לומד ומשכיל, כך הוא רוכש יותר ויותר מילים המה יוטמעו בזיכרוננו, במוחנו רק אם נשתמש בהם ונתרגל אותם. או אז הם יהפכו לחלק מאוצרנו הלשוני השגור בפינו. הקשבה לנאום, משחק המהול במילים ססגוניות ומרשימות ירשימו אותנו היטב בתום ההרצאה. אך אם לא נתרגל את המילים החדשות ששמענו - הרי הן יעלמו מאתנו.

האוצר הלשוני שלנו הוא מרשים ומרתק. בתנ"ך שפע של מושגים, משפטים ורעיונות מדהימים הכתובים בעברית צחה, בשפה נפלאה ומרשימה. כאשר ממעטים ללמוד הרי האוצר הלשוני הבלום בתנ"ך אינו בר שימוש ועל כך חבל לנו מאד.

חכמינו השתמשו במהלך הדורות במבחר פנינים ורעיונות המשמשים נר לרגלנו עד היום. החכם מכל אדם קבוע בספרו "מוות וחיים ביד הלשון "(משלי, י"ח, כ"ח) היינו שפה עשירה יוצרת חיים תוססים ונהדרים, השפה מביעה רגשות, מחשבות, חכמה וחשיבה מעמיקה. תרבות המחלוקת הויכוחית, השקלא וטריא בין אנשים תהא איכותית, אם היא מהולה בשפה עשירה ומכובדת. הלימוד בחברותא שהיה מאז ומתמיד הכלי הפדגוגי הדידקטי ללימוד בישיבות, הינו מתכונת חינוכית, ערכית ולימודית המשלבת שאילת שאלות - הכלי החשוב ביותר לבניית חכמה.

הלימוד המשותף, העמקה בחומר הלימוד והקשבה לדברי החבר-החברותא, העשיר את הלומדים באוצר הלשוני המאפשר שימוש מעולה בשפה.

יחד עם זאת השפה, הדיבור יכול להיות כלי מסוכן בהתמודדות שבין אדם לחברו. לשון הרע, ליצנות, פגיעות, העלבות, קללות והתבזויות מקורם בפה בדיבור. לא בכדי ציין שלמה המלך שהלשון יכולה להיות איבר מסוכן לחיי אדם, אך היא גם משמשת אמצעי נהדר, מדהים ומרשים לגילוי עולמו הרוחני של האדם.

לדיבור יש כוח, בדיבור יש קדושה, עד כדי הטלת חובות על האדם. כפי שכתוב "כל היוצא מפיו יעשה". כאמור האדם נבדל בדעה, בחכמה ובדיבור.

לאדם כוח ביצוע מעשי, באמצעים טכנולוגיים, רפואיים, מחקרים במדע. קיימים בנו כוחות לכבוש את הטבע שבבריאה, לחדש, לקדם, להוסיף, להכיר, ללמוד, לבנות וליצור כל הזמן. לאדם יכולת טכנית מרשימה ומועילה, לבניה של כל מבנה, נדבך על נדבך. מסוגל הוא להמציא תחומים חדשניים שהופכים את העולם למעניין ומרתק.

אך יתרונו הגדול ביותר, האמיתי הוא הדיבור. המשמש כאמור כצינור המוביל את הקיים במוח, הדיבור מבטא את החלק הרוחני שבאדם. הדיבור יכול לגרום להמראתו של האדם לשחקים, אך הדיבור יכול גם לגרום לכישלונו הנוראי.

מדרש רבה מדגיש כי משה תולה את שיעבוד מצרים בעיקר בשם חטא הדיבור. במשנה במסכת ערכין (ט"ו, א') כתוב: "האומר בפיו חמור מן העושה מעשה", שכן מצינו שלא נחתם גזר דין על אבותינו במדבר שלא להיכנס לארץ אלא על לשון הרע".

אומרת הגמרא בפסחים (פ"ז, ב') "מפני מה זכה ירבעם בן יואש מלך ישראל להימנות עם מלכי יהודה - מפני שלא קיבל לשון הרע על עמוס".

כתוב בתורה: "איש כי ידור נדר לד' או השבע שבועה לאסור אסור על נפשו, ככל היוצא מפיו יעשה".

כאשר אדם מקבל עליו נדר המבוטא בשפתיו, הוא חייב לבטא את הנדר, את ביטוי שפתיו. בשמות י"ב, א מסופר על משה שהרג את המצרי ואז שמע הוא את דבריו של הרשע "כאשר הרגת את המצרי" אמר משה לשון הרע יש ביניהן היאך יהיו ראויין לגאולה.

אנו יודעים שבית ראשון חרב על שלא למדו תורה וחטאו בעבודה זרה בגילוי עריות ובשפיכות דמים. אך בתקופת בית שני למדו תורה מאד, אלא ששנאת חינם שררה ביניהם וזו הסיבה שחרב בית שני. אנו רואים חשיבות השימוש בפה. כפי שנאמר "ככל היוצא מפיו יעשה".

הרש"ר הירש בפרשת מטות, מבהיר לנו הסיבה מדוע הפסוק הראשון בפרשה מתחיל..."וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל..." "איש כי ידור נדר או השבע שבועה לאסור אוסר על נפשו לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה".

המנהיגים- הנשיאים הקרויים כאן ראשי מטות, תפקידם לעצב את דמותם של האנשים, כל מנהיג בשבטו שלו, עליהם לקבוע כללי התנהגות לפעילויות חיוביות וערכיות, לשאיפות וליעדים משותפים. עליהם כמנהיגים לכוון את העם לאפיקים חיוביים, להתפתחות הכלל ולבניית חיי קהילה. האחריות של ראשי המטות להתנהגותם של העם ברורה ובהירה, לא רק להתנהגותם המעשית בקיום תרי"ג מצוות, אלא גם בדיבור, באיכותו ובעוצמתו.

הם המנהיגים צריכים להעביר חשיבות הדיבור, הנדר, השבועה, האיסור היות והדיבור הוא כלי ביטוי בעיקר בין אדם לחברו. המנהיגים, ראשי המטות, חייבים לעצב פני הדור, כדי שיבינו עוצמתו של הדיבור. ישנם כמובן דינים ברורים כיצד על החכמים להתיר נדרים. היינו הנודר צריך לדעת כי עליו לבצע את הנדר שנדר, עליו לקיים את מוצא פיו, אך הקלו רבותינו בנדרים שניתן להתירם בתהליך מסוים. לפה יש חשיבות ומשמעות, לא יכול אדם לפטפט, לומר דברים בעלמא, לכל אמירה יש עוצמה. לראשי המטות יש רשות להתיר נדרים כאשר האדם מתחרט על דיבורו. כמובן לאחר שיקול דעת, בתנאים מסוימים בתהליך חקירה אנושית.

מקטנות יש להרגיל ולחנך הילדים לשמור על לשונם, להיזהר מנדרים ומשבועות ולעודד מאד את הדיבור, את השפה. העושר הלשוני הנרכש במוח יעוגן במוח רק אם הוא יבוא לידי ביטוי בפה. חובה עלינו, מורים והורים, לחנך ילדינו לדבר ולבטא כל רעיון המונח במוח, אך להישמר מפני נדרים ושבועות כבר בגיל צעיר. עלינו לטפח ילדינו לדבר רק דברים חיוביים, ערכיים, טובים, מעולים ולהימנע מהלך רכיל ומלשון הרע. ניתן לגרום לבניית אמת באמצעות דיבור הוגן וישר וכן לעשיית שלום, ככתוב: "האמת והשלום אהבו". אולם מחשבה על יושר, על אמת, על שלום שאיננה באה לידי ביטוי בפה, אין לה ערך ביצירת חיי חברה. מקטנות הקשר בין הילדים נובע בעיקרו מדיבורים, מהשימוש בשפה בלשון באוצר המילים, ככל שנרבה ללמד הצעירים עושר לשוני איכותי כן יבוא אוצר לשוני זה לידי ביטוי באיכותו המצוינת והחיובית.

 

- תואר ראשון ושני במדעי הטבע-ביולוגיה - תואר שלישי בחינוך במנהיגות משרות במשרד החינוך: - 3 שנים מפקח על מדעי הטבע - 12 שנים מפקח כולל - 10 שנים מפקח מחוזי בכל תחום פיתח מנהלים כמנהיגים, אשר הגיעו להישגים הטובים בארץ באזורם ב6 שנים האחרונות מרכז את הקורס המכשיר מנהלים בבר אילן, וכמובן מלמד חינוך ומנהיגות באוניברסיטה ובעוד 3 מכללות.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב