על התמכרויות ודיאטת יצירה - מאת נורית שני המרכז ללימודי מודעות
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

על התמכרויות ודיאטת יצירה - מאת נורית שני המרכז ללימודי מודעות 

מאת    [ 03/01/2010 ]
מילים במאמר: 1065   [ נצפה 2477 פעמים ]

 
 

כבר כמה שבועות שהפוסט הזה רץ לי בראש ורק עכשיו המילים נכתבות. בתיבה האישית שלי קורים עכשיו מיני טיפולים (טיפולים קטנים), ואני מאוד שמחה על זה. כל פנייה של כל אחד תיענה בברכה ובאהבה ותודה שאתם פונים. זה מאפשר לי לטפל בעצמי. זה מאפשר לי לשמוע את עצמי מדברת אלי שוב ושוב, זה מאפשר לי לתת, ותודה.

 

 רוב השיחות נסבות סביב מה שאני קוראת "התמכרות לגברים" ומשום מה (ולא במקרה), גם סביב הפרעות אכילה.

 

 ואולי זאת ההזדמנות לשתף אתכם שבשניהם אני לוקה ואת הפוסט הזה אני כותבת כי יש תקווה ויש החלמה ויש יציאה מהסבל.

 

 לפני שאגיע לפן האישי, אני רוצה רגע לאמור אמירה אינפורמטיבית על הדבר הזה שקוראים לו התמכרות. התמכרות היא המצב שבו חומר, התנהגות, התנהלות, דפוס, שולטים בנו ולא אנחנו בהם. שהכוח של כל אלה גדול מאתנו, הרבה פעמים פוגע בנו ונדרש מאמץ רב להפסיק את ההתנהלות הזאת.

 

 התמכרות מחולקת ל:התמכרות לחומרים – חומרים כמו אוכל, סמים אלכוהול, סיגריות וכו.התמכרות רגשית -  תלות באדם אחר, התקפי זעם, יצירת דרמות, התמכרות לסבל.התמכרות התנהגותית – כמו קניות,הימורים, סקס, התנהלות מול כסף, אובססיות, מחשב ואינטרנט וכו.ודפוסים. – כולנו מכורים לדפוסים שלנו. 

 

לפני שבע שנים הוכרזתי על ידי מנחה נפלא, איש מקצוע נהדר ומומחה לעבודה עם מכורים, כבעלת אישיות מכורה ונשלחתי לתהליך שיקום. כל מה שנדרש ממנו כדי לעשות את האבחנה הזאת, היה לשמוע אותי מדברת על אוכל, גברים וכסף.

 

 ההתמכרות שלי לגברים התבטאה בזה, שכשגבר נכנס לחיי, מיד היה הופך למרכז החיים שלי. כל עיסוקי, כל רגשותיי, כל חברי, כל מאוויי היו מונחים הצידה לפנות לו מקום. מצבי רוחו שלטו בי, אורח חייו שלט בי, דעותיו שלטו בי, וכמו סם, כשצלצל נרגעתי, כשלא צלצל עברתי סוג של "קריז". כשהיה, נרגעתי. כשלא... שוב "קריז" איבדתי את המרכז שלי ואת חיי עם כל תנועה שלו.

 

 ההתמכרות שלי לאוכל התבטאה בבולמוסי אכילה קשים. תחושת ריקנות, שלא יכולתי לשלוט בה הייתה מביאה אותי לארונות האוכל ולמקרר פעם אחרי פעם למשך שעות. מכניסה לגוף שלי סוגי מזונות, שאין להם שום קשר אחד עם השני, ובכמויות.הייתי מתכננת את הנסיעות שלי למודיעין מכרכור כך שאעבור דרך פיצוציה אחת או שתיים בדרך, כדי למלא את הריק שנוצר אחרי שעור עוצמתי בכתה. היות ולא הקאתי, המשקל הלך וגדל, השומן הלך והצטבר והסבל היה רב. 

 

ההתמכרות שלי בכסף התבטאה, באי יכולת להחזיק מזומן בארנק. כשהיה כסף קניתי, כל מיני דברים חסרי משמעות. לא הייתה לי אובססיה לקניות, אבל היה איזה צורך לחיות ללא כסף. וכל פעם שהיה, דאגתי לבזבז. 

 

ואז נשלחתי, כמו שסיפרתי למעלה, לעבור תהליך גמילה ושיקום ב-OA. ה-OA (או קבוצת אכלני יתר כפייתיים), היא אחת מיני קבוצות רבות שעובדות עם מכורים בשיטת 12 הצעדים. 12 הצעדים היא שיטה לעבודה רוחנית שפיתחו שני אלכוהוליסטים באמצע המאה שעברה. 

 

שם נסללה דרך להכרה חדשה, דרך למודעות במקומות הספציפיים האלה, דרך להתבוננות עמוקה יותר ממה שעשיתי עד אז (וכבר עשיתי הרבה עד אז). ועדיין, אחרי שנתיים וחצי שם, ההחלמה הייתה חלקית. כבר שלטתי באוכל ובכסף, נמנעתי לחלוטין מכל קשר עם גבר. ההתנהלויות האלה לא שלטו בי יותר, אבל עדיין פחדתי מהן. פחדתי, שאם אעזוב, האוכל ייקח אותי ופחדתי להיכנס לקשר עם גבר כי לא סמכתי על עצמי שלמדתי די. 

 

ואז החלטתי למצוא דרך לרפא את עצמי לחלוטין. היה ברור לי שאם כל מה שאני מנסה מביא לריפוי חלקי, בטח יש עבורי דרך לריפוי מלא, והתחלתי להתבונן על עצמי בתשומת לב ועדינות יתרה. 

 

מצאתי, שכשאני יוצרת, עושה עבודות יד, כותבת, נמצאת בחברה שממלאה אותי, נמצאת באינטראקציה עם אדם והקשר יצירתי ופורה, עומדת בכיתות ומביאה את עצמי לידי ביטוי, יושבת מול מטופלי – אין לי צורך לאכול או לקנות. והחלטתי לנסות לפתח שיטה של עבודת מילוי פנימי דרך ביטוי ויצירה. 

 

כל המטופלים שלי שסבלו מהתמכרות (והרי כולנו סובלים מהתמכרות כזאת או אחרת, גם אם זה רק לדפוסי החשיבה וההתנהגות שלנו), קיבלו את הדיאטה הנ"ל. 

 

בשלב ראשון בררנו את דרכי הביטוי והיצירה הטבעיים לנו ופעלנו לממש אותן באופן יומיומי.אחר כך בררנו אפשרויות לביטוי ויצירה שעד עכשיו לא היינו מודעים להן והלכנו להגשים ולממש אותן.בשלב מאוחר יותר בדקנו אילו רגשות, מאוויים, צרכים, אנחנו לא מביאים לידי ביטוי ומדוע, ופעלנו להוציא אותם לאור. 

 

לימדתי אותי ואותם להתמסר לביטוי העצמי שלנו בכל רגע ולהיותנו יצורים יצירתיים. 

 

התוצאות היו פשוט מדהימות.  

 

ובאשר אלי:

 

ההתמכרות לאוכל עזבה. היום יש שעות על שעות שאני צריכה להזכיר לעצמי לאכול.הצורך להוציא כסף על כלום עזב וכל המערך הכלכלי שלי מראה את זה.בטחון חדש וודאות נכנסו למקום הזה שכשאצור קשר עם גבר, אדע היום לשתף אותו בחיי ולהשתתף בחייו ולא אשאיר אותו לבד בעודי נעלמת לתוכו.אני כבר לא מפחדת. גם היום אני עוד תלויה רגשית ברמה כזאת או אחרת באנשים שקרובים אלי ואהובים עלי, אבל היום, אני יכולה להסתכל על זה ולהיות עם זה בשיחה. אני לא יודעת אם אי פעם תעזוב אותי ההתמכרות הזאת. אולי היא פשוט אנושית....

נורית שני - המרכז ללימודי מודעות -מודיעין http://www.nuritshani.co.il/

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב